הענף, המוגדר על ידי רבים כטיפוס על אוורסט הספורט, תופס תאוצה בקרב חובבי הספורט בישראל. במקביל, נוצרה דרישה להנחיה מקצועית, שקיבלה מענה בקורס מדריכי הטריאתלון של ביה"ס למקצועות הספורט
מאת:אבי ברכה
קשה יותר לבטא את המילה מאשר לבצע את הפעילות הכרוכה בה. טריאתלון היא מילה ביוונית המורכבת משני חלקים . טרי – שלוש, אתלון – קרב. בדומה לענפים כמו פנטתלון, דקתלון וכו', הטריאתלון כבש מקום נכבד בקרב המשפחה האולימפית מאז משחקי סידני 2000.
ראשיתו של הענף בתחילת שנות השבעים בקליפורניה, כשרצים חיפשו אימונים אלטרנטיביים לאחר שנפצעו. הפתרון היה אימוני רכיבה על אופניים ושחייה, ומשם צמחו תחרויות ששילבו את שלושת הענפים ברצף. תחרות איש הברזל נולדה בעקבות וויכוח בין שלושה מלחים בצי האמריקאי, שהוצבו בהוואי בשנת 1977. באותו זמן התקיימו שלוש תחרויות נפרדות: משחה ווייקיקי למרחק של 3.8 ק"מ, מרוץ האופניים הנודע של הונולולו למרחק של 183 ק"מ, ומרתון הונולולו. השלושה התווכחו מי מבין מנצחי שלוש התחרויות הוא האתלט הטוב ביותר. ג'ון קולינס, מפקד בחיל הים האמריקאי ואחד מאותם משתתפים בוויכוח, הציע לשלב את שלוש התחרויות לאחת ולראות מי יהיה הטוב ביותר. ובפרסום דל גייסו כ-15 מתחרים שזינקו בשנת 1978 לתחרות שנקראה בהמשך "איש הברזל" (IRONMAN), שהתפתחה במהירות והפכה את מתחריה לספורטאים ייחודיים בעלי סיבולת לב-ריאה יוצאת דופן. שנה לאחר מכן הגיעה רשת ABC לסקר את התחרות, ומאז נפרצה הדרך לענף .
לישראל הגיע הטריאתלון בשנת 1985. אורי אליאב ארגן את התחרות הראשונה, שהתקיימה בקיבוץ חורשים, ומאז מתקיימים כל שנה עשרות אירועים במרחקים שונים.
הרכבת תוכנית אימון לטריאתלון היא "אומנות" ויסות העומסים. הסיכוי להיפצע או להגיע לאימון יתר נמוך יותר מבריצה למרחקים ארוכים או רכיבה על אופניים כענף עיקרי. ויסות העומסים נעשה בצורה מקבילה בכל שלושת המקצועות, כך שמתאפשר פיצוי-יסף בהתאוששות שלאחר אימונים קשים או בסידור המקצועות בענף .
נתונים בסיסיים שיש לקחת בחשבון:
א. מהי רמת היכולת של הטריאתלט? האם עיסוקו מוגדר כתחביב או שרמת השקעתו היא של טריאתלט תחרותי? יש לזכור שברמה ההישגית נמצאת קבוצה קטנה ביותר, שגם מתפרנסת מעיסוק זה.
ב. בדיקת לוח התחרויות השנתי והתייחסות לחשיבות התחרות. בנוסף, יש לבדוק את שיטת הניקוד של התחרויות המקנה דירוג או קריטריון להשתתפות בתחרויות בארץ או ייצוג בחו"ל.
ג. בדיקת אמצעים:
1. כמה שעות מקציב הטריאתלט לאימוניו?
2. שילוב האימונים במסגרת העבודה/לימודים. האם אפשר להתאמן בצורה סדירה?
3. מתקני האימון וזמינותם: בריכה, אצטדיון אתלטיקה, כבישים ראויים לרכיבה, מרחק הנסיעה למתקני האימון ועוד.
4. תמיכת המשפחה הסובבת, כולל חברים ומשפחה.
5. רמת המוטיבציה ויכולת ההתמדה בעבודה בענף סבולת קשה.
ד. קביעת פסגת ההישג. כלומר אותן פסגות שייקבעו מראש ובהם ישאף הטריאתלט להגיע לשיא יכולתו, המתאימה לכישורו באותו זמן.
ה. מיקום מבחני היכולת:
1.מבחני מעבדה לקביעת ההספק המרבי( VO2 max) או מבחני יכולת ההתמדה – ס.ח.ח (בדיקת סף חומצת חלב) בכול ענף בנפרד.
2. ביצוע מבחני שדה כמו אימונים משולבים או תחרויות במסגרת האיגודים השונים (שחייה, אופניים וריצות השדה) בכל מקצוע בנפרד, או ביצוע מבחני יכולת במהלך אימון (כמו מבחני תקן בשחייה או 5000 מ' בריצה או 20 ק"מ נג"ש ברכיבה על אופניים).
אבי ברכה
יו"ר הוועדה המקצועית הישראלית לשעבר.
חבר הוועדה המקצועית האירופית.
ראש תחום טריאתלון בביה"ס למקצועות הספורט.
