המאמן נמצא בעמדת השפעה מיוחדת על הספורטאי כאדם וכמתחרה, לכן ליווי פסיכולוגי שלו משליך הן על קשייו המיוחדים כמאמן והן על הישגי הספורטאי – מאמר שני בסדרה

מאת:מיכל יערון

"מנהיגות כמו אימון היא מלחמה על הלב והנשמה של אנשים ולגרום להם להאמין בך", אדי רובינסון (מאמן פוטבול). תפקיד המאמן,  הצלע השנייה של המשולש ספורטאי-מאמן-הורה, הוא מורכב. כבר בשנת 1926 כתב קולמן גריפית, מאבות פסיכולוגיית הספורט, בספרו "הפסיכולוגיה של האימון" שהוא רואה במאמן דמות שמשלבת אפיונים של מורה, בונה אופי, אתלט, פיזיולוג ופסיכולוג. מאז תקופתו של גריפית הקונפליקטים המלווים את תפקיד המאמן רק הלכו והתחדדו.

צילום: Dirk

מחנך לתוצאות – מה יותר חשוב? להיות "בן אדם" או להיות "מנצח"
למאמן תפקיד הן כאיש ספורט והן כאיש חינוך. ברוב המקרים הערכים החינוכיים של הספורט, כמו שיתוף, משמעת, יחסים בין־אישיים, מנהיגות, התמודדות עם כישלון, "הולכים יחד"  עם ערכי הספורט ההישגי, כמו הצורך לנצח, לא לוותר, אולם לעתים הם מתנגשים.
למשל בספורט קבוצתי, האם על המאמן לשתף במשחק שחקן כישרוני שיכול להביא ניצחון לקבוצתו למרות היותו "אגואיסט"? האם המאמנת צריכה לשתף את כל השחקניות, גם את הפחות טובות? מה יותר חשוב? לנצח או לשחק היטב ונכון (למשל, בכדורעף, להעביר כדור רק אחרי 3 מכות?), מה יותר חשוב לנצח או לשחק נכון והוגן (למשל במשחקי טניס של ילדים בהם כל ילד יכול לטעון ל – out בחצי המגרש שלו?).

אין ספק שניצחון הוא חשוב ואין ספק שמאמן נשפט עפ"י הישגיו, עם זאת מאמן ששם דגש רק על הניצחון, עלול לנקוט בכל האמצעים, בין אם הם כשרים ובין לאו, ובכך לפגוע בספורטאים. יש כאן צורך אמיתי של המאמן בעיקר בגילאים הצעירים, להיות מסוגל לדחות סיפוקים ולהסתכל על עבודתו ועל הישגי הספורטאים בטווח הארוך.

למאמנים השפעה חינוכית בלתי מבוטלת, בייחוד בעבודה עם צעירים ובספורט קבוצתי. המאמן יכול ללמד את החשיבות של שילוב ילדים דחויים בקבוצה, המאמן יכול ללמד את החשיבות של עבודת צוות, המאמן יכול ליצור מנהיגות חיובית, המאמן יכול לאפשר ליצר התחרותיות להתבטא באופן חיובי ולגבש קבוצה תומכת ומכילה.

הקשר מאמן־ספורטאי הוא תמיד קשר מורכב רגשית
קשיים רגשיים של המאמן: קושי להתמודד עם מצבי לחץ, קושי לשאת תסכול וקושי להתמודד עם כישלונות של ספורטאיו, עלולים להשפיע באופן מרחיק לכת על הספורטאי במידה והמאמן לא מודע להם. ספורטאי יכול בקלות רבה מדי להזדהות עם רגשות המאמן. מאמן שלא מכיר בקשיים ובדילמות של עצמו עלול להיות הרסני לספורטאים שלו. יתרה מכך, מאמן בעל יכולת רגשית מפותחת ויכולת גבוהה לשאת תסכול, מלמד את הספורטאים שלו בתהליך של הזדהות, ליחס לעצמם את אותה יכולת (כמו אימא המערסלת תינוק כשהוא במצוקה). מאמן אמפתי ומכיל הוא מאמן שעובד נכון מבחינה רגשית.

הקשר מאמן־ספורטאי הוא תמיד קשר מורכב רגשית. במקרים רבים הקשר הוא מאוד אינטנסיבי, עד כדי כך שהספורטאי רואה את המאמן הרבה יותר מאשר את בני משפחתו או את חבריו הקרובים. מאמנים משקיעים השקעה רגשית, שכלית ולעתים גם כלכלית בספורטאי. במקרים רבים נוצרים קשרים מורכבים: למשל קשרים חברתיים בין מאמנים ובין ספורטאים ומשפחותיהם. באותה מידה בה ספורטאי יכול לפתח תלות במאמן גם מאמן יכול לפתח תלות בספורטאי, למשל לצפות כי ספורטאי מסוים "ימשוך" אותו (את המאמן) "למעלה". מאמן עלול שלא להפריד בין הצלחתו כמאמן להצלחת הספורטאי או הקבוצה עמם הוא עובד, וכך למשל להתאכזב מאוד מספורטאי שנכשל ולדחותו. מאמן יכול להזדהות (לא תמיד בצורה חיובית) עם מאפיינים שונים של הספורטאי שמזכירים לו את עצמו. ניתן לצטט בהקשר זה את אסף אינגבר, מאמן טניס בכיר ומקים גטא אקדמיות, שאמר "מאמן לא יכול להגיע גבוה יותר מאשר הספורטאי הכי טוב שלו"

היחס הרגשי המורכב מאוד בין המאמן לספורטאי עלול להשפיע בצורה שאינה בריאה על ההחלטות המקצועיות של המאמן. מאמן נדרש לעומק רגשי וליכולת להכיל את כל המערך הרגשי הזה. פסיכולוג ספורט שמלווה את המאמן יכול לשמש דמות מתווך שנמצאת במידה מסוימת מחוץ לקשר המורכב הזה. כך, יכול הפסיכולוג לעזור למאמן לבחון את הקשר בינו ובין הספורטאי, יכול לעזור למאמן להבחין במורכבות הקשר ולבחון את ההחלטות המקצועיות לאור מערכת קשרים מורכבת זו.

סיוע לספורטאים ע"י ליווי פסיכולוגי למאמנים
במקרים רבים אפקטיבי יותר שהליווי הפסיכולוגי לספורטאי יהיה שזור בעבודה עם המאמן. לעתים המאמן יכול וצריך להיות שותף לבניית תכנית ההתערבות עם הספורטאי ולעתים עדיף ליווי פסיכולוגי למאמן בלבד.

גישה זו נשענת על מספר הנחות יסוד:
* המאמן הוא דמות מרכזית בחיי הספורטאי ורואה דברים רבים מנקודת מבט אובייקטיבית, לכן  ליווי לספורטאי ללא התייעצות עם המאמן מקשה על הפסיכולוג בעבודה על נקודות התורפה המרכזיות. בנוסף, על הפסיכולוג להיות איש מקצוע בעל אתיקה אישית גבוהה ולהיזהר מליצור ברית בעייתית עם הספורטאי, למשל מצב בו הספורטאי והפסיכולוג מסכימים ביניהם כי מקור כל הרע הוא המאמן. מצב כזה עלול ליצור קונפליקטים ונזק לספורטאי.
* עבודה עם המאמן מאפשרת לפסיכולוג לעבוד עם הספורטאי במגרש – תוך כדי האימונים.
* הפסיכולוג והמאמן עובדים כצוות המעביר לספורטאים מסר אחיד.

גישה כזו מאפשרת לפסיכולוג/ית להגיע למספר גדול של ספורטאים דרך המאמן. בנוסף, יכול הפסיכולוג/ית לייעץ למאמן באופן אישי גם לגבי דילמות וקשיים של המאמן וגם לגבי התמודדות של המאמן עם הספורטאים.
פסיכולוג ספורט יכול לעזור למאמן להאיר אספקטים פסיכולוגיים שהמאמן לא תמיד ער להם, למשל לעזור למאמן להבין ולהכיר תהליכים התפתחותיים (רגשיים ושכליים) שעוברים בני נוער וילדים בגילאים שונים ובכך לעזור לו להתאים את האימון לצרכים ההתפתחותיים שלהם.
פסיכולוג ספורט יכול לעזור למאמן שעובד עם קבוצה להכיר ולהבין תהליכים קבוצתיים – הפסיכולוג יכול לסייע למאמן להפריד בין העמדה הרגשית שלו הרלוונטית לאישיותו, ובין הרגשות שעולים מן עבודה עם קבוצה שבין חבריה נוצרות מערכות יחסים ודינמיקה פנימית.
בנוסף, יכול הפסיכולוג להסביר למאמן עקרונות פעולה של קבוצה, לעזור לו לבנות טכניקות להתמודד עם לחץ, טכניקות לבניית מנהיגות חיובית בקבוצה ועוד.
יש להתאים את הליווי לצרכים ולדרישות שהמאמן מציג כאשר התכנית מתייחסת הן למאמן והן לספורטאים.

מפרי עטם של מיכל יערון| גיל גולדצויג| איריס הרץ 

מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. 

————————————————————————————————————–