נפגשתי עם אריאל רוזנפלד (39) חבר הנבחרת הייצוגית של קבוצת הסיבולת ZONE3, אחד מרצי האולטרה מרתון הבכירים בארץ ואלוף 2012 במקצה ה-60 ק"מ מרתון סובב עמק, שאף אוחז בשיא מסלול למקצה זה. בדף המרוץ של Meatless Monday נכתב שאריאל יהיה מכתיב הקצב (פייסר) של 20 דקות, וצוין שהוא רץ טבעוני, בעל הישגים מרשימים. כך התוודעתי לאריאל ולהישגיו וביקשתי ממנו להתראיין לבלוג
מאת:יעל שמש
אריאל מגיע, רענן וחיוני למראה, לאחר ריצה של 30 ק"מ בפארק הירקון. מחר ירוץ שם 34 ק"מ. נפגשנו בקפה ארומה בקריית אונו, מאחר שזוהי רשת ידידותית לטבעונים. הריאיון מתקיים תוך כדי נגיסות בכריכי הטופו, פטריות וירקות, שהזמנו שנינו. אריאל רהוט מאוד, מדבר בשטף, וכל שנותר לי לעשות הוא לנסות לעמוד בקצב דיבורו ולכתוב את דבריו.
לגבור על מכשלת "אני לא יכול לרוץ מרתון!"
מהי ההיסטוריה שלך מבחינת עיסוק בספורט?
הייתי ספורטאי מגיל 11 ועד גיל 18. עסקתי בכדור-יד ובאתלטיקה קלה – ריצות קצרות וקפיצות. אבל מאז שהתגייסתי, הספורט הפסיק לתפוס את אותו המקום בחיי. המשכתי לרוץ ריצות קצרות, פעמיים עד שלוש בשבוע, 5–6 ק"מ, כדי לשמור על כושר. כשהייתי לוקח את הבן שלי לאימון כדורגל, ניצלתי בינתיים את הזמן לריצה. אבל לפני ארבע שנים, כשהייתי בן 35, שאל אותי חבר: "למה שלא תרוץ מרתון?" נדהמתי מהשאלה. בכלל לא ידעתי שניתן לרוץ מרתון מחוץ לתחרויות אולימפיות. אני גר בכפר-סבא ועד אז אפילו לא ידעתי על מרוץ כפר-סבא. אחרי ההלם הראשוני של "מה, יש דבר כזה? אנשים שרצים מרתון ולא באולימפיאדה?", הייתי צריך לגבור על מכשלה נוספת – מכשלת "אני לא יכול!" עד אז לא עסקתי בספורט סיבולת. אולי פעמיים בחיי אתגרתי את עצמי ורצתי 14 ק"מ מכפר-סבא לים. מרתון היה לגמרי מחוץ לסקופ שלי. אבל אותו חבר אמר לי: "כמו שאתה רואה אותי, רצתי כבר שלושה מרתונים". הוא המליץ לי להיפגש עם המאמן שלו, יאיר קרני. יאיר הזמין אותי לרוץ 20 ק"מ עם כמה בחורים בפארק. נבהלתי. 20 ק"מ?! אף פעם לא רצתי מרחק כזה. סיימתי את האימון על ארבע, אבל סיימתי אותו. יאיר הכין לי תכנית אימונים למרתון טבריה, שהתקיים חמישה חודשים לאחר מכן. חודש לפני המרתון עדיין לא האמנתי שאצליח לסיים אותו. הפעם הראשונה שבה רצתי 30 ק"מ הייתה קשה כל-כך, שלא יכולתי לדמיין את עצמי רץ 42.2 ק"מ.
בכל אותה תקופה גם לא ידעתי עדיין איזה מקום תתפוס הריצה בחיים שלי. האם המרתון יהיה מבצע חד-פעמי, לסמן וי וגמרנו, או שזה יתפוס אותי?
במרתון הראשון שלי התנהלתי בצורה לא נכונה. רצתי מהר מדי בשלב מוקדם מדי. חטפתי את "הקיר". 3 ק"מ מהסיום עדיין לא הייתי בטוח שאסיים. בסיום היו לי רגשות מעורבים: התרגשתי ושמחתי שעשיתי זאת, אך גם ידעתי שאני יכול להתנהל נכון יותר. הבנתי שאני אוהב את זה, בעיקר את הדרך. הריצה נכנסה לחיים שלי ומאז לא הפסקתי. גם התחלתי ללמוד את הנושא, לקרוא ספרות מקצועית ולהתחיל להבין מה אני עושה.
המעברים – לצמחונות, ואח"כ לטבעונות
מדוע הפכת לצמחוני ואחר כך לטבעוני?
ב-2011 נועה ברקמן, ספורטאית טבעונית, שלחה לי קישור להרצאה של גארי יורופסקי.
עוד לפני כן הרגשתי, שבימים שבהם אני אוכל ארוחות כבדות של בשר או של גבינה, אני לא מתאמן היטב. לא חשבתי להפסיק לצרוך את המוצרים הללו אלא פשוט הקפדתי להרחיק אימון חזק מארוחות כאלה. לאחר שצפיתי בהרצאה של גארי הייתי כמו מעשן שעישן כל החיים והפסיק בבת אחת. ההרצאה טלטלה אותי. החלטתי שיותר לא אוכל לא בשר, לא עופות ולא דגים.
התאוששות מהירה מאימונים ושאר רווחים
באתי ליאיר קרני בהחלטה סופית: אני צמחוני, מסיבות מצפוניות. חששתי שזה יפגע בביצועים שלי, אבל יאיר דווקא הרגיע אותי ואמר: "אין בעיה, תחליף את הבשר בטופו". ובכל זאת הרגשתי שאני רוצה ללמוד יותר על הנושא. התחלתי לחפש ברשת צירופים של ספורט סיבולת ושל צמחונות. מובן שאחת התוצאות שקפצה היא של סקוט ג'וריק הטבעוני. התחלתי להבין שאולי שינוי התזונה לא יפגע בי. מהר מאוד הרגשתי בגוף שזה עושה לי טוב. היה לי קל להתאמן, הרגשתי קליל יותר, אנרגטי יותר, והנקודה הכי משמעותית היא שההתאוששות מהאימונים הפכה להרבה יותר מהירה.
באולטרה הראשון שלי, שאותו רצתי כצמחוני, קבעתי שיא מסלול. רצתי 60 ק"מ מרוץ שטח ב-4.41 שעות. לאחר מכן התאמנתי למרתון תל אביב, ואותו רצתי ב-2.47 שעות – קבעתי שיא אישי שלי לאותו זמן. הגעתי שני מבין הישראלים.
נבחרת 3ZONE ודגל ישראל בלימסול
באפריל 2012 הצטרפתי לנבחרת הייצוגית של ZONE3. היום יש חמישה חברים בנבחרת. כאשר הצטרפתי – הייתי השלישי. לצרף אותי דרש שינוי תפיסתי מצדם, כי עד אז צירפו רק צעירים מבטיחים, ואילו אני הייתי [מחייך] מבוגר מבטיח. מי שעומד בראש הקבוצה הם המאמן שלי, ליאור זך-מאור, ומנהל הקבוצה – גל תיכון. שניהם מאמנים וספורטאים ברמות גבוהות. ליאור הוא גם פסיכולוג ספורט, כך שאני מקבל ליווי אישי מקצועי מאוד. לאחר שהצטרפתי רצתי שוב את סובב עמק והגעתי ראשון. תנאי המרוץ היו קשים – בגלל החום ששרר באותו היום.
השנה, בגלל שמרתון תל אביב התבטל, רצתי את מרתון לימסול, וקבעתי שיא אישי חדש –2.41. הגעתי למקום השלישי בכללי, ועליתי לפודיום עם דגל ישראל.
המעבר לטבעונות והאתגר הבא – 100 ק"מ
תכנית האימונים שלי היא כזו שחצי שנה אני מתאמן למרתון בתוצאה (מלבד המרתונים הרבים שאני רץ כפייסר או כמלווה של מישהו), וחצי שנה מתאמן לאתגר אחר – אולטרה. עד כה – מרוצי ה-60 ק"מ בסובב עמק, אבל כעת אני מתאמן ל-100 ק"מ.
בשנת 2012, חודש לאחר שנפגשתי עם ליאור, שקיבל אותי לנבחרת ZONE3, הודעתי לו שיש התפתחות, ושאני מתכוון לעבור מצמחונות לטבעונות. הפעם הסיבה הייתה דווקא בריאותית. ראיתי כמה הועילה לי הצמחונות בהרגשה, בהישגים. קראתי חומר, קראתי גם על סקוט ג'וריק ועל ספורטאים טבעונים אחרים.
קפיצה נוספת ביכולת
כאשר עברתי לטבעונות הרגשתי ממש מיד קפיצה נוספת ביכולת שלי. נכון שיש סיבות מוסריות לתזונה טבעונית, אבל אצלי הטריגר לטבעונות, בניגוד לצמחונות, היה הנושא הבריאותי.
מתאמנים שואלים אותי על התזונה שלי. לכן סיכמתי את הדברים במאמר שבו אני מסביר את יתרונות התזונה מן הצומח, ומבהיר על מה צריך להקפיד.
שלושה מהקבוצה נהיו גם הם צמחונים. הם אמרו לי שהמאמר שלי הוא בדיוק מה שהיה חסר להם. הביטחון הזה שאפשר להיות ספורטאי צמחוני והמידע איך לעשות את זה.
זה לא מפריע לליאור, המאמן שלך, שאתה עושה נפשות לתזונה מן הצומח?
ממש לא. ליאור ואני מסכימים על כך שתזונה היא מרכיב חשוב מאוד בספורט. הוא סומך עלי ויודע שבדקתי את הנושא של התזונה ושאני מבין בו. כשעשיתי את השינוי התזונתי זה לא היה רק מה אני לא אוכל, אלא מה אני מוסיף לתזונה שלי. היום אני אוכל הרבה יותר ירקות, פֵּרות וקטניות מאשר בעבר. אחד הגורמים המסייעים לי ביותר בספורט הוא התזונה. ככל שהאתגרים קשים יותר, נושא התזונה הופך לחשוב יותר.
איך הגיבה הסביבה הקרובה שלך, משפחה וחברים, למעבר שלך לצמחונות ולטבעונות?
נתקלתי בכל קשת התגובות. זה התחיל מהלם. כאילו הודעתי שאני עוזב למנזר. אנשים שהכירו אותי התקשו להאמין. הם ידעו שאני אוהב כל מה שקשור בבשר – לאכול אותו, לבשל אותו, ללכת לקצב… כך שעלתה השאלה "מה תאכל?" כמובן שגם הזהירו אותי –בעיקר לנוכח העובדה שבתקופה שעברתי לתזונה צמחונית התאמנתי לאולטרה הראשון שלי – 60 ק"מ בסובב עמק. כך ששינוי התזונה בא בתקופה של עליית מדרגה מבחינת האתגר הספורטיבי. אז כן, היו הרבה תגובות מודאגות. אגב, זה לא כל כך שונה מתגובות מודאגות לעיסוק בספורט סיבולת. אבל כאשר עברה שנה והם ראו שההישגים שלי השתפרו ואני נראה בריא, הם נרגעו והתגובות התמתנו. יש גם כאלה שרוצים ללמוד את הנושא ובעצמם עשו שינויים תזונתיים. כמובן שבקצה השני יש את המלגלגים. אבל בסופו של דבר, כל אחד לוקח אחריות על עצמו. מהמשפחה, הבת שלי צמחונית, מטעמי מצפון. יש לה כלב, והיא עשתה את ההקשר שבין החיה ובין האוכל שבצלחת. המעניין הוא, שאם היה צריך להמר על כאלה במשפחה שלא יהיו צמחונים, ההימור ודאי היה שדווקא אני והבת שלי לא נהפוך לצמחונים, משום ששנינו אוהבים בשר מאוד, יותר מהאחרים. אגב, הבת שלי סיפרה לי על ילדים בכיתה שרוצים להיות צמחונים, אבל ההורים אינם מרשים להם.
הנקניקייה הייתה פעם חיה
אני מתנדב בגן ילדים. כאשר הילדים שאלו אותי למה אני לא אוכל את הנקניקייה, השבתי שהנקניקייה הייתה פעם חיה. הגננת מיהרה להשתיק אותי, שהילדים לא ישמעו זאת, ואחת הילדות קראה: "מה פתאום?! הנקניקייה מגיעה מהמפעל ולא מהתרנגולת!" זה מזכיר לי שהבן שלי, כשהיה בן חמש, שאל בזמן הארוחה: "איך התרנגולת עושה את העוף?" כשענינו לו ש"התרנגולת היא העוף" הוא הרחיק מעליו את הצלחת ואמר שהוא כבר לא רעב. גם הבן הצעיר, בן השש, השתתף לאחרונה בארוחה משפחתית שבה הגישו סלמון, ואמר שהוא לא אוכל, כי הוא לא רוצה שיהרגו את הדגים. ילדים חשים באופן טבעי רתיעה מאכילת בעלי-חיים. אני משתדל לא להטיף, מאמין בדוגמה אישית. אבל אני בעד לא לעצום את העיניים, כפי שאני עצמתי עיניים כל השנים הללו. אני מתנגד לנתינת תירוצים, כפי שאני נתתי לעצמי תירוצים: "האדם הוא חיה טורפת", "אני חייב לאכול בשר כי זה בריא". זה פשוט לא נכון.
אני יכול להבין מדוע הצמחונות והטבעונות גורמות לאי-נוחות אצל מי שאוכל בשר, כי זה מעורר אצלו את השאלה: האם פירוש הדבר הוא שאני לא בסדר? הרי כל אחד רוצה לראות עצמו כ"בסדר", כאדם טוב. עדיף לו, לאוכל הבשר, שהצמחונות והטבעונות יהיו לא בסדר, מאשר שהוא יהיה לא בסדר.
הסכם עם הדוד
כאשר רק התחלתי עם הצמחונות, כולם שלחו אותי לעשות בדיקת דם. הדוד הרופא שלי היה מגדולי המתנגדים לשינוי התזונתי שלי. עשיתי אתו הסכם שלאחר שנה אעשה בדיקת דם. אם התוצאות לא תהיינה טובות – אמנם לא אפסיק להיות צמחוני אך אדאג להשלים את מה שצריך, למשל באמצעות תוספי מזון. אך אם התוצאות תהיינה טובות – הוא עצמו יצטרך להרגיע את כל בני המשפחה, ולומר להם: "אריאל הוא צמחוני, והנה התוצאות של בדיקות הדם שלו". הוא עמד בהסכם ובאמת כינס את בני המשפחה והביע את השתוממותו על התוצאות המצוינות. הכולסטרול הטוב שלי עולה על הרע! הטוב ¬– 75, והרע – 72. גם שאר הערכים – ברזל, המוגלובין וכולי – היו תקינים.
מרשים! ולסיום, מסר לאומה?
לחשוב חיובי ולהיות שלמים עם מה שאתם עושים.
3.6.2013
יעל שמש – מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, פעילה למען בעלי-חיים ובעלת הבלוג טבעונית למרחקים ארוכים.הבלוג של יעל שמש- כאן
