לעשות פעילות גופנית בקבוצה או לבד זה נחמד, אבל איך הדבר משתלב כאשר שני בני הזוג מתאמנים באותה הקבוצה ולאותן אירועי הספורט? יצאנו לראיין את עדי ועמית דוד, זוג כבר 28 שנה והורים לשלושה ילדים, מתגוררים בקיבוץ רגבים. עמית עובד בחברת סטארט-אפ בתחום הספורט ועדי נטורופתית ורפלקסולוגית. את עולם הריצה גילו כשגרו בארצות הברית ולפני כשמונה שנים נכנסו גם לעולם הטריאתלון ואיש ברזל ומתאמנים כיום בקבוצת ניטרו. בישראמן האחרון השתתפו שניהם בשלשה כאשר הם מבצעים את קטע האופניים כחלק מהאימונים לקראת גראן פונדו ים המלח, אירוע רכיבת אופני כביש אתגרי, שיערך במארס וישתתפו בו קבוצות מקצועיות מישראל ומחו"ל, שיתחרו במשך יומיים, במהלכם ישתתפו בשלושה קטעים בימים שישי ושבת. "בחצי השנה האחרונה אנחנו מתמקדים ברכיבה על חשבון שחייה וריצה", מספר עמית, "באפריל יהיה גם גראן פונדו ירושלים והדבר ייצר לנו שלוש רכיבות ארוכות ומשמעותיות בפרק זמן קצר יחסית".

"אני חושב שהמפתח הוא סדר עדיפויות ותיכנון" | צילום: אלבום פרטי

איך מסתדרים כשמתאמנים יחד?
"יש לכך יתרונות וחסרונות", מסביר עמית, "היתרון הגדול ביותר, שלא נוצר מצב שאחד מתאמן והשני ממתין לו, דבר שמייצר הרבה מתחים, תסכולים ואפילו ריבים. המחיר הוא שצריך להיות מאוד מתוכננים כיוון שיש הרבה שעות אימון וזה אומר שכל אורח החיים הוא סביב האימונים".

את סדר היום שלהם הם מתכננים באמצעות יומן משותף ובו חלוקה שיוויונית של כל המטלות הרגילות דבר שעוזר להם לשמור על תכנון מדויק ולהפוך את הכל אפשרי.

ילדיהם של הזוג דוד כבר גדולים, דבר שמקל מאוד על האימונים, אבל בעבר, לפני עשור כשרק נכנסו לספורט הם היו קטנים יותר "אנחנו מהווים להם דוגמה אישית", אומרת עדי, "אני חושבת שספורט הוא נקודה חשובה באורח חיים בריא והילדים שלנו הפנימו את זה". "אני חושב שהמפתח הוא סדר עדיפויות ותכנון", אומר עמית, "ברגע שברור לכולם מה חשוב יותר ומה פחות ואתה מתכנן את חייך בהתאם אז מצליחים לעשות דברים שהם מאתגרים מבחינת זמן, זה נכון לכל דבר, לא רק לספורט".

"בחצי השנה האחרונה אנחנו מתמקדים ברכיבה על חשבון שחייה וריצה" | צילום: אלבום פרטי

כמה שעות אתם מתאמנים בשבוע?
"בין 15 שעות ל-20 שעות בתקופות שיא, שישה ימים בשבוע ושישי- שבת הם הימים עם הנפח הגבוה" אומר עמית.

עם השנים אספו יחד חוויות משותפות רבות כשאחת מהן חקוקה במיוחד, "גרנו בבוסטון ונרשמנו למרתון המפורסם של בוסטון", מספרת עדי, "במהלך האימונים עמית נפצע והתברר שיש לו בעיה במיניסקוס. אמרנו למנתח שאין ברירה והוא צריך שיקום מהיר כי יש מרתון. למזלנו, לגמרי במקרה אותו מנתח היה אורטופד עם התמחות בספורטאים. תוך חמישה חודשים הוא היה על הרגליים ועשה איתי את המרתון. בדרך כלל זה לא ככה", מעידה עדי, "הוא בדרך כלל מסיים הרבה לפני ומחכה לי בשער ומעניק לי את המדליה".

איך הסביבה מגיבה?
"באופן טבעי קבוצת האנשים שאיתם אנחנו עושים ספורט הופכת להיות קבוצת החברים שלנו. בתקופות עמוסות אין לנו הרבה זמן לשמור על קשרים שהם ארוכים או רחוקים וזו תופעה מצערת כי יש לנו פחות חיים. יש אנשים שאנחנו כמוהם ומעולמות זהים ויש אנשים שזה נראה להם מוזר. רוב האנשים מסתכלים על זה בחיוב", אומרת עדי. "גם אנשים שרואים בזה טירוף, בסופו של דבר יש שם הערכה מתחת לקליפות הציניות", אומר עמית.

טיפ לזוגות שעושים יחד ספורט?
"להיות מאוד מתוכננים, במיוחד בתקופות העמוסות ולהבין שהרבה דברים רגשיים נובעים מעייפות", מסבירה עדי, "לדוגמה כשאתה חוזר הביתה עייף ואף אחד לא הכין לך ארוחת צהריים בשבת אחרי שבע שעות רכיבה, צריך לעמוד ולהכין וגם לדאוג למשפחה. חשוב להבין את זה ולקחת את הדבר באורך רוח". "הכי חשוב הוא להגיד שאפשר", מוסיף עמית, "אבל ה'אפשר' הזה דורש סדר עדיפויות ותכנון וזה המפתח וכמובן גם הרבה התחשבות".