ארבעה רוכבים רועדים כעלה נידף ברוח, מצאו מחסה מאחורי רכבו של אייל ינובסקי, מכונאי האופניים הרשמי והנודד של ה"ישראמן".  זה קרה בשעה שלוש וחצי, בקילומטר ה-179 לערך, לפני העלייה האחרונה והתלולה לנטפים, לאזור ההחלפה ממקטע האופניים לריצה. מאחוריהם היו כבר כמעט עשר שעות של מאמץ סיזיפי ומאבק ברוחות מדבריות, בסופות החול, בגשם ובברד.

מאת:יוסי מלמן. צילום: מוטי קמחי

הם היו שבורים מנטאלית, סחוטים פיזית והפחד ניבט בעיניהם. זה היה מחזה קורע לב ומייסר, שנחקק בזיכרוני וקשה לי לשכוח אותו גם בעת כתיבת שורות אלה. ארבעת הרוכבים סיפרו לי כי ירדו ברגל את הירידה האימתנית שלפני כן. הם פשוט חשו שלא יוכלו לעמוד מול הרוחות העזות שנשבו באזור ושהגיעו למשבים של כמאה קמ"ש.   עוד קודם לכן, הגיעו אלי הצעות מספורטאים מקצועיים ועתירי ניסיון, שהספיקו לסיים את הרכיבה כי מוטב להפסיק את הרכיבה לפני שיתרחשו אסונות. כמי שחקק על לוח ליבו את חשיבות הבטיחות נטיתי לקבל את הצעתם.

ידעתי גם כי כמה רוכבים ובהם הצרפתי סדריק לארג’ולי, צביקה פישמן ועוד כמה, נפלו מהאופניים, נחבטו בכביש וספגו חבלות ומכות קשות. אך מצד שני חשבתי על עוגמת הנפש העצומה, שתגרם לאלה שיורדו מהמסלול, לאחר שהשקיעו חודשים של אמונים והכנות פיזיות ונפשיות ל"ישראמן". החלטתי ל"משוך" זמן ודהרתי מקו הסיום לאזור ההחלפה בנטפים ושם לעבר הרוכבים שבנחישות מדהימה חתרו על אזור ההחלפה. ראיתי להתרשם במו עיני. הרוחות היו כה עזות, שמכוניתי שייטה מצד אל צד.  דלתו של מלווה שסייע בארגון, כמעט ונתלשה ממקומה כשפתח אותה. הדלת נחבטה בכנף המכונית ועקמה אותו. הבנתי שצריך לקבל החלטה מהירה ואמיצה.

ואז פגשתי את ארבעת הרוכבים. בתחילה סיכמתי איתם כי אחזור לנטפים ואביא להם נעלי ריצה והם יתחילו לרוץ, מהמקום שבו הסתתרו מפני הרוח. אך מיד התעשתי ובמחשבה שנייה הבנתי כי זו החלטה לא חכמה. מה יהיה, שאלתי את עצמי, על אלה שנמצאים שלושה וחמשה ואף עשרה קילומטרים מנטפים? האם גם הם ירוצו מנקודת הורדתם מהכביש? לא סביר ולא ראוי. הבנתי כי צריך לקבל החלטה אחרת, הגיונית יותר, שתעניק הזדמנות שווה פחות או יותר לכל הרוכבים שנותרו על המסלול. בהתייעצות מהירה עם שותפי להפקה ולארגון, ניר ברק ועם מנהלי המסלולים השונים, התקבלה במשותף ההחלטה, שהיתה לטעמי, הרע במיעוטו. כל עשרים הרוכבים והרוכבות, שנותרו על מסלול האופניים, יפסיקו את רכיבתם. הם יוקפצו לנטפים ומשם יורשו להמשיך לרוץ את ריצת המרתון.

במהירות רבה אורגנו עוד כלי רכב ויצאנו לדרך. כל רוכב ורוכבת שפגשנו, אלצנו אותם להפסיק מיד ולעצור בו במקום. זו לא היתה משימה פשוטה. כולם, ללא יוצא מן הכלל, התרעמו, מחו, סרבו וניסו להיאבק ברוע הגזירה. כמה פרצו בבכי ולא נחמו גם כשהובהר להם שהם אינם פסולים וחלומם לסיים את ה"ישראמן" לא נקטע. זו היתה מצידם דבקות מרשימה ומרגשת במטרה

אבן נגולה מליבי. פרט לפגיעות הקלות – החמורה ביותר היתה דומני של צביקה פישמן שרץ בגבורה כשידו מקובעת – חזרו כל הרוכבים בשלום.

תחילתו של היום לא בישרה על אחריתו. בתדריך יום קודם לכן, מסר פקד טירן יהוד, קצין האג"ם של משטרת אילת , שהשתתף בעצמו במקצה המלא, כי לפי תחזית מזג האוויר ינשבו רוחות של עד 30 קמ"ש וצפוי גשם קל.

ואכן, לקראת הזינוק למים ירדו ממטרים קלים, שטיהרו את האוויר. הזינוקים יצאו כמעט (באחור של דקותיים) במועד שקבענו. ראשון זינק מקצה איש הברזל עם שחר, עוד לפני שהאיר אור היום. דקות אחדות אחריו הוזנקו שני המקצים של חצי איש הברזל.

מבין אנשי הברזל יצא אבנר שמרון ראשון מהמים ב-53 דקות ואחריו בהפרש של כארבעים שניות, ליאור זך מאור. אחריהם בהפרש של ארבע דקות הגיח השוויצרי קונרד פון אולמן בן ה-41, שועל קרבות ותיק שבאמתחתו עשרות אירונמנים, כולל אחד בהוואי בתוצאה של 9:15 ועוד כמה אירועי ספורט אתגריים מופרעים.

המאבק בין השלישייה, שאליה הצטרף ואדים סורייב מאשדוד היה הרואי. קונרד רדף כמעט כל הדרך אחר ליאור זך, שעבר עוד קודם לכן את אבנר שמרון. הרוחות התגברו. המובילים גלו שבנוסף לעליות הקטלניות ולתחרות הגלויה ביניהם, יש להם אויב משותף, חזק יותר: סופות חול, ברד וגשם עז. "זה ממש ברוטאלי" הספיק השוויצרי שעבד קשה, לפלוט לעברי, כשחלפתי על פניו ברכב המלווה. הפער הלך והצטמצם. קונרד נראה נחוש, ממוקד וידע ללחוץ בזמן המתאים ולנצל את נקודות התורפה של יריביו. "ברגע מסוים" הוא סיפר לאחר המרוץ "כשהבחנתי שליאור נראה חלש עברתי עליו". זה היה בקילומטר ה-155 לערך. ליאור עוד ניסה להחזיר מלחמה שערה אך קונרד לא הרפה.

כשראשוני הרוכבים הגיעו לנקודת ההחלפה, מנצחי החצי כבר יכלו להשתכשך בג’קוזי. המנצח היה האוסטרי מריו גרטנר, חייל אוסטרי שמשרת בכוחות אונדו"ף ברמת הגולן. אחריו בהפרש של כמה דקות הגיע הרוסי סרגי פבלוב ושלישי וראשון בין הישראלים גונן הרפז. כולם קבעו זמנים של חמש שעות פלוס בין שתיים עשרה לשבע עשרה דקות. רק לשם סבור האוזן וכדי לקבל מושג על קשייו של המסלול באילת, יעיד שי פיפמן, שנצח ב"ישראמן" של 2001, בכנרת, בפחות מארבע שעות וחצי. ראשונה בין הנשים ושישית בדרוג הכללי היתה נינה פקרמן. הישגה ראוי במיוחד לציון, משום שהיא היתה המהירה ביותר, גם מכל הגברים, על מסלול הריצה. כשם שהרכיבה התחילה בעליה תלולה (של ששה אחוזים קטגוריה A במונחי הטור דה פרנס) – בסך הכל טיפסו אנשי הברזל במצטבר ליותר משני קילומטרים – כך הריצה החלה בירידה קטלנית. אך, זה היה כבר משחק ילדים לעומת הגהנום שהם פגשו קודם לכן באופניים.

מתחילת הריצה היה ברור כי אין מי שישווה לקונרד. הוא גבר על  השלישייה הישראלית שמאחוריו בהפרש של חצי שעה. "לא היה לנו כל סיכוי מולו" סיכם אבנר שמרון, שסיים רביעי לאחר ואדים סורייב, וראשון בקבוצת הגיל שלושים פלוס. הישגו של קונרד הוא מדהים בכל קנה מידה. הוא רכב בפחות משש שעות ורץ מרתון בפחות  משלוש שעות והיה היחיד שירד בעשר שעות. ליאור זך מאור שהגיע שני יכול להתנחם בתואר של המנצח הישראלי של ה"ישראמן" ובעצם הוא ראוי לתואר אלוף ישראל באיש הברזל.

על אכזריותו של המסלול תעיד העובדה כי כריס למקה, גרמני צעיר, שהשיג כבר תוצאות של כתשע שעות לא יכול היה להתמודד מול הטבע ופרש לאחר הקילומטר המאה. גם הצרפתי סדריק, הבין ברגליו ובראשו עד כמה קשה המרוץ. לפני שנה, באריזונה, הוא סיים את האירונמן בתשע שעות וכמה דקות. ב"ישראמן" הוא חצה את קו הסיום שעתיים מאוחר יותר. "ולא חלה שום הרעה בכושרי בין אריזונה לאילת" הוא אמר לי, כשפגשתיו בלובי מדדה על רגליו החבוטות.

אבל כמו בכל העשור לקיומו של ה"ישראמן", מה שקובע בעיני הוא לא הניצחון אלא ההשתתפות, החוסן המנטאלי וכוח הרצון  לחצות את קו הסיום ויהיה מה. מבחינה זו גאוותי היא על שרק שלושה מכל מאה ושישים המשתתפים, לא זכו לסיים את המרוץ. במיוחד אני נפעם מחמשת "אחיותיי גבורות התהילה" – שני זילברמן, קארין גולדבלט, חנה בן שוען, ליאת אטקינס ותרצה טל – שעמדו בגבורה עילאית במשימה.

בהתרגשות אני מצדיע לכולכם. אנשי ונשות (שבע במספר) החצי. אנשי ונשות המלא. זו הפעם הראשונה שארגנתי את ה"ישראמן" ולא השתתפתי בו. אני מקווה שזו גם הפעם האחרונה.

נ.ב. (תודה כמובן מכל הלב לכל העובדים הנפלאים: אתמר שפירא, טל צימבליסטה, אלון פלד, אלון לוי, עידו פורת, עידו לוטקר, יותם מלמן, אירית יאנין ומני קסלסי ועשרות מתנדביו).

עוד תמונות מישראמן אילת 2009
תוצאות רשמיות ישראמן