טאף מאדר. משחק מילים חביב שמתאר מסלול שהוא כל מיני דברים חוץ מחביב. מה לעזאזל גורם לאדם לרצות לעבור יותר מ-20 קילומטרים של מסלול מכשולים שפותח על ידי הכוחות המיוחדים הבריטיים?
מאת:דורון פרילוק
"זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות" – רמי פורטיס
אתה לא באמת יכול להתכונן למפגש עם חוטי החשמל שדרכם אתה אמור לרוץ. הם תלויים בגובה של ארבעה מטר מעל פני הקרקע, יודעים טוב מאוד שעברת עשרים קילומטר של מכשולים עד שהגעת אליהם, ושמה שנשאר ממך כרגע זה שתי רגליים רועדות ממאמץ ואוסף של שרירים שלא נשאר להם כוח אפילו להתכווץ. החוטים הנעימים הללו טעונים בכ-10,000 וולטים של חשמל ואין להם כוונה לעשות לך שום הנחות. בשביל לעבור אותם אתה תצטרך, מילולית, לא לראות בעיניים. רק לסמוך על האדרנלין שזורם לך בדם כמו סם ממריץ, מזכיר לך שהכיוון האפשרי היחיד במשחק הזה הוא קדימה. ומהר.
רק אחרי שתסיים את ההסתערות ההירואית שלך ותקלוט שעברת את חוטי החשמל ושסיימת את התחרות בחתיכה אחת, תשאל את עצמך אם זה לא זמן טוב ליצור קשר עם הפסיכיאטר המחוזי הקרוב אליך. אמא, אבא וכל החברים גם ככה מזכירים לך כבר חודשים שאתה לא נורמלי שאתה עושה דברים כאלו.
טאף מאדר, מה?
טאף מאדר. משחק מילים חביב שמתאר מסלול שהוא כל מיני דברים חוץ מחביב.
בתרגום סימולטני ולא מאוד מוצלח: "בן זונה קשוח ובוצי".
ובאמת, איך עוד אפשר לתאר אדם שמוכן לעבור 12 מיילים (קצת יותר מ-20 קילומטרים) של מסלול מכשולים שפותח על ידי הכוחות המיוחדים הבריטיים? אז על החשמל שמגיע בסוף כבר דיברנו, אבל זה רק הדובדבן במסלול גדוש קצפת של בוץ טובעני ו-25 תחנות מכשולים נוספות, שעזרו למתג אותו, ברוח הפרסומת של קרלסברג, בכינוי המבטיח: "כנראה המסלול הקשה ביותר עלי אדמות". היוזמים של הדבר הזה היו שני חברים בריטיים שהציעו את העניין בתור פרויקט גמר שלהם באוניברסיטת הרווארד. מאז התחרות הראשונה במאי 2010 בה לקחו חלק כ-4,500 איש, מספר המשתתפים באירועים השונים המתקיימים ברחבי העולם רק הלך והתעצם. לשם המחשה, בשנת 2013 צפויים להגיע כחצי מיליון(!) אנשים, לשישים אתגרי ה"טאף מאדר" שיתקיימו ברחבי העולם.
לרוץ דרך חוטי חשמל טעונים. טאף מאדר
בעוד כחודשיים תצא המשלחת הישראלית הראשונה לאירוע ה"טאף מאדר" המתקיים בצפון מערב אנגליה. אז כמו חוטי החשמל שכבר דיברנו עליהם, יש תחנות שמצריכות ממך לעבוד בעיקר על הראש שלך, אבל אין ספק שהקטע הפיזי בהחלט תופס כאן משקל ניכר. ואת ההכנה הפיזית הזו אנחנו עושים במועדון קרוספיט תל אביב.
"המטרה של קרוספיט היא לגרום לאנשים מן המניין להאמין בעצמם וביכולת שלהם לעשות דברים בלתי רגילים שמחוץ לאיזור הנוחות שלהם", מסביר יוני שוויצר, מבעלי המכון ואחד ממאמני המשלחת, "אין דוגמה יותר טובה לכך מהטאף מאדר, אירוע שמבטא הלכה למעשה את אידיאולוגיית הקרוספיט שאומרת "להיות מוכן תמיד ולכל דבר". כששמעתי על האירוע הזה ידעתי שיש כאן הזדמנות מושלמת להביא לידי ביטוי את האידאולוגיה שלנו וליישם את האימונים הקשים שאנחנו מבצעים כל יום. חוץ מזה זה נשמע כיף לאללה". מלווים בצוות הקרוספיט שתומך ומקדם אותנו מהרגע הראשון, התחלנו במסע ההכנה לקראת הדבר האמיתי שאליו נגיע ב-18 בנובמבר. היום, כשאני שומע את התגובות מהאנשים ששומעים על הסיפור הזה, ברור לי שזוהי רק המשלחת הראשונה שאחריה יהיו רבות נוספות שיטעמו מקרוב את נחת הזרוע הטאף מאדרי. למעשה, יש כבר רשימת המתנה למשלחת הבאה שלנו…
