מאת:לורי קופנס
לורי קופנס במכתב אישי – מבכה את מר גורלה בלוגאנו, מבטיחה להמשיך לנסות להגיע לאתונה ולא שוכחת לפרגן לחברותיה הרוכבות
התגובה הראשונה שלי כשהוציאו אותי אחרי שעשיתי רק 4 הקפות מתוך 6 במסלול אליפות העולם בלוגאנו, שוויץ, היתה לבכות. מעולם לא הרגשתי כל כך קרובה למשהו אבל עדיין כל כך רחוקה… מקום 53 קרוב לוודאי לא יהיה טוב מספיק כדי להביא אותי לפיסגה שרציתי, לאתונה. אבל אנחנו לא מתייאשים עדיין, עדיין קיים סיכוי קטן שאני אשיג תוצאה טובה בתחרות גביע העולם בקאפרון, אוסטריה, בשבוע הבא. אני מרגישה בכושר טוב, לא כושר מעולה, אבל טוב וההרים שם קוראים בשמי… הם הרים הרבה יותר גבוהים מאשר הגבעות הקטנות שהיינו צריכות לטפס בלוגאנו. אם אגיע בין 32 הראשונות בקאפרון, ייתכן שיהיה לי סיכוי לעמוד בקריטריון הישראלי לאתונה, אם נוכל לשכנע את הועד האולימפי הישראלי להסכים. אבל אין ביטחון שהם יסכימו. אני ככל הנראה אצליח לעמוד בקריטריון של הוועד האולימפי העולמי ואהיה מדורגת בין ה- 30 הנשים המובילות בסוף השנה. קיבלתי הרבה נקודות בשבועות האחרונים כך שהמיקום שלי, בערך 46 כיום, יעלה בקרוב… זה כנראה הדבר הכי קשה לקבל, שאנחנו, אני וכל קהילת האופניים, הגענו כל כך רחוק, אולי עד לקבלה על ידי הוועד האולימפי העולמי לכך שאני אשתתף, אבל הבחורים בבית אולי לא יסכימו. אלו הם החוקים ואני חייבת לקבל אותם.
קופנס – כנראה שלא תהיה באתונה 2004
מעט על לוגאנו – כשראיתי את המסלול לפני חודשיים שנאתי אותו, כל כך הרבה סלעים ושורשים ודרופים ופניות ורק כ- 150 מטר עליה בכל הקפה, שהם לא הרבה לאשה ירושלמית זאת. אבל למדתי בשבוע האחרון לאהוב אותו, ותודות ליואב בהט השתפרתי מאד ברכיבה טכנית השנה ורכבתי את המסלול היטב. גברתי על כמה נשים מכיוון שהייתי מסוגלת לרכב כמה קטעי דאונהיל קשים מאד בעוד שהן נאלצו לרדת ולרוץ.
בכל פעם שדרור פקאץ' ראה אותי על המסלול הוא היה מוכן לצרוח עבורי, וכולנו יודעים שיש לו פה טוב לצרחות, אבל אביו דאגי הכריח אותו להיות בשקט עד שעברתי את הגבעה המסוכנת כך שלא אאבד את הריכוז שלי. אמרתי לדרור לא לצרוח כשאני רוכבת במורד כי הייתי צריכה להתרכז כל כך. הם צרחו כל כך בתחתית הגבעה שהייתי חייבת לחייך למרות שעבדתי קשה… זה מדהים לשמוע את השם שלך מבעד לצרחות של מאות אנשים. (היו שם 22,000 אנשים). והיו אלו שאמרו, כשעברתי, ישראל???!!! ישראל!!!! קדימה ישראל!!! דרור, דורון אמיץ, דוד רזניק, ואני לא נעשינו אלופי העולם בסוף השבוע הזה אבל בהחלט שמנו את ישראל על המפה. נראינו נהדר עם תלבושות נבחרת ישראל החדשות שלנו.
ויש שלוש נשים גדולות שרוכבות על אופניים מסביב לעולם וגם הן עוזרות לשים אותנו על המפה ובואו נעודד אותן. כל הכבוד לשני לתוצאה המצוינת שלה בוורמונט. זה באמת גרם לי לחייך ולהתרגש לראות את התמונה שלה על הפודיום שם…
ולגברים שחושבים שנשים לא יכולות להיות חזקות יותר, רק תסתכלו על לאה גולדשטיין, שרכבה מהר יותר מכל הגברים הישראלים באליפות נגד השעון בסוף השבוע הזה. זוהי אישה אמיתית.
