"למרות כל הרעש לא מצאתי עבודה חדשה", מסכם היילה סטאין את החודש האחרון של שנת 2014 בו עלה לכותרות דרך הרשת ומשם אל כל המדיה. שיאן ישראל במרתון ובעל המיקום הגבוה אי פעם במשחקים האולימפיים בריצה זו, 20 באתונה 2004, צולם כשהוא מסדר מדפים בחנות גדולה לכלי עבודה וציוד משרדי, ואז פרצה הסערה. מדינה שלמה הזדעקה "הכיצד? הייתכן והוא אינו מאמן?", והרבה אנשים וגופים התגייסו כדי לשנות את סטטוס העיסוק של הרץ לשעבר. אז מה קורה היום? היילה עסוק בעיקר בסידור אותם מדפים. פה ושם הוא מאמן, אבל בקטנה.
"אני יודע איפה צריך להיות המקום שלי" | צילום: עופר ביידה
"מועדון הריצה איילות הציע לי לאמן, אבל רק כשיהיו לי רצים. אין להם רצים ואני צריך לגייס, אבל את זה אני יכול לעשות בעצמי בלי קשר. הרבה אנשים רצו לעזור לי, אבל זה קצת מעצבן כשלמשל מדבר איתך מנהל בכיר בחברת החשמל ואז נעלם לך. כנראה זה רק לקרובי משפחה שם. אבל האמת היא שזה לא מפריע לי. עם מה שאלהים נתן לי אני מסתדר. מה שבא ברוך הבא. לא סוף העולם".
האמת היא שלא השתנה הרבה בשנים האחרונות. אחת לשנה, בממוצע, מופיעה כתבה פה או שם על סטאין החדרן במלון, סטאין סדרן באולם כדורסל\כדוריד, סטאין עובד בסידור המשוכות באיצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף, ואז צצות השאלות, התהיות וחשבון הנפש של הספורט הישראלי, שאינו מסוגל להשתמש בידע של בכיר הרצים שלו במרחקים ארוכים. איך זה שהוא לא מאמן את הדור הבא? הוא רוצה לעשות זאת, סטאין, והוא כבר אימן בעבר, אבל רק לתקופה קצרה. איכשהו, הוא לא נשאר מחובר למערכת.
עוד כתבות בנושא
מרתון של כתבות: 10 כתבות שחשוב שתקראו לפני ריצת מרתון
היילה סטאין שוחרר מהכלא האתיופי
מרתון טבריה 2013 – רוח רוח למה לא תשכב לנוח – חלק ראשון
"מה שעשיתי במשך 19 שנים כספורטאי זה היה למען המדינה, לא בשבילי פרטי. אבל אין עם מי לדבר. אני יודע איפה צריך להיות המקום שלי ומה אני יכול, אבל לא רוצים לתת לי את המקום שלי. יכולתי לאמן את נבחרת ישראל ולהביא את הרצים שלנו לרמה עולמית, אבל כאן יודעים רק פטפוטים ולא עבודה. זה לא באמת מפריע לי אישית. אני חי טוב. אני לא מת".
סטאין נגד זימרו
סטאין אמור לחגוג 60 בשנה הקרובה על פי תעודת הזהות (לטענתו הוא צעיר ב-5 שנים), ומאחוריו שתי אולימפיאדות (אתונה ובייג'ין) ושלוש אליפויות עולם בהן הוא הסתובב באזור הטופ 20. תוצאות עליהן אפשר רק לחלום כיום. סטאין נשמע זועם כשהוא מדבר על המצב הנוכחי של המרתון הישראלי ההישגי. הוא מתייחס גם אל הרץ הבכיר שלנו כיום, זהר זימרו, שמשמש גם כמאמן הרצים הבכירים. "אתה יכול לאמר לי מי רץ מרתון היום? זהר יש לו רק פה. כרץ, הוא מבוגר וכבר לא יכול להצליח. ראית איזה מקום הוא היה באולימפיאדה? באליפות העולם? רק דיבורים. הוא רוצה להיות מאמן והוא רוצה להיות ספורטאי, אבל אי אפשר ככה. הספורטאים נוסעים למחנות אימון באתיופיה אבל אף אחד לא יודע מה קורה איתם שם. גם כשאני הייתי במחנות אימון שם זה היה ככה. אף אחד לא בדק אותי. האמת היא שגם הדור שלי לא הצליח מספיק. אם היה מישהו שרודף אחרינו ושומר עלינו אז היינו יכולים להתקדם יותר. מה שכן, שלמה בן גל (יו"ר האיגוד הקודם נ.ש.) אהב אותי ודאג לי כמו אבא".
סטאין מתייחס גם לזהר זימרו (בתמונה) | צילום: עופר ביידה
אתה רואה כיום כשרונות היכולים להגיע רחוק?
"לדעתי אפשר להצליח, אבל אין בארץ מאמן של ממש. 20 שנה אני בישראל ועוד לא ראיתי מאמן לאומי רציני בריצות ארוכות. הרצים פורשים אחרי הקריירה ונעלמים. צריך לבחון את הצעירים של היום ולטפח אותם. מה שקורה זה שהם נוסעים לאתיופיה ומשלמים שם למאמן מקומי, ואז נוסעים לאליפות אירופה ולא עושים שם כלום. מישהו מכאן צריך להיות איתם. זהר בעצמו מתאמן כי הוא עדיין ספורטאי. המטרה שלי היא לאמן בנבחרת ישראל ולהביא את הספורטאים לרמה עולמית, אבל אם אף אחד לא מזמין אותי אז אני מוריד את הצוואר ואת הראש ומוותר. אני לא אחד שאוהב לדבר, אני אוהב לעבוד. אני יודע מה צריך לעשות כדי להצליח במרתון".
אז למה בעצם אתה לא שם?
"זה לא מעניין אותי. אם היו בוחרים בי אז היו מרוויחים, אבל אולי גם להם זה לא אכפת. לי זה לא חסר. מה שעשיתי, עשיתי. לא אהיה מאמן? אז לא. במקומות אחרים בעולם עובדים פעמיים ביום, עם ציוד מתאים, ובארץ יש פוליטיקה ורק יודעים לפטפט. עד מתי נשקר לעצמנו? אל תחשבו עלי, אני חי טוב ולא חסר לי כלום. הילדים שלי גדלו יפה תודה לאל, והגדולים עובדים. גם אני עובד. כמו אנשים רגילים".
הילדים לא באתלטיקה?
"הילדה בת ה-11 שלי רוצה לרוץ והיא מצליחה יפה בתחרויות בבית הספר. תמיד היא אמרה שהיא רוצה להגיע לאולימפיאדה, אבל עדיף שהיא תגיע לתוצאות טובות בלימודים. מהריצה לא ייצא לה כלום".
בסרט תיעודי על סטאין מלפני כמה שנים, נראתה אחת הבנות האחרות שלו, גדולה יותר, מתאמנת עמו, אבל גם היא לא המשיכה. סטאין, כיום תושב בני ברק, לא לגמרי מנותק מהריצה. אחת לשבוע הוא מאמן במועדון הישגים של עומרי דמלין, שם הוא עובד עם רצים חובבים, כמו גם עם שתי ג'וגריות אותן הוא מאמן באופן פרטי. גולת הכותרת שלו היא פרויקט אישי מפתיע עם הרץ העיוור, אבי סלומון, שאולי עוד יביאו את סטאין לריו 2016, למשחקים הפארלימפיים.
יגיע כמאמן למשחקים הפאראלימפיים? סטאין | צילום: עופר ביידה
"אבי הוא קודם כל אישיות. הוא מסייע לי בהמון דברים וכבר פתר לי בעיות. הוא יכול להגיע לריו. אני חייב להביא אותו לשם. אולי ככה אגיע בעצמי לאולימפיאדה. רק בשבילו אני עדיין רץ באימונים. ככה סתם אני כבר לא אוהב לרוץ. די, מספיק. אתה יודע מה אני אוהב?", שואל היילה בציניות. "המון אנשים כותבים לי שהם רוצים לעזור. מתברר כי יש הרבה אנשים עם כסף בישראל, שהיו יכולים פשוט לקנות את האתלטיקה. לעזור לאתלטים. הרי הכסף לא יילך איתם לקבר. כשהם מתים אז הכסף לא מת, אז למה הם לא תורמים אותו? במקום לתת לכדורגל וכדורסל כל הזמן, למה לא נותנים לאתלטיקה?"
לסיום, היילה מבקש שלא תרחמו עליו: "אני אף פעם לא בדיכאון. רק בריאות אני צריך. אלהים נתן לי הכל. שמונה ילדים חמודים. הגעתי לאולימפיאדה, לאליפות העולם. הכרתי הרבה חברים. אנשים אוהבים אותי. אני עשיר".
תגובות
> מחברת החשמל נמסר בתגובה: " במסגרת מדיניות והעדפה מתקנת בחברת החשמל אנו נשאף לסייע לסטאין, הכל בכפוף לנהלים וברגע שתימצא משרה רלוונטית לכישוריו".
> מיכאל זיו, יו"ר מועדון איילות: "פרסמנו אודות פתיחת קבוצת ריצה עם היילה סטאין, לאחר שגם רצינו לתת לו משכורת קבועה, אולם לא נתקבלו פניות. אנשים אוהבים לתת לייק לכתבות אבל לא ממהרים לעשות משהו, כנראה. עדיין זה לא אבוד וייתכן כי נמצא מקום להיילה בפרויקט חדש שלנו הנוגע להפרעות אכילה".
> זהר זימרו, כמו גם איגוד האתלטיקה, בחרו שלא להגיב.
כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל גדול. למצער זה המצב של החבר איילה. רבים, טובים ומגוונים ניסו לעזור לו והתייאשו ממנו, כי מי שאינו רוצה לעזור לעצמו, אחרים לא יצילוהו.
מה שכן, הלבנת פני אחרים באה לו בקלות, אז נראה שהוא יאלץ להתמיד בסידור מדפים, כי כנראה שכך יאה לו. זקנתו אכן מביישת את בחרותו.