מאת:יריב זרביב
 
רוכב אופני הכביש מקבוצת סגל מומנטום, ניר זוהר, חזר ארצה מקיץ בלתי נשכח בבלגיה שכלל, 2-4 מרוצים בשבוע שכל מרוץ בין 100 ל- 120 ק"מ, קרמיסים, קריטריומים, P2P, הכול. אין ספק שבמרוצים בבלגיה מתחרים חלק מהרוכבים החזקים בעולם
כובש את בלגיה
רוכב האופניים, ניר זוהר, מקבוצת סגל מומנטום, עשה את מה שהרבה רוכבים משתוקקים לעשות – קיץ מלא באימונים ומרוצים בבלגיה ובצרפת, יחד עם הרוכבים הטובים באירופה. מזה שנה מאז נכנס זוהר לעולם מרוצי אופני הכביש וכבר רשם לעצמו הישגים רבים בענף היוקרתי הזה. קבוצת סגל מומנטום החליטה לקחת אחריות על הרוכב ושלחה אותו עם רכב ליווי ל"סדנת" רכיבה ברמה המתקדמת ביותר באירופה, למה? לא רק בגלל הכישרון שלו ברכיבה אלה גם בגלל תכונות בסיסיות של ספורטאי – אמביציה.
זוהר גדל בעיר לוד, כבר מגיל 13 הראה תכונות של מוביל והיה לחניך ומדריך בתנועת הצופים בעיר. עד גיוסו לצה"ל היה עובד כמדריך סנפלינג ואף טיפס על כמה מפסגות אירופה, כולל פסגת המון-בלאן. לאחר שרותו הצבאי עסק בענף ספורט הטריאתלון במקביל לספורט הטיפוס, ובשנת 2006 הוא יצא לדרום אמריקה לכבוש 8 פסגות, שתיים מהן מעל גובה 6000 מ'. לאחר שסיים את ההרפתקה המרתקת הזו חזר כמאמן כושר בכיר ועבד עם מגוון של אנשים כולל ילדים בשיקום פציעות.
החיבור של זוהר עם האופניים היה כבר מגיל צעיר, הוא רכב על אופני שטח ועסק בטריאתלון חובבני. בשנה האחרונה הוא החל לרכב על אופני כביש ולהתחרות בקטגוריית העלית בארץ. לפני כשבועיים חזר ארצה מקיץ בלתי נשכח בבלגיה שכלל, 2-4 מרוצים בשבוע שכל מרוץ בין 100 ל- 120 ק"מ, קרמיסים, קריטריומים, P2P, הכול. אין ספק שבמרוצים בבלגיה מתחרים חלק מהרוכבים החזקים בעולם, "המהירויות במרוצים – אגרסיביות", טוען זוהר.
איך היה לרכב בלוח זמנים מטורף כל כך?
שעות על האופנים – חייתי כמו מקצוען. תזונה, התאוששות, שעות רבות של אימון ותחרויות. מתקשה להשלים עם העובדה שאני צריך להיות יותר חזק כדי להצליח בבלגיה. אם הייתי מבלה באירופה שנה, שנתיים אין לי ספק שהייתי מגיע לתוצאות טובות הרבה יותר. הכל עניין של זמן מכיוון שהגוף צריך להסתגל למהירות ובכדי לנצח בבלגיה צריך לחיות ולהתאמן שם, בארץ אין לנו את המהירות והמנטאליות שקיימות באירופה, והעיקר שאני עושה את מה שאני הכי אוהב לעשות. הייתי נשאר כאן לתקופה הרבה יותר ארוכה אם יכולתי, אולי גם לסבול, אבל ליהנות כל יום על האופניים ולהגיע לקצה גבול היכולת שלי. עכשיו לצערי צריך לחזור למציאות הישראלית: חוסר הסבלנות, הכבישים, העבודה, החשבונות, הפוזה, אין ספק שהחיים ללא דאגות (חוץ מהמרוצים) הרבה יותר טובים.
מה גרם לך להגיע לבלגיה?
אחרי כמעט עונה ראשונה שלמה בארץ, התקדמתי יחסית מהר. גיליתי בעצמי יכולות לא רגילות על האופניים, גם מבחינה פיזית, שלא הכרתי לפני. אחרי שנה של אימונים ותחרויות, מבלי לפספס שום מרוץ בשנת 2008, החלטתי לנסות את מזלי בבלגיה, בעיקר בכדי לצבור ניסיון ולנסות להתחרות במרוצים הקשים בעולם יחד עם חלק מהרוכבים החזקים בעולם.
העליתי את ההצעה לידי אלעד פלטין מאמן קבוצת מומנטום סגל, ובעזרתו ובעזרת נתי ים הכול יצא לפועל. קניתי כרטיס טיסה, קיבלתי אופני "סגל " חדשים, תוצרת כחול לבן, והגעתי לגנט שבבלגיה, האמת, ללא הכנה מיוחדת. הייתי בכושר טוב אך לא עשיתי הכנה מיוחדת למהירויות המרוצים בבלגיה.
זוהר בקו המרוץכיצד הייתה מאפיין את המרוצים באירופה?
המרוצים הראשונים היו מאוד קשים פיזית. הקושי היה בממדים שלא הכרתי, רק להחזיק עם הדבוקה היה כמעט בלתי אפשרי. אני מדבר על מהירויות במישור של 50+ קמ"ש נגד הרוח עם כל פנייה, ספרינט ALL-OUT, רק בכדי לשרוד בפלוטון מבלי בכלל להיכנס לבריחה ולסיים את המרוץ. צריך לזכור, שמהירות ממוצעת במרוץ ישראלי הוא בין 38 ל- 42 קמ"ש, במרוצים ארוכים, אך בבלגיה מרוץ קריטריום עם המון הקפות והמון פניות יכול להגיע לממוצע של 45 קמ"ש. מרוצים עם פניות רבות שבהן מאבדים את המהירויות.
לאחר שבועיים של 6 מרוצים ואימוני רדיפה אחרי אופנוע הרגשתי את ההבדל בכל מרוץ ונתתי את כל כולי עד טיפת הזיעה האחרונה. עם מרוצים קשים, תזונה טובה והתאוששות איכותית אין ספק שהביצועים שלי השתפרו, הצלחתי להיכנס לבריחות במרוצים ולהרגיש הרבה יותר מהיר ואגרסיבי בפלוטון.
למה בארץ אי אפשר להגיע לתוצאות כאלו בזמן קצר כל כך?
אחת הבעיות בארץ זה שאין התאוששות מספיק טובה – אם בבלגיה הייתי מבלה בערך 20 שעות על האופניים מידי שבוע, ישנתי 8 שעות כל לילה והתאוששתי כמו שצריך. בארץ זה כמעט בלתי אפשרי לרכב כמות כזו של שעות, מה עם עבודה, לימודים – לחץ! ואופניים… לתחזק אופנים ולהתחרות בארץ זה לא זול, כל גלגל אלפי שקלים, כל מרוץ עולה בין 80-200 שקל, מה אם דלק, לינה, כשמתחרים בצפון או בדרום. בבלגיה אפשר לומר שהמרוצים בחינם, רק תגיע, תתחרה ואם תנצח תרוויח איזה 200 יורו. יותר מכך ישנם מרוצים שאפילו משלמים לך קצת בכדי שתתחרה – בקיצור, עולם אחר.
איך הייתה מסכם בקצרה את החוויה הזו?
היה לי מאוד קשה להתחרות בבלגיה אבל החוויה הייתה מדהימה, לרכב כמו מקצוען, לבלות כל יום 3-6 שעות על האופניים בלי דאגות שונות ובלי חור בכיס, אחרי התמיכה המדהימה של הקבוצה: גלגלים רזרביים, חלוקת מים, רכב ליווי, בארים וג'לים למרוצים ואפילו ארוחות על חשבון הקבוצה – אין ספק שהיחס הוא נכון וכיפי, והתוצאות לא יאחרו לבוא. בקיצור, קצת יותר מחודשיים, 21 מרוצים המון גשם, מרפקים, התרסקויות והמון כיף. סיימתי עם הבריחה בסך הכול 2 מרוצים שהטוב מביניהם היה מקום 19 מתוך 80, וניצחון במרוץ פתוח.
 
