רובינו לא אוהבים לקחת סיכון, אולם מה יעודד אותנו להעז ומתי כדאי להסתכן בספורט?
מאת:מיכל יערון
הנטייה לקחת סיכונים או להתרחק מהם, כלומר תהליכי חשיבה וקבלת החלטות בתנאי אי ודאות, נבחנה בסדרת מחקרים מרתקת פרי עטם של זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן ושותפו – עמוס טברסקי ז"ל. בין השאר הם מצאו, באופן לא מפתיע, שאנשים נוטים להתרחק מסיכונים. אנשים יהיו מוכנים לסכן הרבה על מנת להימנע מהפסד שנתפס כוודאי, ואפילו הוא קטן, ומצד שני לא יהיו מוכנים להסתכן בהפסד של רווח ודאי, אפילו שיש סיכוי להרוויח יותר.
תלוי איך מנסחים את זה
אחד הממצאים המרתקים היה שאנשים מגיבים אחרת לאותו מצב כשהוא מנוסח במונחים של רווח: "יש סיכוי טוב שתצליח להגיע לפני השלישי", לעומת נוסח במונחים של הפסד: "יש סיכוי טוב שתגיע אחרי הראשון". ובספורט? מתי כדאי להסתכן ומתי לא? האם לזרוק לסל כשיש לי סיכוי להחטיא גם אם המצב מחייב זריקה? אם אמסור לא "אעשה טעות"? מתי נכון להגביר קצב, "לתקוף" או לעקוף בתחרות ריצה או אופניים?
התשובה לשאלות הללו היא מורכבת וברור שבחלקה קשורה למאפיינים, כמו היכולת הפיזית של הספורטאי או האסטרטגיה שלו וכמובן גם לאופי ולניסיון של הספורטאי. אולם מעבר לכך, חשוב להבין שיש משמעות רבה לאופן בו מוצגת השאלה. אנחנו יכולים להבין מצבים זהים בדרכים שונות. חשוב לראות לפני תחרות ואפילו לפני אימון את שני הצדדים: גם את הרווח וגם את ההפסד, ולנסות לקבל החלטות מושכלות.
אל תפחדו מהפסד
אחד הקשיים הנפוצים של ספורטאים הוא חלומות על ניצחון כאשר הם רחוקים מהתחרות ופחד מהפסד כאשר התחרות מתקרבת. פחד מהפסד, שיכול לפעמים להיות פחד מהפסד מאוד לא משמעותי, מוביל למצב של "לא לקחת סיכון", מה שבמקרים רבים מוביל לתוצאה בינונית – "לא הרווחתי מי יודע מה אבל לפחות לא נכשלתי". המצב של פחד מכישלון או מהפסד, אפילו קטן, עלול להוביל להימנעות – "לא ניקח סיכון ויהיה בסדר… " מצד שני, מי שמוכן לאמץ את הרוח הספורטיבית ולקחת סיכונים יכול להיות זה שבסופו של דבר יגיע להישגים המשמעותיים.
מיכל יערון – לעוף פסיכולוגית ספורט מתקדמת
————————————————————————————————————————–
