מעבר לתחרות המדהימה שהתקיימה בשבוע שעבר בקונה שבהוואי, אליפות העולם באיש הברזל מספקת גם לא מעט סיפורים כיאה לגודלה. אחד מהם הוא הסיפור של שירין גראמי, שהפכה היום לטריאתלטית האיראנית הראשונה בהיסטוריה שחוצה את קו הסיום של תחרות איירונמן.
הטריאתלטית האיראנית הראשונה בהיסטוריה שחוצה את קו הסיום. שירין גראמי
גראמי עשתה את זה בזמן של 13:11:07 שעות, אבל התוצאה שלה הרבה פחות חשובה מהדרך והמטרה. אז כפי שאנחנו יודעים, איראן חזקה בענפי ספורט מסוימים שזה בדרך כלל ענפי קרב אולימפיים וכדורגל, והספורטאים שלה שואפים שלא להיות מוגרלים נגד ספורטאים ישראלים. זו תמצית הספורט האיראני כפי שאנחנו רואים אותו.
עוד כתבות בנושא
יאן פרודנו ודניאלה ריף ניצחו שוב באליפות העולם בהוואי
הפליטה שברחה מסוריה והגיעה עד המשחקים האולימפיים
הרצה הערביה הישראלית שנלחמת בדעות הקדומות
גראמי מן הסתם ראתה משהו אחר. כמי שמתגוררת בלונדון וכשחיינית לא רעה בכלל (קבעה 1:09 שעה בקטע השחייה בהוואי), היא הצליחה להתפתח כטריאתלטית ואפילו להיות הראשונה שמייצגת את איראן באליפות העולם – זה קרה ב-2013 בלונדון. מצד שני, מי שמייצגת את איראן באופן רשמי חייבת להיות כפופה לחוקי המדינה. בספורט זה אומר לשמור על צניעות, כלומר להיות מכוסה בכל הגוף פרט לפנים וכפות הידיים. לפי מה שהיא מספרת, זו אחת הסיבות שבגללה קשה לראות ספורטאיות איראניות – הקושי להתמודד עם האיסורים הקשורים ללבוש. מצד שני, היא עצמה מתמודדת עם זה.
"אני חושבת שהטכנולוגיה של היום יכולה לאפשר לנו להשתמש בביגוד שלא יגרום לאחרים להיות ביתרון עלינו", סיפרה גראמי בראיון ל"ספורטס אילוסטרייטד" בו התייחסה לעניין הביגוד. בקונה היא שחתה עם חליפה וכובע ים, ובהמשך התחרתה עם כיסוי ראש וביגוד ארוך מכף רגל ועד ראש, ואמרה: "זו הפעם הראשונה שבה אשה מייצגת את אירן בתחרות איירונמן באופן רשמי, לכן חשוב לי זה לייצר הזדמנויות שיאפשרו לנשים איראניות לעסוק בטריאתלון, וליהנות מהיתרונות הפיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים שיש לספורט הזה. הכי חשוב זה שתהיה הזדמנות".
המאמנת והמנטורית שלה היא לא אחרת מאשר פולה ניובי-פרייזר, שהיתה בעבר אלופת עולם 8 פעמים והיום מסתבר, נהנית מריגושים חדשים. "אני בת 54, ואני כל כך נהנית מהחלומות והשאיפות של הבחורה הצעירה הזאת, זה כמו מתנה בשבילי", היא מספרת ומוסיפה: "אנשים שומעים את הסיפור שלה ומתרשמים, אבל הם לא יודעים באמת מה היא עוברת", אומרת ניובי-פרייזר ומתכוונת בעיקר למאבק של גראמי בממסד האיראני: "אינספור מכתבים, טלפונים, המתנה מחוץ לשגריריות בעולם, נסיעות ברחבי העולם עם דדליינים".
גארמי עשתה את הצעד הראשון והחשוב כשחצתה את קו הסיום בהוואי, והפכה לגיבורה לא רק בקרב נשים איראניות אלא גם בקרב הגברים שבמקרה שלהם נחשפו פשוט לאיירונמן כמו שאנחנו מכירים אותי, כי להם הרי אף אחד לא יגיד שלא להתאמן – הם פשוט זקוקים לידע. בכל מקרה, גארמי במשפט שאופייני אולי למיס יוניברס ופחות לאשת ברזל סיכמה עם האני מאמין שלה לגבי היתרונות של האיירונמן: "עבורי, הספורט תמיד סימל את האחדות של האנשים שיש להם חלומות ושאיפות והם עובדים קשה בשביל זה. כשרואים את כל האנשים האלו יחד חוגגים את החברות הזאת, אנחנו רואים את התכונות הטובות ביותר באנושות.
