ברמה הכי בסיסית, מטרת פסיכולוג הספורט היא לעזור לספורטאי לבצע את משימתו המקצועית על הצד הטוב ביותר, וספורטאים נמדדים בתחרות, לשם הפסיכולוג צריך להכין את הספורטאי
מאת:מיכל יערון
על הפסיכולוג לקחת בחשבון מספר משתנים כשהוא מלווה ספורטאי ומייעץ לו: סוג הענף, אופי הספורטאי, אופי התחרות, משך התחרות ועוד משתנים מקצועיים כאלה ואחרים.
אחד המשתנים החשובים הוא מיקומו של המאמן בזמן התחרות עצמה, ברגע הביצוע המקצועי.
עבודה פסיכולוגית נכונה בליווי ספורטאי תיתן מקום חשוב ליחסים בין המאמן והספורטאי בתוך התחרות עצמה. ברור שיש חשיבות עליונה למאמן בהיבט האימוני, אך בליווי של ספורטאי תחרותי הפסיכולוג לא מלמד את המאמן איך לאמן, יש כאן התערבות נקודתית בהיבט התחרותי, ובכך נתמקד היום: האפקט של התחרות עצמה.
מקומו ויכולת ההשפעה של המאמן משתנה בין ענפים שונים. בריצות ארוכות, המאמן יכול להיות לפני התחרות, לתת הוראות אחרונות ולהיות קשוב למצבו הגופני והפסיכולוגי של הספורטאי. הוא יכול לתת עצה טובה או חיבוק, אך ברגע שהתחרות יצאה לדרך, לא נותר לו אלא לחכות בקו הסיום ולקוות לטוב ביותר. מערכת היחסים היא חשובה מאד, אך השפעת המאמן היא מינורית בזמן התחרות.
בשחייה יש למאמן תפקיד מאד חשוב בתהליך ההכנה, והקשר הרגשי הוא קריטי כי המאמן נמצא בזמן האימון מאד צמוד לשחיין. לפני התחרות המאמן יכול לתת הוראות אחרונות ולהכיל פסיכולוגית אך ברגע התחרות, כשהספורטאי נכנס לחדר ההצבות, לא נותר למאמן אלא לשבת בצד ולקוות כי השחיין יצליח במשימתו.
בקצה השני של הרצף נראה ענפים כגון כגון כדורסל, כדוריד וכדורעף. בענפים אלה המאמן יכול להיות שותף בתחרות בצורה יותר משמעותית. הוא קובע את סגל השחקנים, הוא מכוון את המשחק מבחוץ, יכול לקחת פסקי זמן ולתת הוראות, ותפקודו הוא מרכזי וחשוב. אין הדבר כך בכדורגל עקב גודל המגרש וחוסר בפסקי זמן. שם המאמן משמעותי אך לא כמו בענפים בהם המגרש קטן וההוראות יותר אינטנסיביות.
בענפים כמו אומנויות לחימה, דוגמת ג'ודו, יש למאמן מקום משמעותי מאוד בזמן התחרות. הספורטאי נמצא בקשר ישיר עם המאמן לאורך כל התחרות. המאמן רואה מבחוץ, יכול לתת הוראות ואף מוקצה לו מקום ישיבה לצד המזרן, לצד הספורטאי. מעבר לקשר המקצועי בין השניים, יש חשיבות גדולה לקשר האישי הרגשי ביניהם. המאמן צריך לתת לספורטאי גם הכוונה מקצועית וגם עידוד פסיכולוגי תוך כדי. הוא צריך לזהות את מצבו של הספורטאי על פי שפת הגוף שלו, לתקשר איתו במילים ספורות, ולהיות מסוגל לתת לו הוראות מדויקות שהג'ודוקא מסוגל לבצע.
כל זה דורש קשר בין אישי מאד חזק ומשמעותי בין הספורטאי למאמנו.
תפקידו של הפסיכולוג להכנת השניים לתחרות בענפים אלה היא משמעותית מאוד, הוא צריך להשקיע מחשבה ועבודה בהעצמת היחסים בין המאמן והספורטאי בענפים כאלה בהם ליחסי מאמן-ספורטאי בזמן תחרות משמעות עצומה וקריטית להישגי הספורטאי.
מיכל יערון- lauf ,פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20
שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת
הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאים
אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרות
לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים
האולימפיים ב-2012 ו- 2016.
