הכפות מאפשרות לנו לתפוס מים טוב יותר, ובאמת השאיפה היא שבכל גריפה נתפוס יותר מים, כך נתקדם מהר יותר ונחזק את השרירים הספציפיים שיעזרו לנו בעתיד לשחות נכון ומהר גם ללא כפות.

איך מתאימים כפות ואילו כפות קיימות בשוק?
יש מגוון רחב מאוד של כפות – ברווז, אצבעות (לתפיסת מים), ארוכות (כולל אמה, לשמירה על מפרק כף יד ישר) וכמובן הסטנדרטיות. המטרה היא לפתוח אצבעות, לשמור על רפיון ולראות שהאצבעות לא יוצאות מגבולות הכפות (המרחק בין סוף האצבעות לקצה הכפות צריך להיות מקסימום סנטימטר). מכלול זה יוצר פיזור נכון מבחינת הכוח שמופעל על כף היד, האמה, הזרוע והכתפיים. הכפות הקטנות יותר, גורמות לנו תפוס את הכפות עם קצה האצבעות כך שלא יברחו לנו, אך הדבר יוצר לחץ גדול מאוד במפרק כף היד ויכול לגרום לדלקת. בנוסף, אם לא תופסים את קצה הכפה מפני שהיא קטנה מידי אז מאבדים את אפקט העבודה על כוח.

כיצד להשתמש בהן בצורה טובה?
ישנם שחיינים ששוחים עם אביזרים (כפות ופולי) מהר יותר, בצורה משמעותית, יחסית לשחייה ללא ציוד. לדוגמה, אם ללא כפות ופולי שחיין ממוצע שוחה 3:20 דקות ל-200 מ' חתירה, הוא יפחית בין 5-10 שניות עם ציוד. לעומת זאת, טריאתלט או רץ מרתון יפחית 20 שניות. לעומתם, שחיין שלא מורגל לכפות עשוי לשחות לאט יותר כי הגריפה שלו לא תהיה מספיק מיומנת וטובה.

אם כן מה הסיבה לכך ששחיינים מהירים יותר עם כפות ופולי ומה כדאי לעשות על מנת לשנות את הפער?
בדרך כלל רצים שהשרירים שלהם קצרים יותר ברגליים ו/או גברים (בעלי משקל סגולי גבוה מנשים) נוטים לשקוע במים, השימוש המוגבר ברגליים לוקח הרבה חמצן ומעייף אותם ולכן הם שוחים לאט יותר. בעזרת כפות ופולי הגוף צף ביתר קלות, הרגליים פחות מתאמצות והגוף לא שוקע ויוצר עצירה על ידי מנח שחייה לא נכון. בנוסף, השימוש בכפות, המספקות שטח פנים גדול יותר, מסייע לתפיסת מים טובה יותר ולהתקדמות מהירה.

עומק המתיחה במים משתנה ויכול להיות בין 10 ס"מ ל-50 ס"מ תלוי בגמישות השכמות, הצוואר ובמידת העומס שיש לנו על הכתפיים באותו אימון. לדוגמה, בשחייה השוטפת אפשר למתוח את היד בעומק 10-5 ס"מ מקו במים ובזמן עומס או תרגיל כפות ארוך להכניס את היד יותר עמוק, אז מפספסים חלק מהגריפה אך מצליחים לשמור על הצוואר.

לשחיינים רבים יש נטייה "לשבור" את כף היד וכחלק מהמתיחה להרים יד קדימה וליצור דמוי עצור בתוך המים. תנועה זאת יוצרת לחץ בצוואר, לחץ במפרק כף היד ושבירה של קו הזרימה כך שהשחייה איטית יותר וההתחמצנות מהירה יותר.

כדאי לשמור על כף יד בהמשך לאמה, זאת אומרת למתוח את היד ללא שבירת כף היד ומקסימום "לשבור" כף יד ממש מעט וכלפי מטה, כחלק מתפיסת המים כפי שרואים בתמונה.

תנסו תרגיל טוב לשיפור זווית הכנסת יד למים עם כפות –  עם ראש בחוץ, מופנה לכיוון השחייה ולא זז, מבט לכיוון זווית הכנסת היד למים, רק לאחר הכנסת המרפק למים יש למתוח את היד, בעומק של 10 ס"מ מתחת לקו המים. מטרת התרגיל היא לראות מקרוב (כ-30 ס"מ מהעיניים) האם דייקנו והכנסנו יד בזווית הנכונה למים. זווית נכונה תאפשר לנו בהמשך לגרוף נכון, "להישען" על המים ולא לפגוע בכתפיים. למי שקשה ניתן לעשות את התרגיל עם סנפירים.

לסיכום

שחייה נכונה עם כפות חשובה מאוד לחיזוק הגוף ושיפור השחייה! מומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהתאים את סוג הכפות לשחיין, לא להתחיל לשחות מרחקים ארוכים עם כפות אלא באופן הדרגתי, וחשוב מאוד להקשיב לגוף, לעבוד לפי הדגשים שהוזכרו ואם יש כאבים אז לוותר על הכפות או למתוח יד עמוק יותר בתוך המים. כפות ופולי הם כלים מדהימים לחיזוק במים אך כדאי להשתמש בהן בחוכמה.

אורי סלע | מאמן שחייה