ללא ספק זהו תור הזהב של הטבעונים והצמחונים. מעולם הם לא זכו לעדנה כזו ומעולם סלט ירקות או שייק עשבים לא זכה לפופולריות תקשורתית כזו גדולה, אבל מסתבר, שלא סתם הם מקבלים כלך כך הרבה תשומת לב, ספורטאים רבים זולגים אט אט לכיוון הטבעונות ומעידים על שיפור ניכר בביצועים, בדיקות דם מצויינות מהרגיל והמון אנרגיה מתפרצת. אך האם זה גם מביא תוצאות אמתיות בשטח מבחינת הגוף, התזונה והסביבה הביתית שלהם? יצאנו לבדוק ולבחון את השאלות הללו עם שלושה ספורטאי סבולת שבחרו בטבעונות ושינו את חייהם מקצה לקצה.

"חשבתי שאין ברירה, שאני חייב לאכול בשר". אריאל רוזנפלד | צילום: צלמי שוונג

רצינו להבין כיצד השינוי הגדול השפיע על חייהם והמעגלים הסובבים אותם ובעיקר כיצד הדבר משפיע על האימונים וההתאוששות שלהם, הרי זה הדבר שהכי מרתיע ספורטאים מלבצע שינויים בתזונה. אריאל רוזנפלד, 40 מכפר סבא, אב לשלושה, טבעוני מוכר וידוע בקרב קהילת הרצים. כבר ארבע שנים בטבעונות והגיע לשם מסיבות מוסריות ומצפוניות "זה קרה יום אחד", הוא נזכר. "נועה ברקמן שלחה לי את הסרט המפורסם של גרי, ראיתי אותו. לא שלא ידעתי קודם מה מקור הסינטה שאני אוכל, אבל במידה מסויימת זה היכה בי וזה ניפץ לי כל מיני מיתוסים שגדלתי, התחנכתי או עצמתי עין שבעצם לא חשבתי שיש אפשרות אחרת. חשבתי שאין ברירה, שאני חייב לאכול בשר. כל עוד חשבתי שאני חייב, לא הייתי פנוי לשאלה המוסרית או המצפונית. ברגע שהשאלה נפתחה והסרתי את המחסום של 'אני חייב לאכול מוצרים מהחי' אז עסקתי בשאלה הזו. הסתובבתי עם זה יומיים ואז החלטתי שאני מפסיק לאכול מוצרים מהחי".

נמרוד דובינסקי, 43, משוהם, אב לשניים, מאמן אופניים בכיר ומנהל מועדון הרכיבה TACC אותו הקים. מתחרה פעיל ומנהל את קורסי הדרכת האופניים מטעם האיגוד, בטבעונות כבר שלוש שנים מסיבות בריאותיות. "זה התחיל לפני עשר שנים", הוא מספר, "הפסקתי עם מוצרי חלב מסיבות בריאותיות ואוכל מתועש. להפוך לטבעוני היה מעבר חלק ודי טבעי".

"אין לי אובססיה לחלבון שזה אחד הדברים שגם טבעונים אובססים אליו". נמרוד דובינסקי  | צילום: רוקנרוד – רידלי בייקס ישראל

אצל נינה רבר-שפירא, 39, מרחובות, אמא לשניים, המפגש עם עולם הטבעונות והצמחונות הגיע בכלל דרך הילדים. לפני כחודש היא ניצחה בתחרות מרתון התנ"ך שהיה עבורה רק אימון בדרך לתחרות הקומרדס בדרום אפריקה. מאחוריה כבר תחרויות מרתון רבות ותחרויות איש ברזל עם תוצאות מרשימות וגם אולטרות. בשני למאי היא תחגוג שנה בטבעונות. "זה קרה לפני שנתיים, הבת שלי קראה לי אליה לחדר ואמרה שיש לה משהו מאוד חשוב להגיד לי, היא היתה עם דמעות בעיניים. אני כאמא לילדה בת 11 מתחילה להריץ סרטים בראש מה היא הולכת להגיד לי. היא אמרה 'יש לי משהו מאוד חשוב להגיד לך שאולי יהיה לך קשה לשמוע אבל ראיתי סרט ביוטיוב על אפרוחים ואני רוצה להיות צמחונית'. כמובן שמצד אחד כאמא ירדה לי אבן מהלב שזה הדבר שמטריד אותה מצד שני חשבתי שזה יקרה מתישהו, כי זו האוירה בבית. אמרתי לה כמובן שנצטרך להשלים חלבון, לאכול מאוזן, אבל חשבתי שזה בהחלט אתגר שאני יכולה להתמודד איתו".

איך זה השפיע על הבית?

"הבית זה כמה מעגלים", מספר רוזנפלד,"אני, אשתי ושלושת הילדים זה מעגל אחד, ומעגלים אחרים זה ההורים שלי ושל אשתי. אני הוא זה שמבשל בבית, הרבה פעמים גם בארוחות אצל ההורים משני הצדדים. בהתחלה התגובה בכל המעגלים היתה לא טובה, בכל מיני הקשרים. אני עושה משהו שהוא שונה מהנורמה. היום, ארבע שנים אחרי, המשפחה הקרובה שלי, בפועל, שני ילדים מתוך השלושה טבעונים, הם מיוזמתם באו ואמרו שהם רוצים להיות. אשתי לא מצהירה שהיא טבעונית אבל היא לא אוכלת מוצרים מהחי. בבית הבחירה היא חופשית בהקשר המצפוני, בהקשר הבריאותי הבחירה היא לא לגמרי חופשית. הבן הגדול שלי לא טבעוני ואם הוא מבקש אני קונה ומבשל. באופן טבעי במעגל הזה התחלנו לצרוך בבית הרבה פחות מוצרים מהחי, באופן הדרגתי רוב הבית נהיה טבעוני."

רוזנפלד מספר גם כי בנו הגדול שהוא בעצמו ספורטאי תחרותי, סבל מאסתמה מגיל ארבע אך מאז שרוננפלד עבר את השינוי ועבר לטבעונות, נעלמה לבנו האסתמה למרות שבנו לא הפך לטבעוני.

אצל דובינסקי הדברים היו קלים יותר, כל המשפחה הפכה להיות טבעונית, גם הבן הקטן, בן השלוש וחצי גדל ללא מוצרים מן החי "הוא טורף ירקות. אם מישהו רוצה לראות ילד פעיל ואנטיליגנט שגדל טוב והוא טבעוני לגמרי, אין לו הפרעות התנהגות, הוא לא תזזיתי, יש לו הרבה אנרגיה, אבל הכל בצורה נינוחה".

בנה הקטן של רבר-שפירא היה אז רק בן 7 והיא אמרה לו כי הוא עדיין קטן וצריך לגדול ועליו לאכול בשר, כך חונכה כל חייה. היא הכירה את אריאל רוזנפלד, מאמנה בזון 3, ופתחה איתו בשיחה בנושא והוא הצליח לפתוח בפניה את הדלת אל עולם הטבעונות ולשכנע אותו שהיא טובה גם לתינוקות וגם למבוגרים, בעצם לכולם "פתאום הכל הסתדר לי והרגשתי כל כך טוב מבחינה אידיאולוגית ולהשקפת העולם שלי ובמיוחד לקבל את זה בצורה כל כך מקצועית עם המון תוכן וידע מאדם שבעצמו ספורטאי דגול ואישיות מיוחדת. אמרתי אוקיי, נכנסים לזה". כיום, ילדיה אוכלים ביצי חופש ולא צורכים מוצרי חלב והיא טבעונית לגמרי.

"אני לא חושבת שאני לא אוכלת מספיק חלבון, שזה הדבר שמטריד ספורטאים". נינה רבר-שפירא | צילום: אלבום פרטי

איך הטבעונות משפיעה על שגרת האימונים?

רוזנפלד: "כשעברתי לטבעונות הייתי בטוח שזה יפגע לי בספורט. התחלתי לחפש באינטרנט המון חומרים על אנדורנס וטבעונות וכדומה ונכנסתי לכל מיני בלוגים של ספורטאים והתחלתי לראות מה הם עושים. סקוט ג'ורק הוא טבעוני כתב ספר EAT&RUN הוא עשה מעבר מ'אוכל כל' לצמחוני ואז לטבעוני. הוא מרצה בכל העולם, ניצח את הספרטתלון. קראתי את הספר שלו. אני אומר לאנשים שאחרי שתעברו לטבעונות זה לא מבטיח לכם כלום, אתם יכולים להיות טבעוני ג'אנק פוד, זה לא אומר שתהיו בריאים בכלל, אבל מה שהספורטאים האלו עושים זה אוכלים הרבה יותר ירקות ופירות ממה שאני הייתי אוכל לפני המעבר. זה השינוי הכי מרכזי בתזונה. פירות זה משהו שהוא סביב האימון לצורך העמסת פחמימות והחזרת קלוריות וירקות בהקשר של הבריאות הכללית וההתאוששות. לא הייתי אוכל לפני כן כל כך הרבה ירקות".

רבר-שפירא: "אני לא חושבת שאני לא אוכלת מספיק חלבון, שזה הדבר שמטריד ספורטאים. אני רצה 120 ק"מ בשבוע. אחרי כל אימון קשה יש לי שייק ירוק שמורכב מספירולינה, פטרוזיליה ועוד עלים ירוקים כמו תרד וברוקולי או קייל, גוג'י, צ'יה, זה שייק ההתאוששות שלי. את כל הדברים האלו למדתי מאריאל.

"גלוטן זה עוד חלבון שאני שמח לא לאכול אני מרגיש יותר טוב". נמרוד דובינסקי | צילום: סיטאר נווה

אז מה בעצם אוכלים בסוף האימון?

רוזנפלד: שייק ירוק חיכה לי מיד בסוף האימון, הבסיס הוא כמעט תמיד בננה, לימון וספירולינה. מהבננות אני מקבל פחממות ומינרלים, לימון ויטמין סי והספירולינה יש בה ברזל ובי 12 וזה הולך מצויין עם הלימון ועוזר לספיגה וכמובן הרבה נוגדי חימצון. חוץ מזה אני אוכל חומוס ביתי ועוד קצת ירקות וזו ההשלמה של חלבונים וגם פחמימות וויטמינים. במהלך היום אני אוכל כמו ביום רגיל".

רבר-שפירא: "אחרי האימון שייק ירוק עם סופר פוד, טופו, דגנים, קטניות. הרוב מבוסס על פירות וירקות".

מהו סדר היום השגרתי שלך?

דובינסקי: "הוא מבוסס על הרבה פירות העונה וגם מיובשים אבל בלי גופרית. זה יכול להיות חצי יום פירות ושאר היום מבושל כמו ירקות מבושלים, כוסמת, אורז וכדומה. אני גם לא אוכל גלוטן ואני עדיין מרגיש שיש שפע שאני לא מגיע אליו, אז אני לא מרגיש שיש לי חוסר בתזונה. גלוטן זה עוד חלבון שאני שמח לא לאכול אני מרגיש יותר טוב. מעל מינון מסויים של חלבונים אין לגוף תועלת, לא בהתאוששות ולא בבניית שריר

האם התאוששות טובה יותר אחרי אימונים ותחרויות?

רוזנפלד: "הרבה יותר. זה השינוי שאני יודע הכי הרבה להצביע עליו. היכולת שלי באימונים משמעותית גבוהה יותר ממה שהיתה קודם".

יוטיוב | האם אפשר להיות ספורטאי סבולת וגם טבעוני?

דובינסקי: "עניין ההתאוששות זה משהו מאובחן. אוכל בעיקר פירות. דגנים וקטניות לא הרבה, אין לי אובססיה לחלבון שזה אחד הדברים שגם טבעונים אובססים אליו. גדלנו על זה שחלבון זה דבר חשוב וגם אני כשעברתי לטבעונות זה הטריד אותי עד שהתחלתי לבדוק את הנושא וגיליתי שזו אובססיה שמגיעה מהבשר ולא מהבריאות. התחלנו לעשות ניסוי בקבוצה, לא לשים דגש על קטניות ולא לשלב דגנים וקטניות. התפיסה שאומרת לשלב דגנים וקטניות מגיעה ממקום שטוען שאנחנו צריכים חלבון מלא שזה מגיע מהבשר. בטבע דגנים וקטניות לא מגיעים יחד ובשר אם צריך לצוד אותו אז הוא ממש לא זמין. ניסינו את זה בשנתיים האחרונות והורדנו מינונים וגילינו שמסה שרירית לא יורדת, ההתאוששות יותר טובה והכל בסדר. ניפצנו עוד כמה מיתוסים".

רבר-שפירא: "ההתאוששות היא מידית, לא מרגישה שום מגבלה. לא מרגישה עייפות שרירית, ברור שאחרי אימון ריצה של ארבעים ק"מ מרגישים עייפות".

מרגיש שירדת במשקל או עלית?

רוזנפלד: "הייתי באותו משקל, הוא מאוד יציב בארבעת השנים האחרונות, אולי ירדתי באחוזי שומן". דובינסקי: "בקטנה, כן. ירדתי ל-65 ק"ג. הייתי סביב ה-68 ק"ג ובשלוש שנים הללו ירדתי".

מה עם חוסרים תזונתיים?

רוזנפלד: "לא. אני לא לוקח תוספים. לפני המעבר לטבעונות לקחתי המון תוספים וכשהתחלתי, הפסקתי לקחת תוספים כי כל התוספים שקשורים לבריאות כללית אני לא צריך, אני משיג הכל מהאוכל. המקום היחיד שאני כן לוקח בו תוסף, זה בשילוב של עומס אימונים גבוה וחום והזעה מרובה, אני לוקח מגנזיום. בבדיקות דם הכל תקין".

דובינסקי: "לא בדקתי. להפך, אני מרגיש יותר טוב. יותר ערני, יותר חזק מבחינת כושר ואימונים".

רבר-שפירא: "זה דווקא מעניין, כי עשיתי בדיקות דם והמדדים שלי דווקא השתפרו. הברזל עלה, ההמוגלובין עלה ויש שיפור. לא הייתי חולה ופצועה עם כל עמוס האימונים. כדי לסבר את האוזן, מינואר 2015 רצתי 1500 ק"מ וטיפסתי מעל 15,000 מטר בארבעה חודשים עם תזונה טבעונית".

רוזנפלד: "שייק ירוק חיכה לי מיד בסוף האימון, הבסיס הוא כמעט תמיד בננה, לימון וספירולינה" | צילום:Thinkstock

טיפ לספורטאים טבעונים?

רוזנפלד: "לקחת את הטבעונות לצד הבריא כי אפשר להיות בקלות טבעוני של סופגניות, צ'יפס וקולה. אגב, זה טיפ גם ללא טבעונים וספורטאים וגם ללא ספורטאים ולא טבעונים".

דובינסקי: "מה שצריך לעניין אותם זו הורדת חומציות הגוף, זה מאפשר לגוף להתאושש מהר יותר, מאפשר לגוף להתאמץ יותר, לפעול לאורך יותר זמן. הדרך להגיע לזה, היא להמנע מחלבון מהחי שהוא חלבון מלא ומי שהוא כבר טבעוני, להוריד אותם מהאובססיה של השלמת חלבון, שגם טבעונים יכולים לאכול יותר מדי חלבון. לטבעונים אני ממליץ לגוון במזונות ולנסות לא לערבב מבושל ולא מבושל, אפשר לאכול חצי יום טרי וחצי יום מבושל ולהפך כי אוכל מסוג אחד מתעכל יותר בקלות".

רבר-שפירא: "לכאלו שחוששים יש מספיק דוגמאות שזה אפשרי, אם הטבעונות מגיעה ממקום אידיאולוגי אז בכלל אין שום בעיה לעבור לטבעונות. כל המידע קיים באינטרנט ואפשר למצוא מתכונים ומידע מדעי.