ילדים מתייחסים למשחקים הספורטיביים שלהם ברצינות רבה, זה אף פעם לא "רק משחק". עם זאת חשוב מאוד לא לדחוף את הילד יותר מידי, לעודד כן ולתת לו להתפתח לבד

מאת:מיכל יערון וד"ר גיל גולדצויג

עוד לפני שמתחילים לחשוב על החשיבות של ספורט להתפתחות הילד אפשר להסתכל על ילדים העסוקים בספורט או במשחק ספורטיבי. כמה אנרגיה, כמה רצינות, כמה השקעה נכנסת למשחקים הללו. עד כמה אנחנו לוקחים את העיסוק הספורטיבי של ילדנו ברצינות? במקרים רבים עולה השאלה בעצם למה להשקיע? הלא הילד ממלא לא יהיה "אלוף העולם", אז למה לדחוף אותו, למה  לנו לעודד ילדים להשתתף בחוגי ספורט, לא לעזוב, להתמודד עם קשיים והפסדים? למה להקשות על החיים?

בספורט יש הרבה מעבר לבריאות. הספורט במידה רבה מהווה הכנה לחיים. כשאנחנו אומרים זאת אנו לא מתכוונים לכך שאנחנו צריכים לנסות להפוך כל ילד לנדאל, מייקל פלפס או רונאלדו. אנו מתכוונים לכך שהעיסוק בספורט בלי שום קשר לשאלה אם הילד יהיה ספורטאי מקצוען הוא חשוב. עיסוק בספורט מלמד ילדים את גבולות ויכולות הגוף שלהם, הוא מלמד להבדיל בין מגע נעים למגע לא נעים, הוא מלמד הפעלת כוח נכונה ומדויקת. לספורט גם חשיבות מכרעת מבחינה האפשרות להתקדם ולהתפתח. הספרות המקצועית בתחום התעסוקה מדגישה שהצלחה בקריירה מקצועית קשורה ביכולת להציב יעדים ומטרות, לתכנן לטווח ארוך, למצוא מישהו שיתמוך בך מקצועית, לדעת לקבל החלטות, להיות גמישים רגשית וחשיבתית, לזהות הזדמנויות, לא לחשוש, להיות מחובר לעשייה ועוד.

כל אחד מהמרכיבים הללו ורבים אחרים קיים בעיסוק הספורטיבי וניתן להתאמה בדיוק לשלב ההתפתחותי והרגשי בו נמצא הילד. נסו לחשוב על כל תחום ספורטיבי שאתם מכירים – ריצה, שחיה, כדרוגל, כדורסל, פינג פונג. בכל תחום לומדים את חשיבות ההשקעה לטווח ארוך, את ההשלכות של קבלת החלטות, לומדים מחד לסמוך על התחושות ומאידך לא לפעול באימפולסיביות.

ספורט גם מלמד ילדים להתמודד עם רגשות מורכבים ושונים, בניגוד לילד שצופה בטלוויזיה או משחק במחשב. הילד שעוסק בספורט הוא אקטיבי, הוא חווה רגשות בעצמה גבוהה ולומד להתמודד אתם. הזירה הספורטיבית מספקת אפשרות לביטוי רגשות שלא תמיד מתאפשרת במקומות אחרים (למשל בספורט ילד שהפסיד יכול לבכות וזה יהיה מקובל ואף אחד לא יתייחס אליו בזלזול או יראה בו "בכיין").

אולי הכי חשוב – לומדים התמודד עם כישלונות. הספורט הוא מעבדה להתמודדות עם כישלונות. הספורט מזמן אינספור כישלונות – כי כפי שכולנו יודעים אף אחד לא מצליח כל הזמן. ילד שעוסק בספורט לומד להתמודד עם כשלון ולמצוא את הכוחות להמשיך. 

אל תדחפו את הילדים להיות אלופי עולם – עודדו אותם לעסוק בספורט, הביעו תמיכה בהשקעה ובמאמץ שלהם ותנו להם את האפשרות  להתפתח.

מיכל יערון, לעוף – פסיכולוגיית ספורט מתקדמת