יום האישה הבינלאומי שחל היום בכל רחבי העולם מציין לא רק את הכבוד וההערכה כלפי נשים, אלא גם נותן מקום לביטוי עבור מצוקות או מאבקים כאלו ואחרים שחוות נשים רבות כמו חוסר שיוויון, הטרדות מיניות ואפליה מגדרית. יום האישה הוא הזדמנות מצויינת לדבר עם נשים שמובילות ומשפיעות על נשים אחרות והקימו קבוצות המיועדות לנשים בלבד, הן באופניים והן בריצה.
"כמו שיש אופניים מותאמות לנשים אז גם מגיע לנו קבוצה מתאימה". לורי קופנס | צילום: לורי קופנס
נרשמתן כבר לטריאתלון הנשים בהרצליה? ההרשמה בעיצומה
בעשור האחרון החלו יותר ויותר נשים להצטרף לעולם הספורטיבי. אנחנו עדים לעלייה, אמנם לא חדה ומאסיבית עדיין, אבל עדיין עלייה בכמות הנשים שמשתתפות באירועים תחרותיים כמו ריצה, אופניים וטריאתלון. תחרויות או אירועים ספורטיביים לנשים בלבד הן כבר לא דבר זר ומוזר שמרימים בגינו גבה. פלח השוק הנשי תופס אט אט נפח משמעותי, רואים את זה בביגוד, הנעלה וציוד המיועד וממותג לנשים ואת החשיבה שיש לחברות בהתאמת הציוד לצרכיה הפיזיולוגיים של האישה. נשים רבות מחפשות אחר קשרים עם נשים בדיוק כמוהן, אמהות או רווקות, קרייריסטיות או עקרות בית שאוהבות לעסוק בספורט או רוצות להתחיל וחוששות מקבוצות מעורבות. לאט לאט הן מגבשות לעצמן קבוצות נשים. פעמים רבות בעידוד הגברים ותמיכת המשפחה. זו כנראה הסיבה שלצד טריאתלון הנשים בהרצליה שיתקיים בסוף מאי או מרוץ הנשים של סופר-פארם שמתקיים מדי שנה, תתקיים היום (ראשון) גם "ריצת מלכות" בנמל ת"א כמו ב-40 מדינות נוספות בעולם.
שואבות כוח אחת מהשנייה
אז מה יש באותן קבוצות נשים שאנחנו פוגשים מדי פעם ביערות או בשדות? מה קורה שם בפנים? על מה הן מדברות? מה הן עושות ומדוע הן בכלל צריכות האחת את השנייה?
"כל אחת גם שואבת כוח מהקושי של השנייה, בזה שאת תומכת במישהי שקשה לה את מתחזקת". ליאת ניר
"הדינמיקה אצל נשים היא יותר נעימה ופחות תחרותית" מספרת לנו ליאת ניר, מדריכת קבוצת נשים גדולה בכוכב יאיר, "היא יותר משתפת, תומכת ויש פחות מתח, אני רואה את זה בשטח. הן מאוד תומכות אחת בשניה. בתחום העבודה נשים יכולות להיות מאוד תחרויותית ודווקא במקום הפיזי, הקשה, המזיע אני רואה את המקום של התמיכה ואיך הן מעודדות אחת את השניה, סוחבות אחת את השניה, כמו חברות בטירונות, כמו הבנים במסעות כומתה, חברות לנשק. אני חושבת שמה שמאחד זה הקושי המשותף כי אין מקום להתחרות עליו, כל אחת מתחרה בעצמה בסופו של דבר ובמקום שקשה לה וכל אחת גם שואבת כוח מהקושי של השנייה, בזה שאת תומכת במישהי שקשה לה את מתחזקת". נשים רבות שרוכבות או רצות בקבוצה לנשים בלבד מספרות בדיוק את אותה חוויה שסיפרה עליה ניר. העידוד, התמיכה, ההכלה והיכולת לדרבן האחת את השנייה. כנראה שהנשים זקוקות לכך הרבה יותר מאשר הגברים.
לורי קופנס, מי שהיתה אלופת ישראל באופני הרים שנים רבות ולכן כינוייה "האישה הראשונה של האופניים", הקימה לפני שנים רבות קבוצת רכיבה לנשים בלבד "נשים על גלגלים" במטרה לצרף עוד ועוד נשים למעגל הרכיבה, להעניק להן הדרכות מקצועיות ואוירה עוטפת ומחממת. כיום, קופנס כבר אינה רוכבת מקצוענית אבל עדיין ממשיכה לדחוף נשים נוספות לענף אופני ההרים והיא לוקחת חלק מרכזי בועדה לקידום נשים של איגוד האופניים.
"כמו שיש אופניים מותאמות לנשים אז גם מגיע לנו קבוצה מתאימה מבחינת הקצב, הדגש, השיחות, אנחנו לא בהכרח רוצות לדבר על חלקי אופניים וכמה עלו לנו, חלקנו כן אבל הרבה לא" מסבירה קופנס מדוע נשים מעדיפות לרכוב בקבוצות לנשים בלבד "היא נותנת עידוד כמו שהיא מקבלת עידוד. נשים רבות באופניים צריכות הרבה עידוד כי זה בכל זאת ספורט אתגרי, במיוחד באופני הרים שאפשר ליפול והטכניקה קשה יותר. בקבוצה אנחנו מרגישות שאין לחץ, אפשר לעצור, להסתכל על הפרחים, לקבל את כל העידוד והפירגון".
כתבות נוספות בנושא
תמונת מחזור: התמודדות ספורטאיות עם המחזור החודשי בתחרויות ואימונים
"הפרגון של נשים בתוך קבוצת רכיבה בספורט אתגרי הוא מאוד מיוחד"
צפו || לקראת טריאתלון הנשים בהרצליה
"פחות נשים חושבות שמגיע להן להגשים את החלומות שלהן"
באות להתחבר עם נשים נוספות
נראה כי בכל זאת קיים שוני גדול בין קבוצה שהיא לנשים בלבד וקבוצה מעורבת בה נמצאים גם גברים "ניסיתי לפתוח עוד קבוצה של גברים והיה שם התנהלויות לא נעימות" אומרת ניר "יכול להיות שזו אני, אבל זה אחרת. במקרה יש לי עכשיו קבוצה מקסימה של שניים שלושה גברים, אבל אני לא יודעת עם קבוצה של בנים ובנות יחד, היה יוצא מזה משהו טוב. בתחושה שלי זה הולך למקום אחר".
קופנס חושבת שקבוצת נשים שמה דגש רב יותר על הפן החברתי הרבה יותר מאשר הפן התחרותי או אופיו של המסלול "הרבה נשים אומרות לי שכל עוד הן עם הקבוצה הזו, לא אכפת להן איפה להיות, העיקר להיות עם הקבוצה. זו קבוצת תמיכה, לא רק באופניים, אלא בחיים בכלל. אם יש לך בעיה עם הבעל, הילדים או שאלות לגבי תזונה, את מתייעצת עם החברות שלך מהקבוצה. את לא באה סתם לרכוב עם עוד נשים, את באה להתחבר עם עוד נשים ולתמוך ולקבל את התמיכה. יש נשים שמוצאות ח'ברה טובים וידידים טובים שעונים על כל הצריכים שלהן, אולי הן פחות רוצות את הדיבורים. הרבה נשים רוצות לבוא בשביל המסלול והאופניים ופחות צריכות ורוצות את העניין החברתי".
"אמא רצה לצערי זה עדיין יוצא דופן ונותן תחושה שצריך להעריך את זה פי שניים". ליאת ניר
את חושבת שחסר לנשים היום את המקום של התחברות לנשים נוספות?
"בעולם המודרני קצת איבדנו את זה" אומרת קופנס "אני חושבת שבעבר היינו גרות יותר קרוב לאמא, אחיות, דודות והיום הדגש הוא על משהו אחר, על הקריירה, דברים אחרים אבל בכל זאת אנחנו צריכות את זה. אפילו אם אין לנו את המשפחה הקרובה, אנחנו צריכות משהו במקום. הרבה מהקבוצה שלי מגיעות בכלל מהפייסבוק ולא משנה המקום הגיאוגרפי, משנה הרצון להיות חלק מקבוצה, אז זו באמת קבוצת תמיכה".
אך האם קבוצה לנשים בלבד לא יכולה לגרור אחריה תגובות נגד של גברים או של נשים בגלל העניין המגדרי?
"ממש לא", אומרת ניר מתוך ניסיון אישי שלה, "כל הסיפור שלי התחיל מכך שרצתי בקבוצה מעורבת והגברים רצו שהנשים שלהם יבואו לרוץ וככה זה התחיל. אני רואה איך הגברים מעודדים. מהרגע שבני הזוג התחילו לרוץ, הם פשוט מעריצים את הנשים שלהם שהתחילו לרוץ. אחד הגברים הביא את אישתו לרוץ מרתון, זה פשוט מדהים. זה משהו שמשפיע על כל המשפחה, כשאמא רצה, זה משהו חזק בעיני בתוך המשפחה, אבא רץ זה משהו מקובל ורגיל ולא יוצא דופן, אבל כשאמא רצה לצערי זה עדיין יוצא דופן ונותן תחושה שצריך להעריך את זה פי שניים. כשאישה בריאה אז כל הבית בריא".
"כל גבר מתייחס אחרת", מסבירה קופנס, "התגובות שאנחנו מקבלות בשטח הן אף פעם לא אנטי. יש נשים, שכשגבר אומר להן 'כל הכבוד', אז הן לוקחות את זה כעלבון, 'למה אתה אומר לי כל הכבוד? מה? אני ילדה בת חמש?' אני ממש לא רואה את זה ככה. גם אם אלוף העולם יעלה איזו עלייה קשה ואני אגיד לו כל הכבוד, זה לא בגלל שהוא חלש, אלא זה בגלל שהוא הצליח לעשות משהו כל כך קשה. אני לא חושבת שצריך רכיבה מגדרית אבל כל אחת צריכה לעשות מה שנוח לה".
נרשמתן כבר לטריאתלון הנשים בהרצליה? ההרשמה בעיצומה
