1. עליית הבלוקהאוס הבטיחה וקיימה. עד 15 ק"מ לפני ראש ההר וסוף השלב הפרידו 23 שניות בלבד בין 16 הרוכבים הראשונים בדירוג הכללי. בסוף העלייה מפרידות כבר 4:49 דקות בין 16 הראשונים, ואין אף רוכב סקיי ביניהם.
2. גם בלי הדרמה של ההתרסקות הנוראה של חצי מקבוצת סקיי ושל אדם ייטס מאוריקה-סקוט בתחילת העלייה, ההתקפות של מוביסטאר וקינטנה על הבלוקהאוס פירקו את הדבוקה לרסיסים. בסופה – קינטנה ניצח בגדול וקפץ לראש הדירוג הכללי לפני טיבו פינו (28 שניות פיגור) וטום דומולאן (30 שניות פיגור).
3. השאלה הגדולה הבוקר – האם קבוצת מוביסטאר צריכה היתה להאט עד החזרה של המתרסקים מסקיי ומאוריקה-סקוט, לפני ההסתערות ההררית בראש הדבוקה? האם המשך הרכיבה האגרסיבית של מוביסטאר בזמן שרוכבים שרועים על האספלט היתה חריגה מכללי האתיקה הלא כתובים של הדבוקה?
4. התשובה לדעתי היא שלילית. ברור שצעד אצילי של המתנה יכול היה להיות מחווה יפה, אבל נדמה שהמציאות היתה מעורפלת יותר ומורכבת יותר.
5. ראשית – הדבוקה עדיין היתה ענקית. היא עוד לא הצטצמה למועמדים לניצחון. המהירות היתה גבוהה. גם אם מוביסטאר היתה מאטה, היו שם לפחות עשר קבוצות שהיו מושכות קדימה במקומה. התוצאה המסתברת היתה שהדבוקה היתה בכל מקרה שועטת קדימה. בנפח ובמאסה כזאת של דבוקה, בעיתוי בו כל המועמדים לניצחון וכל מושכי העליות מקבוצותיהם הכינו עונה שלמה בדיוק לרגע הזה של תחילת העלייה, ולוחצים בכל הכוח קדימה, הדבוקה לא יכלה להאט.
6. שנית – המצב נראה כל כך רע אחרי הנפילה, עד שלפחות למשך דקה וחצי נראה היה שהמתרסקים עומדים לפרוש (אגב, חלקם אולי עוד יפרשו היום ביום המנוחה). אי אפשר היה לנחש שגריינט תומס למשל, שבקושי עמד, יעלה חזרה על האופניים. צוותי הקבוצות ראו כמו כולם את התמונות ברכבי הליווי וקיבלו את הדיווחים. במצב של רוכבים לקראת פרישה, אין טעם להאט.
7. שלישית – גם האתיקה בדבוקה היא מיתוס שנועד לזמנים מאד מסוימים. האתיקה של המתנה למתרסק כמעט תמיד עבדה או כשמספר המועמדים האפקטיביים לניצחון הצטמצם ל-2-3, או בשלבים שטוחים יותר (אולריך חיכה לארמסטרונג; אינדוראין חיכה לטוני רומינגר, וכו'). צירוף המקרים של צמרת צפופה ורחבה, ועלייה ראשונה של גרנד טור, כמעט לעולם לא אפשרו המתנה למתרסקים בשלב כל-כך מוקדם של גרנד טור. לכן, מצוות ההמתנה למתרסק, הגם שהיא אופטימלית, היתה לדעתי בנסיבות העניין ציפייה בלתי ריאלית.
8. חוץ מקינטנה, המנצח הגדול על הבלוקהאוס היה תום דומולאן שסיים יחד עם טיבו פינו 24 שניות בלבד אחרי קינטנה (ועומד עכשיו 30 שניות אחרי המוביל עקב בונוסים של זמן למנצח השלב).
9. מחר יום מנוחה, ולאחריו שלב נגד השעון של 39 ק"מ. לפני שנה בטור דה פראנס, דומולאן ניצח שלב דומה נגד שעון למרחק 37 ק"מ והוציא מקינטנה 3:08 דק'. הדעת נותנת שהוא יעשה זאת שוב וילבש מחר אחרי השלב את החולצה הוורודה.
10. מצד שני, דומולאן איבד משקל בכוונה לקראת העליות הגדולות של הג'ירו. אצל רוכב כמוהו האיזון עדין. אבדן משקל משפר את העליות, אבל פוגע בעוצמה. סביר להניח שדומולאן קצת פחות חזק נגד השעון משהיה בשנה שעברה. מצד שני, עכשיו עומדת על הכף החולצה הוורודה.
אחרי שהוריד משקל, האם יהיה מספיק חזק כדי לקחת את החולצה הורודה בנג"ש? טום דומולן | צילום: ERIKT
11. באופן פרדוקסלי, ההופעה של דומולאן מבטיחה יותר מבחינתו ביחס לטור דה פראנס (אולי של 2018) מאשר לג'ירו. הוא שכלל באופן מרשים את יכולת הטיפוס שלו, אבל היא עדיין מתאימה יותר לעליות האלפיניות הצרפתיות להן שיפוע אחיד יותר מאשר לעליות הפסיכיות של הג'ירו עם השיפועים החריגים. בעליות הבועטות מהסוג האיטלקי שמככבות בג'ירו, היתרון של מטפס כמו קינטנה על רוכב כמו דומולאן, גדול יותר מאשר היתרון בעליות מהסוג הצרפתי.
12. כך או כך – רק הפתעה חריגה תמנע מדומולאן את החולצה הוורודה מחר בסוף השלב. למרות זאת, במשחק הפוקר שיתנהל בהמשך הג'ירו, בהעדר קבוצה מאד חזקה לצדו, עדיין צפוי דומולאן לאלץ את קבוצת מוביסטאר וקינטנה לנהל את הדבוקה ולהוציא את מירב האנרגיה.
13. בסקיי – אם גריינט תומס יתאושש ולא יפרוש ביום המנוחה, ויוציא בנג"ש טוב מחר כשתי דקות מקינטנה (זה אפשרי), סקיי עשויה לעבור למצב התקפי ולשלוח נציגים נבחרים לבריחות ארוכות שייאלצו את מוביסטאר לרדוף. גם ניבאלי עוד לא אמר את המילה האחרונה. היכולת שלו לנפק שבוע אחרון טוב היא מהמפורסמות. וכמובן שיש גם את טיבו פינו.
14. הקרב על הדירוג הכללי בג'ירו יצא לדרך. קינטנה שחרר צרור ראשון. התגובות יגיעו בהתאם.
