מאת:יותם מלמן
צרפת באבל – והטור קצת נשכח
צרפת כולה שרויה בעצב אחרי ההפסד המר לאיטליה בגמר הגביע העולמי. בימים האחרונים של הטורניר נשברו כל שיאי הצפייה, כשבגמר עצמו ברגעי השיא, צפו למעלה מ-25 מיליון(לזה צריך להוסיף את המיליונים שיצאו לראות את המשחק ברחובות, בבארים ובאצטדיונים מקומיים). כשהמצב הוא כזה, לא פלא שהטור לא עומד בראש השיח הציבורי. גם העובדה שרגעי השיא באלפים רחוקים מאתנו מרחק של שבוע ימים תורמת.
קלזטי – הראשון שהצליח לברוח לדבוקה
נצחונו של סילבן קלזטי, רוכב צרפתי מבטיח ביום ראשון, על אף שהיה למנצח הראשון שהצליח לברוח לדבוקה נשכח כלא היה בצל משחק הגמר. פאריס עצמה רחוקה מרחק עצום מהטור דה פראנס ואלמלא סיקור העיתונים, ספק אם התייר המזדמן היה יכול לדעת שברגעים אלו ממש מתקיים אחד מאירועי הספורט הגדולים בתבל (ולא מדובר במונדיאל).
באופן כללי הטור הוא לא אירוע פריזאי ורק ערב ההגעה לשאנז אליזה ניכרת תכונה מסוימת באוויר. אמנם ה-23 ביולי, יום השלב לפאריס הוא יום חג, אך עד אז מומלץ לחובבי האופניים לשמור מרחק מהבירה. כדי לספוג אווירת טור אמיתית צריך ללכת בעקבות המרוץ, לצאת לעיירות הקטנות ולהגיע להרים.
יום רביעי יהיה היום הראשון בהרים (הפירנאים), כשהשלב למחרת יהיה הראשון השנה שנגמר בטיפוס לפסגה. אבל שני שהשלבים הללו הם סוג של אשליה. ביום רביעי הפסגה האחרונה מגיעה 42 ק"מ לפני סיום השלב וספק אם תגרום לשינויים גדולים מדי בדירוג הכללי. יום חמישי על חמש פסגותיו (ארבע מהן קטגורייה ראשונה ואחת קטגוריית על) יהיה המבחן הרציני הראשון בהרים, אך גם כאן, העלייה האחרונה אינה תלולה דיה עבור המטפסים. הימים הבאים יהיו מישוריים. ולכן כדאי לנו לחכות ל17 ביולי- והאלפים.
כדי לספוג אווירת טור אמיתית צריך ללכת בעקבות המרוץ
טי מובייל – נגד דיסקאברי
על הנייר טי מובייל היא הקבוצה שצריכה לנצח ודיסקברי היא זו שחובת ההוכחה עליה. אחרי שאיבדה את שני מוביליה, באסו וג'וליק, אין יותר מדי ציפיות מסי.אס.סי (למרות שישנו עדין ססטרה). אבל עם שמונה קטעים מאחורינו, המסקנה היא שאין כזה דבר "על הנייר".
מה שכן ניתן לומר הוא שעד הפירנאים תצטרך טי מובייל לבחור במוביל קבוצתי (קלודן?) ושדיסקברי, כדי לכפר על התצוגה הלא משכנעת מיום שבת תצטרך לתקוף ולרכוב בצורה אגרסיווית. כל ארבעת רוכביה: הינקאפי, סאלבודלי, פופוביץ ואזבדו יאלצו לשתף פעולה כדי לגבור על הקבוצה בוורוד.
בינתיים הרוכבים ה"שקטים" (אך המסוכנים) מנצ'וב ואוונס והצרפתי מורו ייהנו מעוד כמה ימים בצל.
פלויד לנדיס, מקום שני בדירוג הכללי, הודיע אתמול שבסוף הטור הוא ינותח בירך.הטיפול בפציעה הטורדנית שמציקה לאמריקאי מ2003, לא סובל דיחוי ויש סיכוי שזהו הטור האחרון של לנדיס. ע"פ קבוצתו, "פונאק", לבעיית הירך אין השפעה על כושרו של לנדיס. לכל השואלים התנוחה הלא קונבנציונלית בה רכב לנדיס בקטע נגד השעון, הותאמה לו במיוחד כדי לא לפגוע באותה ירך פגועה. לפי התוצאה בינתיים זה עובד.
הונצ'ר או גונצ'ר – בינתיים הוא בצהוב
טקטיקות ומלחמות פסיכולוגיות
הווידוי של לנדיס הוא חלק ממשחק הטקטיקות שמתנהל מאחורי הקלעים של הטור. יריביו ומנהלי הקבוצות האחרות יתנו כל אחד פרשנות משלו לבעיה. יש שיגידו שהאמריקאי קרוב לסיום הקריירה שלו ולכן הוא מסוכן מתמיד ואילו אחרים יפרשו זאת כסוג של תירוץ לקראת הימים הבאים.
אבל עם כל הכבוד לטקטיקות המרוץ ולתחזיות השונות, שאלה אחת וחשובה העסיקה את העיתונאים ביום המנוחה. זוהי שאלה ששנים רבות מנסים לגלות את תשובתה. עד אתמול ללא הצלחה. האם אומרים סרגי "הונצ'ר" או "גונצ'ר". לשמחת כולם האוקראיני לובש החולצה הצהובה פתר לנו החידה. "השם שלי הוא גונצ'ר. בדרכון שלי מופיע בתרגום "הונצ'ר" ולכן מדי פעם עלי להשתמש בנוסח הזה. אני חושב שזו טעות דפוס או תרגום. עד שאתקן אותה אני מבקש קראו לי בשמי גונצ'ר".
המאבק על החולצה הירוקה בעיצומו אבל ייאלץ לרדת מדרגה ולפנות מקום לדבר האמיתי: החולצה הצהובה.
הטור של 2006 מתחיל.
