ביום רביעי נאה למדי של סוף חודש ספטמבר, זינק לו אוגן וואקר, אלוף קריגיזסטן המכהן למרוץ חייו – אליפות העולם בנג"ש. האיש בן ה-37 אשר בילה חלק מקריירת הרכיבה שלו בקבוצה איראנית סיים במקום ה- 31 מבין המקצוענים
מאת:אילן גולדמן
מהיר ועצבני
אך עובדה זו לא צריכה להפתיע אף אחד המכיר את קרביו של עולם האופניים המקצועני. וואקר, אלוף יבשת אסיה במרוץ נגד השעון הוא חלק מקבוצת הרכיבה האסיאתית של ענק האופניים ג'יאנט. בקבוצתו שלו, וואקר נחשב כנטע זר – מתוך 21 רוכבים המשתייכים לקבוצה, הוא אחד הבודדים אשר אינו מלוכסן עיניים (סיני), אירי או ניו זילנדי. נראה כי זה אינו מפריע לבכיר הרוכבים הקירגיזיים. ראייה לכך: זכייתו השלישית במספר בתואר אלוף היבשת.
וואקר – במדים של אלוף קירגיזסטן (צילום: RTS)
אמנם הוא אינו טוני מרטין או פביאן קנסלרה, אך ביבשתו שלו, האלוף הקירגיזי אשר בכלל נולד בגרמניה, הוא המלך הבלתי מעורער של מרוצי הנג"ש. רגליו עדיין (וכנראה שכבר לא יוכלו מפאת הגיל) לא מייצרות את המהירות של הטובים בעולם, אך ביום נתון כמו אותו יום סתווי של אליפות העולם בקופנהגן – וואקר מסוגל לרכב במהירות אשר עולה על 47 קמ"ש בממוצע, על מסלול שטוח.
המקום אותו תפס אוגן וואקר, או יותר נכון ייבגני וואקר (כפי שהוא רשום בתעודת הזהות שלו), באליפות העולם השנה (31) לא מספר נאמנה על יכולותיו. בשנותיו היפות והטובות, הצליח הקירגיזי להתברג קרוב מאוד ללב הצלחת, עם מקום 11 כללי במקצה הנג"ש באליפות העולם, כשרק חוד החנית של המקצוענות העולמית קובע זמנים טובים משלו.
אלוף עולם "מייד אין" קירגיזסטן
כשהיה בן 28 בלבד, הבריק ייבגני וואקר והצליח לכבוש את התואר הנכסף: "אלוף העולם בנגד השעון" בקטגוריה B – קטגוריה אשר הומצאה על ידי איגוד האופניים העולמי כדי לתת דחיפה לאומות אופניים מתפתחות. זו אותה קטגוריה שהכירה לעולם רוכבים כמו כריס פרום – קנייתי שהפך בריטי וסיים לפני רגע וקצת את הוואלטה א'אספנייה במקום ה-2 כללי. ובכן, באותה שבת לוהטת בה נערכה האליפות, לא נראה היה כי וואקר התעניין באיזו קטגוריה יוזנק, A או B. הקירגיזי הקשוח היה עסוק בלשרוף את המסלול המקומי, כשהוא מסיים נגד שעון של 24.7 ק"מ במהירות ממוצעת אדירה של 49 קמ"ש. רק שעה מאוחר יותר, הצליחה הבריזה הצוננת שנשבה מההרים הסמוכים, לצנן את המסלול שבער תחת רגליו הדורסניות של השען מקירגיזסטן.
ואקר ראשון משמאל, מקום שני במשחקי אסיה – "המרוץ הקשה בקריירה שלי" (צילום: Mark dadswell)
וואקר הוא מקצוען, או לפחות עד לא מזמן היה. זמן רב לפני שאנחנו שלחנו את בכירי דוושנינו, ליבנר את מרגליות, לקבוצות מקצועניות, הקירגיזי המגיע ממדינה בעלת פחות מ- 5 מיליון נפשות, המדורגת במקום ה- 109 בעולם במדד הפיתוח האנושי, גבר על רוכבים מפורסמים בשיעור קומתו של רוכב העל הצרפתי כריסטוף מורו. גם כלכלתה המתפוררת של מדינתו, הנשענת בעיקר על חקלאות, וגם המשברים הפוליטיים האחרונים שפקדו אותה, לא הצליחו לעצור את השען הקירגיזי מלהגיע לקבוצה מקצוענית גרמנית בסוף המאה הקודמת. משם התגלגל לקבוצה המקצוענית הפולנית "מרוז" – קבוצה אשר הייתה ידועה בתחילת המילניום כקבוצת שכבה שנייה מוצלחת.
אך הרוכב לא הצליח לחדור אל הקצפת, וב- 2005 התגלגל חזרה אל גלגלי העולם החובבני. הוא מצא עצמו בקזחסטן, רוכב בשביל קבוצה מקומית, כזר היחידי בשורותיה. הרומן החזיק 3 שנים בלבד, ובסופו מצא עצמו עצמו בקבוצה איראנית, השייכת לאוניברסיטה אסלאמית בלב טהרן.
סוף שנה או סוף קריירה
בשנה שעברה, הקירגיזי עוד הצליח לרגש את אומתו המרכז אסייתית הקטנה, אחרי שקטף למענה מדליה ראשונה, במשחקים האסייתים שנערכו בסין. "מדליית הכסף הזו מוקדשת לכל האנשים בקירגיזסטן", הכריז הזוכה הטרי בהתרגשות, 10 ימים אחרי שיצא את חדר הניתוח. המדליה לא באה בקלות. יריבו האיראני זינב אחריו בדבקות על מסלול מפרך שאורכו 54 ק"מ. ווקר הגיע לקו הסיום באפיסת כוחות מוחלטת, אחרי שחיסל כל פיסת אנרגיה שאגר ברגליו הבשרניות. "זה היה המרוץ הקשה בקריירה שלי. כבר בהתחלה ידעתי: בשביל להשיג מדליה אצטרך לתת 100%, להתגבר על הכאב והפחד. ברגעים מסוימים במהלך 54 הק"מ, חשבתי כי פשוט אין סוף למסלול".
על מסלול המרוצים (צילום: RTS)
אך אולי סוף המסלול אורב לוואקר מעבר לפינה. הוא אינו ילד וכפי שהוזכר, רק בשנה שעברה עבר ניתוח לא פשוט. האולימפיאדה בלונדון נראית כמו חלום קשה להשגה. אם יפרוש, יוכל להתנחם בעובדה כי השתתף בשלושת האולימפיאדות האחרונות ואפילו הגיע למקום ה- 17 המכובד בסידני. תמיד לפני טובים, תמיד אחרי מצוינים. גם אם ימעד בדרכו ללונדון, בבירת המדינה בישקק ובכל שבעת המחוזות, יזכרו אותו כספורטאי גדול, אשר הביא גאווה עצומה למדינה המשוועת לגיבורי ספורט שכמוהו. רוזה אוטובאייבה – נשיאת המדינה, כבר הכריזה עליו "גיבור", והעניקה לו 1 מיליון סום ( 250 אלף דולר). בקירגיזסטן לא צריך יותר מכך כדי להיות מלך.
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
