ניבאלי ניצח שוב, מיאקה הבטיח את תואר מלך ההרים, מאבק אדיר על מדרגות 2-3 בדוכן המנצחים

מאת:יאיר בן עמי

• דיווחים ופרשנות מקטע 18 – כאן

 
דוכן מנצחים בקטע 18:
1. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה, 4:04:17 שעות
2.טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ו + 1:10 דקה
3. רפאל מיאקה,פולין טינקוף – סאקסו +1:12 דקה

עשירייה ראשונה לאחר קטע 18:
1. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה 80:45:45 שעות
2. טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ו + 7:10 דקות
3. ז'ן קריסטוף פרו, צרפת, אהז'ה2אר לה מונדיל + 7:23 דקות
4. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 7:25 דקות
5. רומין בארדה, צרפת,אהז'ה2אר לה מונדיאל + 9:27 דקות
6. טיג'יי ואן גרדרן, ארה"ב, ביאמסי + 11:34 דקות
7. בוק מולמא, הולנד, בלקין +13:56 דקות
8. לורן טאן דאם, הולנד,בלקין + 14:15 דקות
9.  לאופלד קוניג, צ'כיה, נטאפ – אנדורה + 14:37 דקות
10. היימר זובלדיה,ספרד, טרק + 16:25 דקות

מנצח היום: וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה

חולצה צהובה: וינצ'נזו ניבאלי, איטליה,אסטנה

חולצה ירוקה (נקודות): פטר סאגאן, סלובקיה, קנונדייל.

מלך ההרים: רפאל מיאקה, פולין, טינקוף – סאקסו

חולצה לבנה : טיבו פינו, צרפת, אפדהז'ה

 הפנס האדום: ג'י צאנג, סין, ג'אינט – שימאנו

מה זה הפנס האדום? הסבר כאן

הרוכב האגריסיבי – מיקל ניבה, ספרד, סקאי

מה קרה
וינצ'נזו ניבאלי לא רצה להיזכר כמי שניצח בטור דה פראנס בו פרשו שני מועמדי העל בגלל תאונות. בקטע ה- 18 הוא הציב את הרוכבים של קבוצתו בקדמת הדבוקה על מנת לשמור את חבורת הבריחה קרוב. הפער המקסימאלי לא עלה בשום שלב הרבה מעבר לארבע הדקות.

על פסגת הטורמלא הפער ירד מתחת לשתי הדקות ובכניסה לעלייה האחרונה, אל פסגת האוטוקם, הפער מהמובילים היה כדקה וחצי.

קבוצת אסטנה הכתיבה קצב מהיר בכניסה לעלייה האחרונה וכל אחד מאלו שנותרו להוביל את הדבוקה ביצעו עבודת הובלה של מאות מטרים בלבד, לפני שנשרו.

כעשרה ק"מ לסיום יצא מנצח הוואלטה א'אספניה 2013, כריס הורנר, להתקפה. ניבאלי נצמד אליו בקלילות ולאחר רכיבה קצרה עימו הותירו מאחור.

ניבאלי רכב בקצב אישי משלו, עקף בדרך את בלל קאדרי ולאחריו מיקל ניבה, שהיו אחרוני הרוכבים מקבוצת הבריחה והמשיך לניצחון בקטע ה- 18.

מאחורי המופע של ניבאלי יצא רפאל מיאקה, מתוך הדבוקה של המדורגים במטרה לשמור על החולצה המנוקדת. הוא חייב היה להגיע לקו הסיום שישי לכל הפחות על מנת להבטיח את תואר מל ההרים.

לאחר מספר ק"מ החלו המאבקים על מדרגות דוכן המנצחים שנותרו ואל מיאקה הצטרפו טיבו פינו, ז'ן קריסטוף פרו וטיג'יי ואן גרדרן.

ממש לפני קו הסיום תקף מיאקה מתוך החבורה, אבל פינו הגיב היטב וסיים שני לניבאלי. מיאקה סיים שלישי והבטיח את תואר מלל ההרים של הטור דה פראנס 2014 כשהוא רק צריך להגיע לפריז.

פרו היה רביעי על קו הסיום כשמיד אחריו מגיע ואן גרדרן וכארבעים שניות לאחר מכן בארדה חוצה את קום הסיום, ולוורדה היה שש שניות לאחור.

הפער בין טיבו פינו (מקום שני) לאלחנדרו ולוורדה (מקום 4) הוא רבע דקה בלבד כשפרו מדורג שלישי. החישובים על הפערים יישארו למרוץ נגד השעון בשבת בו יוכרע סדר העמיד על מדרגות 2-3 של דוכן המנצחים.

הפער של ניבאלי
עם שלוש קטעים לסיום, כשרק אחד מהם אמור להשפיע על הפערים, ניבאלי עם פער של 7:10 דקות מטיבו פינו המדורג שני.

אשתקד ניצח כריס פרום עם פער של 4:40 דקות על סגנו – ניירו קוינטנה.

בין מנצח 2010, בארדלי וויגנס וסגנו כריס פרום היה פער של 3:20 דקות והם היו מאותה הקבוצה. ניבאלי היה שלישי באותה שנה ועם פער של 6:10 דקות מהמנצח.

לאנס ארמסטרונג היה פותח פערים כאלו ממתחריו ולא בכל הניצחונות. פעמיים בלבד, משבע הניצחונות, סיים ארמסטרונג בפער גדול משבע דקות על סגנו. כל הניצחונות של ארמסגטרונג נפסלו, אבל העובדות לא נמחקו.

אין בציון העובדות האלו רמז לניקיון הוורידים של ניבאלי, בעידן הפספורט הביולוגי יהיה מוזר לגלות שרוכב הצליח להערים על המערכת.

הפערים שנפתחו בין ניבאלי למתחריו קשורים אך ורק לעובדה שהוא מטפס ברמה גבוהה בהרבה מאלו עימם הוא התמודד בטור דה פראנס.

בשיאו ניבאלי הוא מטפס ברמה הגבוהה בעולם, אבל כשהוא התמודד מול מטפסים ברמת הקצה, כפרום, וויגנס, קוינטנה וגם קונטאדור, הוא עוד לא הצליח להצמד אליהם.

עד כמה היה ניבאלי של טור 2014 ברמת המטפסים הטובים בעולם לא נדע. נקווה כי הוא יהיה אותו מטפס בטור דה פראנס 2015 ונזכה להתמודדות שלו מול הטבים ביותר כשהוא בשיאו והם בשיאם.

לניבאלי לא צריך לשנות מי התמודד מולו, מי פרש בגלל תאונה ומי לא התייצב. הניצחון שלו ראוי להערכה כמו כל ניצחון במרוץ האופניים החשוב בעולם המוגדר גם התחרות הספורט הקשה בתבל. 

ניבאלי וההיסטוריה האיטלקית בצהוב
ניבאלי ניצח בארבעה קטעים של הטור דה פראנס 2014, אם לא יקרה משהו חריג ובלתי צפוי הוא יגיע ביום ראשון לפריז לאחר שלבש את החולצה הצהובה 19 ימים וזה יציב אותו כאיטלקי השלישי בכל הזמנים במספר הימים בחולצה הצהובה.

אוטביו בוטקיה מוביל את הדירוג של איטלקים בחולצה הצהובה עם 34 ימים, ג'ינו בארטלי היה 20 ימים בצהובה של הטור וכמו לניבאלי לפאוסטו קופי יש 19 ימים בחולצה הצהובה.

ניבאלי השיג את כל הימים בחולצה הצהובה בטור דה פראנס של 2014 ואת זה לא עשה אף איטלקי.

קופי השיג את 19 הימים שלו בצהובה בשתי מהדורות, בארטלי צבר את הימים בצהובה על פני ארבע מהדורות ובוטקיה השיג את 34 הימים שלו על פני שלוש מהדורות..

רק ששה רוכבים בהיסטוריה כולה רשמו 19 במהדורה אחת של הטור דה פראנס 19 ימים, או יותר בחולצה הצהובה. ניבאלי עולה למקום ה- 7 בכל הזמנים בימים בחולצה הצהובה במהדורת טור אחת ועל זה בכתבת הסיכום של הטור.

קטע 19
מתי: יום שישי, 25 ביולי
בק"מ: 208.5
מאיפה: מובורגה פאי דו ואל ד'אדור
לאיפה: ברז'ראק
תוואי: מישור

קצת קשור, אבל מעניין, השנה כבר לא יקרה:
רוי קוסטה, אלוף העולם במרוץ אופני כביש, יזנק למרוץ כחלק מההרכב של קבוצת מרידה – לאמפרה. יהיה קל לזהותו אות בחליפת הקשת.

אשתקד הוא רכב במדי קבוצת מוביסטאר וסיים את הטור עם שני ניצחונות כשאת שניהם השיג בשבוע האחרון של הטור

חוזרים למישורים עם הזדמנות אחרונה למנצח מתוך קבוצת בריחה ואחת לפני אחרונה למאיצים הטהורים שעוד נותרו במרוץ.

עלייה מדורגת אחת, קצרה (1.3 ק:מ), בעלת זווית לא קלה של 7.6% המסתיימת 13 ק"מ מקו הסיום יכולה להשפיע מאוד על זהותו של המנצח בקטע.

כל זה נכתב כשבוע לפני הזינוק,ועל המסלול:
פטר סאגאן עוד לא ניצח בקטע ולמרות החולצה הירוקה, השלישית ברציפות שייקח הביתה, ניצחון בקטע יהפוך את הטור דה פראנס שלו למושלם ולכן הוא יכול להיות הרוכב שיעשה את הבלגן בדבוקה בעלייה אותה יעברו הרוכבים 13 ק"מ לסיום.

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת