ריכוז היא אחת היכולות שספורטאים בכל ענפי הספורט זקוקים לה. ירידה או קושי ביכולת הריכוז, יביאו לירידה בביצועים של הספורטאי. פסיכולוגית הספורט, מיכל יערון מפרטת

מאת:מיכל יערון

קשב: מתייחס ליכולת למקד תשומת לב למשהו שמתרחש בסביבה שלנו, לדוגמא לגירוי שמגיע מחלק מהחושים שלנו, והוא מאפשר לנו יכולת תגובה מהירה. ריכוז: ריכוז מתייחס ליכולת לשים לב ולהשקיע תשומת לב בסוג גירוי אחד לאורך זמן. הוא מצריך יכולת מיקוד של תשומת הלב באותו גירוי קבוע, גם כשהוא פחות מעניין. היכולת להקשיב לשיעור משעמם בספרות דורשת יכולת ריכוז, ובאותה צורה גם היכולת לנהוג לאורך כביש שש לכל אורכו.

ריכוז היא אחת היכולות שספורטאים בכל ענפי הספורט זקוקים לה. ירידה או קושי ביכולת הריכוז, יביאו לירידה בביצועים של הספורטאי. מידת הצורך ביכולת הריכוז משתנה בין ענפי הספורט השונים, כמו  גם רמת הריכוז הנדרשת מהספורטאי. למשל, ספורטאים העוסקים בענפים שזמן הפעילות בהן הוא ארוך, רציף ואינטנסיבי כגון ריצה למרחקים, רכיבה על אופניים וטניס, נדרשים לשמור על ריכוז לאורך זמן. ענפים כמו קפיצות לרוחק לגובה או ממקפצה, הדיפות וזריקות למיניהן דורשים מהספורטאים יכולת ריכוז ברגעים מאד מסוימים וקצרים. ריצה למרחקים קצרים, בהן רגע הזינוק חשוב והתעמלות קרקע ומכשירים נדרשים ליכולת קשב וריכוז ברמה גבוהה מאד.

ישנם ענפים בהם רמת הריכוז הנדרשת תוך כדי הפעילות דורשת שילוב של סגנונות ריכוז, כגון שחקן כדורסל או טניס וכן קליעה למטרה. בענפים אילו על הספורטאי לווסת את רמות הריכוז שלו תוך כדי הפעילות. עליו להיות בריכוז מרבי בחלק מהזמן (כמו בסוף שעון במשחק כדורסל או בזריקת עונשין) ולאפשר למח מנוחה בחלק אחר של התחרות.

כשמדברים על קשיים בריכוז מדברים על מספר דברים:

ראשית, לעיתים הקושי אינו להתרכז באופן כללי, אלא להפנות קשב לדבר מסוים. ילד יכול לשבת בשיעור, אך להיות קשוב לדברים אחרים הטורדים את מנוחתו או מעסיקים אותו. לא בטוח שיש כאן בעיה של ריכוז, אלא בעיה של הפניית קשב לא לגירוי המבוקש. אנו רואים ספורטאים בזמן הביצוע הספורטיבי קשובים לגירויים לא רלוונטיים. שחקן טניס העסוק במה שקורה מחוץ למגרש או באצן שעסוק במחשבות הפוגעות בקצב הריצה הנדרש. שחקן כדורסל שחושב מה המאמן מצפה ממנו ולא מנצל את הרגע הנכון לזרוק לסל ולקלוע…

שנית, חוסר יכולת להיות מרוכז בדבר אחד אלא במספר דברים בו זמנית. אנו קוראים לזה "הפרעת קשב" יש כאן מצב של הפניית הקשב בין גירויים שונים. ספורטאי שמתקשה להישאר מרוכז בדבר אחד לאורך זמן ודעתו מוסחת בקלות מגירויים אחרים ואין הוא מצליח להתעלם מהם. זה יכול להיות דברים חיצוניים כגון דיבורים בצד, קריאות מהקהל, יריבים בצדדים וכו. זה יכול להיות דברים פנימיים, דאגות, לחץ, עייפות, ביקורת פנימית על שגיאות, מחשבות שליליות ועוד. בו בזמן הוא מרוכז במשימה וגם קולט גירויים אחרים.

אז איך מתמודדים עם קשיי ריכוז?

1. יש לזכור שהמח כל הזמן עובד ולכן צריך להנחות את הספורטאי למה שרוצים שיהיה בו. הנסיון להנחות את הספורטאי על מה לא לחשוב לא עוזר משום שלא ניתן לדעת לאן הוא כן יפנה את הקשב שלו. כלומר, יש להנחות את הספורטאי לאן להפנות את הקשב שלו.
2. לנסות ולחקור מה מפריע לנו להתרכז ולאן פונה הקשב שלנו. האם יש מחשבה שמטרידה אותנו ולכן אנו לא מצליחים במשימתינו. לדוגמא, אם אני חושש מביקורת או מכשלון ולכן כל הזמן עסוק בכך, עלי לפתור את הבעיה הזו ורק אז אוכל לצפות מעצמי שאהיה מרוכז.
3. מחקרים הראו שטכניקה של קביעת מטרות עוזרת בראש ובראשונה בהפניית קשב למקומות רצויים. לכן מומלץ לקבוע יחד עם הספורטאי מטרה כללית וכן מטרה לכל חלק מהתחרות. אם יעשה כך, הריכוז בכל חלק בנפרד יעזור לו לשמור על ריכוז טוב יותר במטרה כולה.
4. לפתח רוטינה. אם יש סדר קבוע לדברים (עד כמה שאפשר תלוי בענף) גם לפני התחרות וגם בתוך התחרות הדבר מקל על היכולת לשמור על ריכוז.
5. מילת מפתח. מילה שכשהספורטאי שם לב שאיננו מתרכז במשימה הוא אומר לעצמו וכך חוזר למסלול (מתאים בעיקר למיומנויות של ריטואלים חוזרים כמו ריצה רכיבה קליעה וכו).
————————————————————————————————–
מיכל יערון – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת