5 שנים חיכה רוכב האופניים המוכשר, אליעד דניאל בכדי לזכות באליפות ישראל במרתון אופני הרים. בראיון לאייבי גילת הוא מספר על הדרך העיקשת לזכייה, על המשפחה התומכת, המאמנים, הקבוצה, והמדינה שלמרות התוצאות נשארת מאחור כהרגלה  

מאת:אייבי גילת

בראיון שנתת מיד לאחר שזכית באליפות ישראל במרתון XC אמרת שחיכית לרגע הזה 5 שנים. מדוע לקח לך כל כך הרבה זמן להגיע למקום הזה של אלוף ישראל?
קודם כל אני מאוד שמח על היותי אלוף ישראל במרתון. לדעתי יש גדילה שרוכב אופניים צריך לעבור מבחינה אישית והישגית. בכל מקרה אני אמרתי את זה  בגלל שתמיד הסתובבתי שם "ליד" מקומות 2-3 ועד לאליפות ישראל האחרונה במרתון לא הצלחתי לנצח. אפשר להגיד שזה היה סוג של סגירת מעגל והגשמת מטרה שאני מציב לעצמי כבר הרבה מאוד שנים.

איך ההרגשה עכשיו אחרי שמימשת את החלום, ומה התוכניות לשנה הקרובה? קודם כל, הרגשה מצוינת ואדירה. אבל אני רואה בה כעוד נקודת יעד שהשגתי בדרך. כעקרון יש מטרות די ברורות לעונה הבאה כמובן שאליפות אירופה מאוד חשובה ואני מאוד אשמח אם אסיים מדורג בין 10 המקומות הראשונים בקטגוריית ה- U23. כמובן שיש את אליפות העולם בקנדה שחשובה לי מאוד. אליפות ישראל וסבב גביעי העולם שאני מתכנן להתחרות בשלושה או ארבעה מרוצים בשנה הבאה.

רותם ישי זכה לאחרונה באליפות ארה"ב ב- XC, שלומי חיימי מצליח בזירה הבינ"ל וכדי שלא נקפח גם את בנות המין היפה ענבר רונן אלופת ישראל מתכוננת לאולימפיאדה, נוגה כורם זכתה במקום ה- 5 באליפות העולם. לאן אתה מכוון, אליפות עולם, המשחקים האולימפיים?
קודם כל ענף בקורס קאנטרי התחרותי בישראל נמצא בשנים האחרונות במגמת עליה מבחינת ההישגים של רוכבינו בעולם. מבחינתי האישית כמובן שאליפות עולם וגביעי העולם באים בחשבון כבר מהשנה הבאה. מטרת העל שלי היא לייצג את ישראל באולימפיאדות 2016. יש עוד כמה תחנות בדרך בדמות אליפות העולם, אירופה גביעי עולם. להתמקצע בתור רוכב אופני הרים תחרותי באירופה.

איך זה להיות מקצוען במשרה מלאה, מהיכן אתה שואב את הכוחות הנפשיים כדי להתמודד, ומהי המסגרת התומכת שלך נפשית וכלכלית?
קודם כל, להיות ספורטאי עלית בארץ ישראל כיום זה אחד הדברים הקשים ביותר שקיימים. החברה לא הכי סופרת אותך ולא הכי מעריכה את עצם המאמץ, את ההשקעה העצומה והמלחמה היום יומית. לדעתי כיום מדינת ישראל נמצאת במצב שהערכה לספורט שאופת לאפס מבחינה חברתית ומבחינת הדרגות הגבוהות במדינה. אבל, וכמובן, שיש אבל גדול, האופניים הם בעצם החצי השני שלי. אני יכול להגיד שברגע שגילתי את האופניים נולדתי מחדש ואני לא מוכן לוותר על זה בקלות. בסופו של דבר המאמץ היום יומי זה מה שעושה לי את זה. כמובן שיש לי מסגרת תומכת שזו הקבוצה בה אני רוכב. המשפחה מאוד עוזרת לי והחברים. לצערי אין כרגע אף גוף כלכלי שתומך דבר שמכביד עליי עוד יותר.

סך הכול, גם כיום למרות סדרת ההישגים המרשימה שלך: מקום 1 במרוץ בדרום במעלה עקרבים, מקום 3 בסובב כיכר המדינה ועכשיו אליפות ישראל. גם עכשיו האדם הפשוט ברחוב איננו מזהה אותך. האם המאמץ האדיר שהשקעת שווה את כל זה?
אני מאוד שמח על ההישגים שלי ב- 6 השבועות האחרונים. אם אני נזכר בחודשים מרץ-יוני שלא התחרו כמו שבאמת רציתי ולא היה לי קל בכלל מבחינת הישגים ותחרויות. אני מבין  שאכן עשיתי סיום עונה טוב. כמובן שעניין התהילה מציק באיזשהו מקום אבל אני מנסה כמה שפחות להתעסק עם זה כרגע. אני פשוט יודע שזה לא מה שיעזור לי לרכב מהר.

בקבוצת CCC המועדון אליו אתה משתייך כינוי החיבה שדבק בך הוא "מערות" אתה מוכן להסביר את הקשר?
כמובן ואף אשמח. כשהתחלתי לרכב בגיל 16 הצטרפתי לקבוצת ccc באחד מאימוני השבת בכביש ולאחר 4 שעות של רכיבה בערך הגענו לעלייה, תקפתי אותה וברחתי לחברי הקבוצה. בנוסף לכל זה היה לי שיער ארוך ואופניים ישנים מאוד עם הילוכים על השלדה, גל צחור מאמני אז וכיום רכב מאחורי ופשוט הדביק לי את הכינוי הזה. להגיד לך שאני אוהב את זה, כנראה שלא.

איזה תמיכה אתה מקבל מגופים כלכליים מחוץ למסגרת המועדון?
לצערי כרגע אין שום גוף כלכלי שתומך בי. חברת ctc מספקת לי אופניים וציוד פוראקטיב, את הקסדה והמשקפיים, אבל לצערי כרגע אין שום גוף כלכלי ממשי שתומך בי מבחינת שכר וטיסות לחו"ל. המשפחה והקבוצה עוזרים היכן שהם יכולים אך כמובן שזה לא מספיק ויש כמה מקומות שבהם אני תקוע מהבחינה הזו.

לאנשים צעירים שקוראים עכשיו את הריאיון איתך מהו ה"אני מאמין" שלך?
הכול אפשרי רק להאמין ולדעת שאפשר להגשים את החלומות והמטרות עם המון עבודה קשה ורצון. כמובן שחשוב מאוד ליהנות מהדרך ולהיות עם יד על הדופק בהרבה מאוד רגעים.

איפה תהיה בעוד 10 שנים, האם אתה רואה את עצמך שייך למסגרת הזו של ענף האופניים בישראל?
כן. אני מאמין שבסופו של דבר יגיע היום בו אני אוכל להתפרנס מרכיבה תחרותית ולייצג את ישראל ברמות הגבוהות בעולם. 

יש מישהו שאתה חייב לו תודה או הוקרה מיוחדת?
קודם כל, למשפחה המדהימה שלי, אימא טלמה ואבא יוסי עוזרים ובאים איתי כמעט לכל תחרות, כמובן לאחיותיי המדהימות שלי נעמה ונגה. גל צחור ואילן אידלסון מאמני ומנהלי מועדון ccc. אמיר ואריה מחברת ctc יבואנית אופני trek, לגלי רונן מהחנות במשמר העמק אשר עוזר בכל פעם שהוא רק יכול. וכמובן לכל רוכבי וחברי מועדון ccc.