אימון יתר היא אחת התופעות הקשות אצל ספורטאים ועם זאת אחת הקשות ביותר להסבירן. מיכל יערון טיפלה בהרבה ספורטאים ובטיפ השבועי מדגישה את הצד הפסיכולוגי
מאת:מיכל יערון
טיפלתי בלא מעט ספורטאים, ואחת התופעות המעניינות שראיתי הייתה גם אחת הקשות להסבר לאנשים. אני בטוחה שלא מעט פעמים ראיתם ספורטאים חרוצים, משקיעים, מתאמנים קשה, מלאי מוטיבציה, ובמקביל אותם ספורטאים בדיוק סובלים מהפרעות במצב הרוח, עייפים נפשית, תשושים פיזית, ולעיתים יחד עם כל העבודה הקשה הם סובלים מדימוי עצמי נמוך. לעתים יש כאלה שנעשים "לא נעימים", מגיבים בציניות, ופשוט לא נעים להיות בנוכחותם?
אם ראיתם מישהו כזה, ייתכן שפגשתם ספורטאי שסובל מאימון יתר.
אימון יתר הוא מצב פסיכו-פיזיולוגי , כלומר גם נפשי וגם גופני, שבו אין שיפור ביכולת למרות קיום אימונים רבים. גם הגברת קצב האימונים לא עוזרת לשיפור היכולת, כשתופעות פסיכולוגיות שעולות אינן זוכות לתשומת לב – מטרת הסימנים הפסיכולוגים היא להזהיר מהתופעה ההולכת ופורצת.
ניתן לתאר את מנגנון האירועים המוביל לאימון יתר כמעגל קסמים: הגברת אימונים מתוך רצון להגיע להישג גורמת דווקא לירידה ביכולת (בגלל סיבות פסיכולוגיות). על מנת להשתפר נעשית עוד הגברה של האימונים ושל העצימות שלהם והיכולת יורדת למרות הציפייה לעלייה בעקבות אימונים אינטנסיביים. או אז מתחילים להופיע סימפטומים של אימון יתר, הדבר גורם לתחושה חזקה של שחיקה ולעיתים אף לפרישה. יש הטועים ורואים באימון יתר תופעה פיזיולוגית בלבד, אך אני רוצה להדגיש את החשיבות להיבטים הפסיכולוגים בקיום התופעה. |
המרכיבים הפיזיולוגים שאנו רואים אצל ספורטאים הסובלים מאימון יתר דומים פעמים רבות לספורטאים אחרים המתאמנים בעצימות גבוה. עייפות רבה, כאבי שרירים, דופק גבוה במנוחה, שינויים בדפוסים של שינה ואוכל ועוד. אולם אצל ספורטאי שמפתח אימון יתר יהיו תסמינים רגשיים משמעותיים ועליהם יש לתת את הדעת. עומס חיים גדול וחוסר בזמן התאוששות במקביל ללחץ חזק להשתפר (פעמים רבות פנימי) ועליה בתדירות ועצימות האימונים. אנו רואים רצון לעבוד קשה יותר וחוסר יכולת לקרוא את המציאות.
הקושי להבחין בין עייפות כתוצאה מעבודה קשה לבין אימון יתר ידוע אצל אנשי המקצוע, ויש חשיבות רבה לקו הדק המפריד בין אימונים קשים לאימון יתר.
ראשית יש להיוועץ ברופא ספורט המומחה לתחום. ישנן מספר בדיקות גופניות שיכולות לעזור לאבחן את התופעה, אך מעבר לכך, יש לשים לב גם למצב הרגשי. באימון יתר הנפש היא שנשחקת. ישנה מוכנות לעבודה קשה אבל חוסר ההצלחה פוגעת בנפש הספורטאי. הגוף עובד קשה והנפש נשחקת. לעיתים דווקא עצירה היא שתעשה את העבודה, ואבחון נכון יכול להראות לספורטאי ולמאמן שלו, שדווקא הורדת האימונים והלחץ (מהנפש) תגרום לשיפור ביכולת.
צילום איסטרולציה: Thinkstock
כל הטיפים השבועיים של מיכל כאן
מיכל יערון- lauf ,
פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20
שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת
הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאים
אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרות
לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים
האולימפיים ב-2012 ו- 2016.