פאריס אל סולטאן- מנצח אליפות העולם באיש הברזל
צילום: Kaihawaii
הכתובת הייתה על הקיר זה זמן מה. ניתן להגיד כי "נכתבה" עוד בשנת 2003 "כשהסולטאן" החל "להטריד מנוחתה" של הצמרת העולמית, בענף הקשה מכולם. הבחור הכשרוני בעל השם המזרחי, "חרש את אדמתו הקשה" של עולם הספורט המערבי, עד שבאותה שנה אותת לכולם, "הרי אני כאן", כשסיים במקום השביעי בקונה, בזמן של 8:35 דקות. רק שנתיים לפני כן (2001) פארס עוד סיים את התחרות המתישה בקונה, במקום ה-27 בזמן של 9:17. תוצאה טובה לכל הדעות, אך לא כזאת שתספיק בכדי להדיר שינה מאלופי ברזל כמו פיטר ריד – המנצח דאז.
הישגיו בהוואי באותם שנים הביאו לכך, שבשנת 2004, עורך המגזין המינכנאי "אבנדזיטונג", בחר בפארס כאתלט השנה של המגזין. הקהל המקומי המשולהב פירגן, ואישר את בחירתו של איש הברזל הצעיר על אף שורשיו השמיים. שנה לאחר מכן פארס גרף את התואר פעם נוספת, אחרי ששב לגרמניה "עטוף" בתואר אלוף העולם ומנצח איש הברזל של אריזונה.
אל סולטאן – מחובר למזרח -בן לאב עיראקי ומתאמן בדאבי
צילום: Ralphbernert.com
בין מזרח למערב
ולמרות המצוינות הספורטיבית, הסולטאן הצעיר אשר בכלל החל דרכו כשחיין, הקפיד לבנות ולטפח את חומותיו של העולם סביב. בעודו מתרכז באימוניו המפרכים, החל פארס, אשר חש כמיהה לשורשיו המזרחיים, לפקוד את אוניברסיטת לדוויג מקסמיליאן שבמינכן, ברודפו אחרי תואר "מאסטר" בשפה, ספרות והיסטוריה ערבית. התמחותו – האימפריה העותומאנית. מאות ה-15 וה-19 ליתר דיוק.
בחלוף הזמן, שאיפותיו הספורטיביות של העילוי הספורטיבי, החלו לגבור על אלו האקדמיות, ופארס אל סולטאן נטש את לימודיו מבלי להביט לאחור. "אני רוצה לבחון את הגבולות שלי", הוא אמר למקורביו. "לדעת כי ניסיתי". השמועות סיפרו כי החליט לעזוב את לימודיו לפתע אחרי אחת התחרויות. יש האומרים כי באותה תחרות (סיים שלישי), אלו שהקדימו אותו, החישו בו לבחור קריירה ספורטיבית על פני אקדמית. "יש לך עתיד מזהיר בספורט", אמרו לו. השאר היסטוריה.
פאריס אל סולטאן – בהוואי 2006 – אנשים באים ללחוץ את ידו של אלוף העולם
צילום: Gonzales
במקביל לעזיבתו את הלימודים, פארס החל בונה לעצמו אופק בדמות קבוצה. תחת שרביטו ובניהול של חבר טוב, הוקמה קבוצת "טריאתלון אבו-דאבי", כאשר מרכז האימונים שלו ושל הקבוצה מועתק לאמירות הקטנה. "למרות השהות באזור המזה"ת, אתיקת העבודה הספורטיבית שלי היא גרמנית. הערכים שבי, ובעיקר הסבלנות הנדרשת בטריאתלון הם ערביים", סיפר פעם סולטאן בראיון. "בגדול אני מתאים את עצמי להיכן שאני נמצא. כשאני בדאבי אני אוכל אורז, בשר בגריל, חומוס וטבולה. בגרמניה אני אוכל הרבה יותר לחם".
אם למישהו הספק: פארס הוא מוסלמי. יחיד במינו ובודד בצמרת הטריאתלון העולמית, ואולי אף בכל ענפי הספורט האירוביים (יש יוצאי דופן). חייו לעיתים נראים כמו כותרת ספרו של סמואל הנטינגטון: "התנגשות הציביליזציות": כאחד המגדיר עצמו "כבקיא מאוד בהלכות דת האסלאם", לא הפריע לו להיות בעבר תחת חסותה של מבשלת בירה ולפסוח על צום הרמאדן. הוא גם מודה "לרוב הבירה במקרר שלי אינה אלכוהולית אך אני מאזין לראפרים כמו 'אמינם' ו-'50 סנט". כמו כותרת הססמה: "בין מזרח למערב".
סולטאן- לא בפעם הראשונה בפרנקפורט
צילום: dontworry
מוסלמי או לא, מלומד יותר או מלומד פחות- ביום ראשון הקרוב, בשעה 6:45 בבוקר, סולטאן אל פארס יעמוד פעם נוספת על שפת אגם "וולדסי". לידו יעמדו יתר המקצוענים שיוזנקו לאליפות אירופה באיש ברזל (פרנקפורט). "הסולטאן" האגדי הוא הבכיר מכולם, והפעם שמו מתנוסס בראש הרשימה כמועמד העיקרי לניצחון. האיש שפעם אמר: "כל איש ברזל תמיד מחפש אחר התחרות המושלמת, אבל אחת כזו לעולם לא תגיע" יחפש אחר זו שלו. זה כבר קרה בשנת 2005. מי כמוהו יודע.
אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע בעל תואר במזרחנות
