שליטה עצמית היא היכולת לבצע פעולה מתוכננת בזמן המתאים ולעצור אותה בזמן המתאים. במילים אחרות: לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון. פסיכולוגית הספורט, מיכל יערון מסבירה
מאת:מיכל יערון
עיסוק ספורט ברמה מקצועית תמיד כרוך בשליטה מסוגים שונים: שליטה מוטורית, טכנית, טאקטית ואף רגשית. בספורט קבוצתי מקשרים במידה רבה שליטה לניצחון – קבוצה השולטת על קצב, אופי ומהלכי המשחק תעלה את ההסתברות שלה לנצח.
חוויה של שליטה (אפילו אם אינה כרוכה בשליטה בפועל) קשורה לירידה ברמות הלחץ והמצוקה הפסיכולוגית. במחקרים פסיכולוגיים הראו כי אנשים שנחשפים לאורך זמן לרעש לא נעים מצליחים להתמודד עם הרעש לזמן ארוך יותר אם נאמר להם, שאם ירצו יוכלו להנמיך את עוצמת הרעש, זאת, לעומת אנשים שחשבו שלא יוכלו לשלוט בעצמת הרעש. כלומר עצם המחשבה שאתה שולט במצב מביאה לחוויה חיובית.
ספורטאים באופן טבעי יחפשו כמה שיותר שליטה, לעיתים תוך קושי להבחין בין נושאים ניתנים לשליטה (כמו: השקעה באימון, שינה ותזונה) לבין נושאים שאינם ניתנים לשליטה (כמו:שופטים, יריב, מזג אוויר וכו'). ניסיון לייצר שליטה בדברים שאנו לא שולטים בהם גורם למצוקה ובזבוז משאבים יקרים.
ספורטאי צריך, אם כן, למקד את תשומת הלב שלו במה שהוא מאמין שיכול לשלוט עליו. המחקר הפסיכולוגי מראה שהתמקדות במה שאנו שולטים בו בשילוב עם האמונה שתוצאות מעשינו תלויות בנו (ב"שפה הפסיכולוגית" – מיקוד שליטה פנימי) קשור למוטיבציה גבוהה. במצב כזה הספורטאי יאמין שמידת הצלחתו במשימות תלויה בו עצמו ולכן בד"כ יקבע מטרות ושאיפות המתאימות ליכולותיו וכישוריו.
המצב ההפוך – מצב בו הספורטאי מתמקד במה שהוא לא שולט בו ומייחס את תוצאות פעולתו לגורמים חיצוניים כמו גורל או אנשים אחרים ("בשפה הפסיכולוגית": מיקוד שליטה חיצוני), לא תהיה לספורטאי מוטיבציה להתאמן ולהתקדם. הוא מאמין שממילא זה לא תלוי בו. כמובן שגם רמת החרדה של ספורטאי כזה תהיה גבוהה יותר.
מסקנה: נסו לפעול מתוך מיקוד שליטה פנימי, השתדלו לייצר תחושת שליטה לכל אורך העיסוק בספורט, זהו את הדברים עליהם אתם שולטים והתמקדו בהם. כך תוכלו לייצר חוויה חיובית ותרום ליכולת ההתמודדות שלכם.
צילום: איתי בלסון
