ישראמן גרמין היא לא עוד תחרות על לוח האימונים. מדובר ביציקת ברזל של שלושה ענפים לתוך מסלול ארוך אחד. תמיד הייתי מוקסמת מהשילוב של השלשה הזו. בתור אישה אני מתרשמת ממולטיטסקינג. היכולת לעבור מענף לענף בסינרגיה מושלמת שבתה אותי ואף הביאה אותי בעבר להצטרף ולהתאמן עם קבוצת טריאתלון.
כולם מתכוננים לישראמן גרמין. חנית ופרי פטל והבנות | צילום: באדיבות חנית ופרי פטל
תחילה התלהבתי והתמדתי, ועם הזמן השילוב של האימונים האינטנסיביים וגידול הילדים לא צלח לי. הבטחתי לעצמי שאי שם בעתיד ניפגש שוב. ועד אז נשארתי קרובה למסלול הריצה ולא מוותרת על משחי ים פתוח וטריאתלון הנשים. יש את אלו שכן מצליחים. עומדים בכבוד באימונים המפרכים. אני מביטה בהם בהערצה ומביאה לכם טעימה מהדרך של חלקם במסע המופלא.
עוד כתבות ישראמן גרמין
איך הפכתי את הפחד לדחף בישראמן גרמין?
כיצד מתמודדים בישראמן עם מזג האוויר בשלב הרכיבה?
מהו משקל התחרות האידיאלי בישראמן גרמין?
אל סיפור הדרך של חנית ופרי התוודעתי ממש במקרה. יום לפני מרוץ אייל החלטתי לקחת בו חלק. חיפשתי ערכה למכירה, הודעה שפרסמתי בדף הפייסבוק שלי פתחה לי דלת לעולמם המיוחד. כבר בשיחת הטלפון עם חנית בערב שישי, הבנתי מיד שמהצד השני עומד זוג עם תעצומות נפש וכוח רצון לא רגילים. השיחה קלחה, הרגשתי שאני נסחפת לתוך עולמם, סיפורם הנפלא, והחלטתי כמעט מיד שאת הסיפור שלהם חייבים להעביר הלאה.
"הכל התחיל ב-10 ק"מ בירושלים"
במאי הקרוב חנית מציינת 40. היא בוגרת וינגייט ומלמדת חינוך גופני כבר 16 שנים. רצה מגיל מאוד צעיר (9-10) ופרט לריצה רוקדת שנים בסגנונות המחול השונים. "הדרכתי זומבה 3 שנים, מחול, מחול אירובי ועסקתי גם בכוריאוגרפיה . אפשר לומר שהריצה היא האהבה הראשונה שלי", מספרת חנית, "את בעלי פרי פגשתי בבית הספר במעלה אדומים בו אני מלמדת, נישאנו בשנת 2004 לאחר תקופת הכרות של 10 חודשים".
פרי בן ה-41 הוא נפגע איבה. נפצע בפיגוע בקפה מומנט בירושלים בשנת 2002. לפרי סיפור חיים מאוד מורכב, הוא התייתם מהורים בגיל מאוד צעיר ,בגיל 11 מאבא ובגיל 20 מאמא שהיתה מאוד חולה. כנגד כל הסיכויים, המשיך בחייו ובשנת 2002 היה קורבן לפיגוע התופת בקפה מומנט.
פרי וחנית גרים ועובדים בעיר מעלה אדומים, הורים לשלוש בנות מקסימות: אגם בת 10 וחצי ותאומות זהות בנות 8 וחצי, נויה ושירה. "לפני 10 שנים החלטתי להשתתף בפעם הראשונה במרוץ", מספרת חנית, "השתתפתי במרתון ירושלים במקצה ה-10 ק"מ, זאת היתה חוויה מדהימה עבורי. שבועיים לאחר המרתון קיבלתי שיחה ממטה המרתון והתבשרתי שזכיתי במקום שני בקטגוריית גיל. זאת היתה הרגשה נפלאה. שנה לאחר מכן סחפתי לשם את פרי למקצה חצי מרתון. רצנו יחד וחצינו יחד את קו הסיום. זאת היתה אחת החוויות עבורי. פרי ואני התחלנו להשתתף במרוצים ובשנת 2014 קרה הדבר. פריצת דרך ראשונה בעולם הריצה עבורי. פגשתי את קבוצת 'רצים לנצח' . קבוצה של משטרת ישראל בהנהגתו של שבי עובדיה, הם החלו בהכנות למרתון טבריה 2014 . אז זה היה נראה לי בלתי אפשרי לרוץ מרתון , התחלתי את ההכנות למרתון הראשון שלי. יש מקום לציין ששבי עובדיה ,איש מדהים ,לקח אותי תחת חסותו והוביל אותי את הדרך למרתון הראשון שלי. רץ לצדי את כל המרתון, וכך מרתון ראשון בתוצאה של 4:04.
"מיד לאחר המרתון הראשון שלי, פרי מקבל דרייב ומחליט להתכוונן למרתון טבריה 2015. בינתיים אצלי מתרקם לו חלום חדש, אני רוצה להפוך לטריאתלטית. קצת מסובך היות ואין לי רקע ברכיבה ובשחייה בכלל. אני ופרי מחליטים להירשם לקורס TI בשחייה. במקביל אני מתחילה לרכוב על אופני כביש ומתאמנת לטריאתלון הראשון שלי באילת . לאחר תקופת אימונים מגשימה חלום ומסיימת את טרי אילת ומתגעגעת למרתונים, החלטתי לקחת את הריצה שלי כמה צעדים קדימה, פניתי לקובי צבילה והתמסרתי לתכנית אימונים כשבדרך שני מרתונים: תל אביב 2015 וברלין 2015.
ממרתון טבריה לטריאתלון אילת ומשם הדרך לישראמן גרמין היא הכי טבעית | צילום: באדיבות חנית ופרי פטל
"חזרתי מאושרת"
"אחרי מרתון תל אביב שהיה לא מוצלח בגלל טעות במסלול, מרימה את עצמי מן האכזבה ומתכוננת לצד פרי למרתון ברלין. בינתיים פרי מסיים את מרתון טבריה ומתחרה במקצה החצי ישראמן באילת. אחרי תקופת אימונים קשה מאוד מסיימים את מרתון ברלין המרהיב. אני בתוצאה של 3:50 שע' ופרי בתוצאה של 3:40 שע'. זה המקום שלי להודות לאחד יחיד ומיוחד קובי צבילה, שליווה אותי בדרך לשני מרתונים בדרך מקצועית והמון תשומת לב. במהלך השנה הזו שיפרתי מאוד את יכולות הריצה שלי, עם הישג משמעותי במרתון טבריה 2015 במקצה 10 ק"מ – מקום שלישי בקטגוריית גיל בזמן של 45:27 דקות. חזרתי מאושרת".
פרי נפצע בפיגוע בקפה מומנט בשלושה מקומות בגופו משלושה אומים ,אחד מהם בחזה. במהלך תקופה ארוכה הוא עובר תהליך של שיקום. ומקבל ליווי צמוד מביטוח לאומי. הוא מתחיל להיכנס לעולם הריצה ובמקביל מתחיל לרכוב ולשחות. לאחר שסיים את מקצה החצי ישראמן באילת ב-2015 הוא מחליט להתחיל אימונים לתחרות הישראמן בינואר 2016 במקצה המלא. פרי יוצר קשר עם עמותת "תקוות" ובראשה סימון פרבשטיין, עמותת "תקוות" מורכבת מקבוצת אנשים מדהימים ,כל אחד מהם עם סיפור אישי מורכב ומרגש. פרי מוצא את מקומו, ומצטרף לרכיבות המשותפות ולאימוני הריצה. על הכל מנצחת ביד רמה סימון העושה עבודה מופלאה בליווי והעצמת החברים בה.
"עם השנים הצלחנו ליצור שגרה בבית". חנית פטל | | צילום: באדיבות חנית ופרי פטל
גם אני חלק מהעולם הזה. מכירה מקרוב את מידת ההשקעה וההקרבה בבית ובחוץ כאשר נמצאים בדרך למטרה. בן זוגי עודד נמצא גם הוא כרגע בהכנות לישראמן ואת מרבית סופי השבוע מקדיש לרכיבות. שעות רבות מחוץ לבית. איך צולחים זאת כזוג המתאמן בכזו אינטנסיביות?
”לשמחתי עם השנים הצלחנו ליצור שגרה קבועה בבית", מספרת חנית, "יש לציין שזה לא פשוט להחזיק את הבית בתפקוד ובמקביל לקיים שגרת אימונים אינטנסיבית. זה מחייב אותך להתארגנות אחרת וחדשה. חשוב שהתחביבים שלנו לא יפגעו בצורך של הבנות שלנו, ששגרת הבית תתנהל כסדרה, שהבנות לא יחושו נפגעות. האימונים הם יום יומיים ואינטנסיביים. לפעמים גם שני אימונים ביום. יש חלוקה בין שנינו , מי יהיה בבית עם הבנות ומי יצא לאימון. זה מחייב התחשבות וויתורים אחד כלפיי השנייה. האימונים בדרך כלל בשעות מטורפות או מוקדם מאוד בבוקר או מאוחר בערב.
"שבת הוא היום היחיד בשבוע בו אנו נתקלים מעט בקושי כי האימונים הם ארוכים יותר ומתקיימים הרחק מהבית, לרוב הם מתחילים מאוד מוקדם ומסתיימים בסמיכות לזמן היקיצה של הבנות. באימונים קצת יותר ארוכים אנחנו דואגים לבייביסיטר לבנות".
