"מי שלא שם לא יכול להבין" – משפטים מהסוג הזה מוכרים אצל אנשים שעברו חוויות קשות בחייהם. ניסיונות להבין ולעזור למטופלים שונים והקושי האמיתי של "מי שלא שם", הביאו את התחום הטיפולי להכרה כי דרך טובה לעזרה תהיה על ידי קבוצות תמיכה
מאת:מיכל יערון
"לא מבינים אותי", היתה אומרת לי אורית, אתלטית מוכשרת שגם מתאמנת קשה. זו היתה חוויה שעלתה כמשהו משמעותי עבורה, היא חשה כי אינה מובנת על ידי חבריה, הוריה ולעיתים גם על ידי המאמן שלה. היא היתה בחורה רצינית, מסורה ומשקיעה, אולם כשלא הצליחה בחלק של האימון או כשכשבתחרות לא הביאה עצמה לידי ביטוי בצורה שהיתה לטעמה (גם אם הצליחה מבחינת ההישגים), פטרו אותה מסביב באמירה "את סתם פרפקציוניסטית, תירגעי קצת". אף אחד לא הבין מה באמת היא מרגישה כשהדברים לא מתנהלים מקצועית כפי שהיא מצפה.
אורית היא לא הספורטאית הראשונה שאני פוגשת, המתארת את הזרות שהיא חשה ביכולת של הסובבים להבין את עולמה הפנימי. טיפלתי בספורטאים וספורטאיות ברמות גבוהות, המתארים את אותה תחושה. "מי שלא שם לא יכול להבין" – משפטים מהסוג הזה נפוצים אצל אנשים שעברו חוויות קשות בחייהם. ניסיונות להבין ולעזור למטופלים שונים והקושי האמיתי של "מי שלא שם", הביאו את התחום הטיפולי להכרה כי דרך טובה לעזרה תהיה על ידי קבוצות תמיכה.
רצים יחד, תומכים ונתמכים (צילום: Thinkstock)
מקבוצות התמיכה הנוצריות של אוקספורד, דרך קבוצות לאלכוהוליסטים ומכורים אחרים, התפתחה בעשורים האחרונים תפיסה טיפולית כי קבוצה של אנשים בעלי רקע דומה וצרכים דומים, מהווה מנוף משמעותי לצמיחה אישית. קבוצת התמיכה מספקת לאנשיה (בשל המאפיין המשותף להם), סיוע בצורה של מתן מידע, שיתוף בחוויות, הקשבה וקבלה. הדרך לעשות זאת עוברת בהבנה ותמיכה, אמפטיה ויצירת רשת חברתית. הקבוצה יכולה להיות מלווה באיש מקצוע המנחה אותה ואף להיות קבוצה סגורה לאנשים הבאים מאותו רקע. מכורים, נפגעות אונס, גברים אלימים, קבוצות הורים…על כל קשת ומגוון הנושאים.
מתוך המפגש עם ספורטאים וספורטאיות ברמות גבוהות, מתוך החוויה של הבדידות אותה תארו ובעקבות הידע על נושא קבוצות התמיכה, אין לי ספק כי אם ספורטאים ייצרו קבוצת עניין משותפת, בה יחלקו את רגשותיהם, צרכיהם ומטרותיהם, ישתפו בהצלחות ובכישלונות, בפחדים ובשאיפות, הם יוכלו להעצים את עצמם בצורה יוצאת דופן. אין לי ספק ששחיין ברמה גבוהה יכול להבין את עולמו של ג'ודוקא או סייף, של מתעמל או רקדן, גם אם אינו נמצא באותו ענף. יתרה מזו, הוא יכול להבין אותו טוב יותר מאשר ספורטאי מאותו ענף אך שאינו ברמתו הגבוהה. השתתפות באליפות אירופה או אולימפיאדה לא תהיה ברורה למי שלא היה שם. גם העובדה שהספורטאים יגיעו מענפים שונים יכולה לעזור בניטרול המרכיב התחרותי בתקשורת ביניהם ולאפשר להם לעזור אחד לשני בצורה מכילה ואוהדת.
כל הטיפים השבועיים של מיכל כאן
מיכל יערון- lauf ,פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלתהכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאיםאולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרותלאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים האולימפיים ב-2012 ו- 2016.
27.8.2012
מיכל יערון- lauf ,פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלתהכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאיםאולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרותלאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים האולימפיים ב-2012 ו- 2016. 
