"הסברתי להם שהשקעה כספית והשקעה בריצה למרחקים ארוכים הם שני תחומים דומים מאד, כיוון שצריך להשקיע בהם לטווח הארוך. הם הסכימו בראייה הזו וגם הם מרוויחים מהמרתון." דפנה שב בראיון עם אלן שטיינפלד מארגן מרתון ניו יורק

מאת:דפנה שב

במרתון טבריה נכח אלן שטיינפלד, מארגן מרתון ניו יורק לשעבר, שהגיע לישראל מארצות הברית. ביקשתי לראיין אותו לזמן קצר מה שבדיעבד הפך לשיחה ארוכה על עולם הריצה.

אלן שטיינפלד, מתקרב עוד מעט לשנות השבעים לחייו. כיום הוא יצא לגמלאות אך בעברו הרחוק היה מורה. בשנת 1994 נפטר חברו הטוב, נשיא מרתון ניו-יורק ושטיינפלד החליפו. שטיינפלד הוא רץ חובב מושבע, ומשנת 1963 חבר ב"ניו-יורק רואד רנרס", המועדון שהוא גם המארגן של מרתון ניו-יורק ומרוצים רבים נוספים.

אלן שטיינפלד ודפנה שב / צילום: עופר ביידה

משנת 1994 היה לנשיא המועדון ומנהל המרתון עד שנת 2005. בשנה זו הוא העביר את שרביטו לבחורה בשם מרי וויטנברג שעד היום מכהנת בתפקיד הנחשק. במהלך השנים, גם בשנים שלפני פטירתו של חברו המנהל הקודם, נחשב שטיינפלד ל"גאון טכני" בכל מה שקשור לארגון מרוצים. גופים גדולים שכרו את שירותיו על מנת לקבל ייעוץ כמו למשל ארגון "איימס" ומארגני האולימפיאדה ב1984, על מנת שייעץ להם בכל הקשור לשידור המרתון והפרשנות בטלוייזיה. בנוסף לכל, שטיינפלד אהב להיפגש עם מארגני מרוצים מכל חלקי הארץ על מנת לחלוק את הידע שצבר ולעזור להם בקידום המירוצים.

את השיחה פתחנו דווקא בהחלפת חוויות על חברה משותפת שלנו: קתרין סוויצ'ר. סוויצ'ר מזכירה את שטיינפלד רבות בספרה, כי מי אם לא הוא עזר לה לקדם את מירוצי הנשים בארצות הברית עד האולימפיאדה? לכן שאלתי אותו על קידום הנשים בספורט:
"כשמארגנים מרוץ נשים צריך להפריד את המירוץ הזה מכל מירוץ אפשרי או ממירוצים קרובים כדי למשוך יותר נשים. כך ייעצתי גם לגרטה וייץ, בנורבגיה. היא ארגנה מרוץ נשים ל-5 ק"מ ולהפתעתה נרשמו למירוץ כ-43 אלף רצות! מלבד זאת, על מנת שיהיה מירוץ מוצלח, כמו למשל מה שנעשה עם מירוצי "אבון" הוא שחברת קוסמטיקה מאמצת את המירוץ. זו כמובן יכולה להיות כל חברה אחרת שקשורה לנשים ותיקח חסות על המירוץ".

בהקשר לעניין הספונסרים היה לשטיינפלד המון מה להגיד. בעיקר משום שמתן חסות לארועים הם המפתח להצלחה: " בהתחלה שמעתי המון תשובות שליליות. עד שהבנתי שאני צריך למצוא משהו שיקשר אותם לריצה. למשל שפנינו ל"איי.אן.ג'י", חברת השקעות גדולה שהיום מאמצת מספר מרתונים גדולים בעולם (בינהם ניו-יורק ואמסטרדם), הסברתי להם שהשקעה כספית והשקעה בריצה למרחקים ארוכים הם שני תחומים דומים מאד, כיוון שצריך להשקיע בהם לטווח הארוך. הם הסכימו בראייה הזו וגם הם מרוויחים מהמרתון".

שטיינפלד ליווה את ארועי המרתון מהתחלה ועד הסוף, ושאלתי אותו לאחר שראה את התמונה הכללית מה ניתן לעשות על מנת לקדם את האתלטים בארץ?
"כאשר רצינו "לייצר" אתלטים טובים שיסעו לאולימפיאדה ארגנו מיזם, שעדיין פועל, בו אספו את כל האתלטים בעלי הפוטנציאל ושלחנו אותם להתאמן יחד עם כל אנשי המקצוע שצריך. הם התאמנו חצי שנה בגובה ולאחר מכן זכינו בשתי מדליות אולימפיות. כמובן שזו שאלה של כסף, אבל עם גיוס הספונסרים המתאימים אפשר לעשות כך גם בארץ. ארגנו בעבר המון מחנות אימונים כדי לייצר רצי עילית, אפילו לצבא האמריקאי יש קבוצות עלית לרצים".

השיחה שלי עם אלן יכלה להימשך עוד שעות ארוכות, נראה שאלן מרגיש כאן בבית, למרות שהוא טוען שבניו-יורק המצב די דומה: "כולם יהודים בניו-יורק, הרבה משרות בכירות שייכות ליהודים". הוא צוחק. ששומעים אותו מדבר על ארגון המירוצים הכל נשמע פשוט ומובן מאליו, אולי כי הוא עוסק בזה המון שנים, אבל בפועל גם הוא מודה בעצמו שאירגון מירוצים היא עבודה מאד קשה. נפרדתי מאלן וקיוויתי שהביקור שלו בארץ לא היה לחינם. ממה שהספקתי לראות, לא הייתי היחידה בטבריה שרשמה את מה שיש לו להגיד, ואני מקווה שנראה חלק מהרעיונות והעצות שלו במירוצים הבאים.