כתבה זו היא כתבת המשך על אימונים ותחרויות בגובה: לכתבה הראשונה בנושא
המאמר האחרון שלי על אימונים ותחרויות בגובה הביא לכמה שאלות. נושא משותף של רבות מהשאלות הללו היה קשור לכיצד להתכונן למרוץ בגובה רב כאשר גרים בגובה נמוך.
אז מה באמת צריך לעשות? | צילום: אור שילון
ההנחה השונה שרבים עשו היתה שאחת הדרכים להתכונן לגובה היא להרגיל את הגוף לעבוד עם פחות חמצן. לכן כמה שאלו אם שימוש באיזה מכשיר נשימה המגביל את צריכת האוויר או אפילו עצירה של הנשימה בזמן פעילות גופנית לא מספיקים כדי להשיג זאת. התשובה היא "לא". ההכנות לגובה אינן כמו הנפת מחבט כבד לפני העלייה למשטח כך שהמחבט בעל המשקל הרגיל לפתע מרגיש קל יותר (בבייסבול). הדרך להכין את הגוף לגובה גבוה היא לפתח יותר כדוריות דם אדומות הנושאות את החמצן לשרירים. לכן אם החמצן הופך להיות דליל יותר הגוף מפצה על כך על ידי מציאת דרך להעביר יותר מהחמצן הנשאף לשרירים. כדי ליצור יותר כדוריות דם אדומות, יש צורך להיחשף לגובה רב כ-17 שעות ביממה, או יותר, כל יום במשך כמה שבועות. לא סביר שלעצור את הנשימה למשך 17 שעות ביממה יעבוד בעבורכם. (דרך אגב, למי שתוהה לגבי חדרי גובה, שם משיגים את אותו אפקט של הפחתת כמות החמצן המגיע לרקמות על ידי הפחתת אחוז החמצן באוויר, כך שהתוצאה היא הפחתה שלחץ היחסי של החמצן, בדיוק כמו בגובה. ת.ג.)
טעות שנייה שבאה לידי ביטוי בשאלות היתה שנפח הריאות חייב לגדול כדי להתמודד טוב יותר עם הגובה הרב. מכאן עלו שאלות על דרכים שונות להרחבת הריאות כמו תרגילי נשימות עמוקות. הריאות הן לא מגביל בגובה רב, בהנחה שיש לכם ריאות בריאות. שוב, כדוריות הדם האדומות הן אלו שקובעות במידה רבה את מידת היכולת שלכם לבצע בגובה.
ג'ו פריאל | מאמן ספורטאי סיבולת מהאליטה של הספורטאים החובבים והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים והדואתלטים
תומר גמנידר, המתרגם | טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי
