הוי גרטל גרטל , כמה שאתה גדול! כמה שאתה חבר, כמה שאני אוהב אותך, אחי!
מאת:ד"ר בוקי צ'יש
• חלק א' – השחייה
• חלק ב' – המשחקים האולימפיים
משה גרטל שנגלה אליכם הפעם הוא אותו משה (או מויש, כפי שהוא נקרא על ידי חבריו הקרובים), אותו אני מכיר מקרוב כבר 46 שנה. הכרתי את מויש כשהוא היה בן 20 ואני בן 18. הוא היה מבכירי השחיינים המדינה ואני שחיין נוער מתקדם. אז אני רדפתי אחריו (חייב להודות, בדרך כלל אחריו) והיום אנחנו יושבים זה ליד זה בעמדת השידור בבריכה בלונדון, בדרך כלל חבוקים. לנשים שלנו אומר- לא לדאוג!
פרחח מילולי
מויש היה "פרחח" מילולי אז, וכזה הוא גם היום. נפש רגישה אז וגם היום, מחוספס כלפי חוץ ועדין כלפי פנים אז וגם היום. לא אעייף אתכם בזיכרונות עבר אבל כן אציין מספר נקודות המצביעות על הדרך המקבילה שלנו לאורך השנים והעשייה המשותפת שלנו בהווה, הוא כשדר ואני כפרשן. איני צריך להקדים בחובת הגילוי הנאות, היות וברור שאני ככותב איני אובייקטיבי, לא לגבי מה שאומר על עצמי ולא על מה שאכתוב על מויש.
מויש היה אחד מגדולי שחייני החתירה בכל הזמנים במדינת ישראל. קיבוצניק מרמת יוחנן, יציר מערכת השחייה של גוש זבולון של שנות ה-60 מועדון ממנו הוציא יוסף טלקי אלופי שחייה רבים באותה תקופה.
משה גרטל וד"ר בוקי צ'יש
גרטל הוא אחד משלשה השחיינים היחידים שאני מכיר (ואם אני טועה אשמח לקבל תיקון) שזכו בתארי אליפות המדינה במשחי החתירה ל- 100, 200, 400 ו- 1500 מטר חתירה. השניים האחרים הם דורון כהן מהפועל כפר הנשיא (אביו של יונתן כהן שחיין החזה מק.אונו) אותו אימן אז טרי פלוצקי, והאחר רז דר, שחיין הפועל בהוד השרון בית ברל, אותו אימנתי אני בשנות ה-80. אבל מויש היה גם שיאן ישראל באותם 4 משחים, וזה ייחודו מעל האחרים.
מויש היה קרוב פסיעה אחת מלשחות במשחקי טוקיו 1964 וקרוב עוד יותר להשתתף במשחקי מכסיקו סיטי 1968. בשתי הפעמים הוא לא הגיע לאותן אולימפיאדות ואם אני לא טועה, כשלונות אילו דוחפים אותו מאז לכוון המשחקים ומחזיקים אותו כשדר פעיל, חווייתי ועוצמתי בכל פעם מחדש, בשידור תחרויות השחייה באולימפיאדות. הוא משלים בשידוריו את אותו חסך שנמנע ממנו במשחקי 64 ו-68.
קריירת שחייה מופלאה
מויש, כמוני, נסע ללמוד ולשחות בארה"ב בתחילת שנות ה-70, סיים קרירת שחייה מופלאה יחד עם עוד שלושה ישראלים (אברהם בינוש מלמד, יואל קנדה ודני שטרן – שלא חזרו לארץ) במכללת מערב ליברטי שבוירג'יניה המערבית וסיים תואר שני במכללת מרשל, בחינוך גופני וספורט. במקביל לו למדתי אני באוניברסיטת קונטיקט (תואר ראשון), וסיימתי את לימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטת אוהיו סטייט.
כך חזרנו שנינו לארץ ב- 1978, לאחר שהות של כ- 7 שנים בארה"ב . הוא לרשות השידור ואני להוראה במכללת וינגייט ולאימון שחיינים.
מויש החל לעבוד ברשות השידור ושידר את תחרויות השחייה ממוסקבה כבר ב-1980 מהאולפן בירושלים, והופיע כשדר מהאתר האולימפי לראשונה בשנת 1984, לוס אנג'לס. באותם משחקים ייצג את ישראל בתחרויות השחייה השחיין יורם כוכבי שעלה שלב והופיע במשחי גמר התנחומים- ב-400 מעורב אישי. את כוכבי אימנתי במכבי ת"א. הנה כי כן הצטלבו דרכינו שוב.
נוחו על משכבכם בשלום
את שידוריו של גרטל במשחקי 1984, 1988 ו-1992 ליווה כפרשן מאמן השחייה יוסף "יוזו" טלקי. את השידורים עם מויש מאתונה 2004 וביג'ינג 2008 עשה כפרשן יואב ברוק ואני ב-1996, 2000, והפעם בלונדון 2012. שמתם לב שבכל פעם שאני פרשן שחיין/ים מישראל מגיעים לגמר אולימפי (1996 – שליחים מעורב, 2000 אורבך 100 מטר גב, 2012 טומרקין 200 מטר גב). האם לא כדאי לאיגוד השחייה להמליץ לשלוח אותי כפרשן גם בעתיד?
לקראת אליפות העולם בשחייה שהתקיימה ברומא ב-1994 ביקש אותי מויש להחליף את יוזו. כבר במשחקי אטלנטה 1996 למדתי את מויש כשדר. נלהב, מתרגש, צועק, חורז חרוזים, שוגה, טועה, מגזים, מפציץ במשפטים המתחילים לכיוון אחד ומסתיימים בכיוון אחר, מפזז בשירה, חורט את שמו במשפטי "על" כמו "לילה טוב צופים יקרים ואתם המבקרים, נוחו על משכבכם בשלום"- אטלנטה 1996. אך מעל לכל נהנה מכל רגע וחיי כל דקה, כל שנייה, כל עשירית וכל מאית מהמתרחש במימי הבריכה.
כשאני מפרשן, השחיינים הישראלים מצטיינים (צילום: gettyimages)
מה ששמעתם מאטלנטה, סידני או אתונה, לא היה שונה מה ששמעתם מלונדון. לא היה שם גרטל אחר. הוא היה אותו אחד כשלצידו יוזו, יואב או בוקי. מה שהיה שונה הפעם מהגרטל של העבר לא היה הגרטל, אלו היו הצופים כשפתאום ניתנה להם ההזדמנות להיות חלק מההצגה, חלק מהחוויה דרך התקשורת הישירה שנפתחה עבורם לטלפון הסלולרי של מויש. השתתפות הציבור בשידור, השידור האינטראקטיבי הם שהביאו את השינוי והפכו את גרטל לגרטל הגדול מתחרויות השחייה בלונדון 2012.
שידור אינטראקטיבי
כבר בשנה שעברה כשמויש ואנוכי שידרנו את אליפות העולם בשחייה משנחאי הצעתי לרשות השידור לעשות שידור אינטראקטיבי והצעתי נדחתה. גם בפגישה של כלל צוות רשות השידור ללונדון 2012, שנערכה בירושלים כשבועיים לפני המשחקים, הצעתי להעביר שידור אינטראקטיבי דרך הפייסבוק או המייל או הסלולרי, אך הצעתי לא קיבלה התייחסות אוהדת ועל פניו נסתם הגולל על מחשבתי זו.
בדרך משדה התעופה היתרו לבית המלון בלונדון אומר לי מויש באילו המילים: "בוקי, אני אגיד שאני מקבל שאלות לסלולרי ממי שיש לו את המספר שלי ונראה מה יקרה". והוא לא ידע מה יקרה ולא שיער מה יתרחש, ואנחנו לא הבנו מה עשינו. אבל הוא אמר את שאמר והסמסים החלו לזרום. 42 בהצגת הבוקר הראשונה, 80 בהצגת הערב, 120 בהצגת הבוקר השנייה, 180 בהצגת הערב ומשם הופסקה הספירה השיטתית. מהר מאד התפרסם המספר בפייסבוק ולמעשה בכל העולם. הגיעו שאלות ממונטריאול, מדרום אפריקה, מהונגריה ומכל מקום בארץ. זה הגיע עד 642 הודעות באחת ההצגות ועבר את ה-2000 בסה"כ. אז גם הסתבר שלמויש יש שירות ווטסאפ ובו עוד כ-1000 הודעות. בקיצור, כמו שאתם מבינים, מדובר במשהו שיצא מכל שליטה. כמו שאומרים – לא לכך כיוון המשורר. ההצעה שלי התכוונה לפרסום מספר ברשות השידור, קבלת הודעות ומיונן במערכת והעברת שאלות דרך מויש אלי. במקום זאת הגיעו שאלות בכל שעות היממה לסלולרי של גרטל והוא ואני העברנו חלק מהן לקבלת תשובות בדרך כלל שלי.
הבאזז שזה יצר בציבור הישראלי הגיע עד אלינו ובגדול. מ-6 בבוקר הגיעו למויש בקשות לראיונות, כתבות, צילומים, תוכניות והן זרמו ללא הפסקה מאין ספור מערכות עיתונים, תחנות רדיו וערוצי טלויזיה. אריק איינשטיין התייחס למויש (ועל כך אני אקנא בו לתמיד), קירשנבאום עבר לצפות בשחייה בערוץ הראשון, ערוץ 2 שלח כתב שליווה את מויש במשך 16 שעות והכין כתבה לתוכנית החדשות של ערב שישי ושני העיתונים הגדולים במדינה כתבו כתבות ענק עליו באותו יום שישי. ההדים מן הארץ הגיעו דרך כל מי שמכיר אותו או אותי בטלפונים, במייל וכמובן לסלולרים.
נגסת בגמבה שואל…
אין אפשרות שלא להתייחס לאותם חמודים שחמדו לצון והשתמשו בשמות "משחקי לשון" וחשבו שהם "עובדים" על גרטל, או צוחקים עליו או עלי או …? עבורי זה ממש לא העניין. שאלות בעילום שם או בשמות בדויים היו ויהיו נחלת התקשורת תמיד, ולכן, עבורי זה באמת לא משנה אם השואל הציג עצמו כארז שוורץ – שם בדוי, או עמית רומם – שם בדוי. אם השני גרם למישהו לצחוק, שיבושם לו ולחבריו. בתחילה היינו נלהבים מהתהליך ולא שמנו לב לשמות הנחמדים הללו ורק לאחר היום השני התחלנו להבחין בהם ולסנן אותם.
אבל העיקר הוא שלראשונה העברנו שידור ישיר אינטראקטיבי מאירוע הספורט מספר אחד בעולם הנערך רק אחת ל- 4 שנים, המשחקים האולימפיים! ומתחרות השחייה החשובה מכולן. אני חושב שהיינו הראשונים בעולם לקיים שידור כזה מתחרות כזו ולכן, הקהל היה נלהב כל כך והתנפל על ההזדמנות בצורה הזו.
אני שמח שהייתי עם מויש במשחקי לונדון 2012, לצידו בעמדת השידור בבריכה בלונדון ואיתו לאורך כל הדרך בלונדון קיץ 2012.
דר' בוקי צ'יש-
