מאת:מגזין איילות
האם נולדת להיות ספרינטר או רץ מרתונים?
מבנה גוף צר, רגליים דקות, גף עליון כחוש ומשקל שבקושי מגיע ל- 60 קילו.
האם כל אילה הכרחיים ע"מ להיות אלוף העולם ב- 10 ק"מ? בהחלט כן!
כולנו מכירים את מבנה הגוף האפריקני ה המנצח כמעט בכל התחרויות למרחקים של 1,500 מ' ומעלה. כמו כן, מכירים את מבנה הגוף המאסיבי של הספרינטרים (העובר בנקל את 80 הקילוגרמים). אם כן, מדוע לא יכולה לסייע מסת השרירים העצומה של הספרינטרים לריצות ארוכות? למעשה, ישנם גורמים רבים, אשר יקבעו האם האתלט יהיה אלוף בספרינטים או במרתון, אך גורם מכריע שחשוב לתת עליו את הדעת הוא סוג השרירים השלט בגוף ( בד"כ יש חלוקה פרופורציונאלית בין הגף העליון והתחתון).
כידוע, כל שריר מורכב מסיבים רבים. בגוף האדם ישנם מספר סוגי בגוף, כאשר יש שלושה עיקריים:
1) Type I – Slow twitch fibers
– אילה סיבים אדומים הודות לכמות הרבה של ההמוגלובין הנושא עליו את כדוריות הדם האדומות ולכן נושא את החמצן.
– עשירים בכלי דם (בעיקר נימים) בין הסיבים .
– מסלולי האנרגיה בהם, בעיקר משומן.
– עשירים במיטוכונדריה, עובדה המעידה על פעילות אירובית רבה.
– היכולת האנאירובית שלהם מצומצמת מאוד.
בעקבות כל אילה, סיבים אילה עובדים באופן איטי לאורך הרבה זמן ולכן מופק מעט מתח שרירי. כלומר, תפוקת העבודה שלהם אינה עצימה, אך עמידה לאורך זמן. לדוגמה, השרירים הזוקפים את הגב או את הצוואר הם אדומים מאוד, כיוון שפרט לשכיבה הם עובדים כמייצבים ללא הרף, כולל בישיבה ובעמידה.
מבנה גוף צר, רגליים דקות, גף עליון כחוש ומשקל שבקושי מגיע ל- 60 קילו
2) Type IIa – Fast twitch fibers
– אילה סיבים לבנים באופיים אך לא באופן מוחלט.
– מסלולי האנרגיה בהם, בעיקר מגלוקוז.
– היכולת האנאירובית שלהם גבוהה.
– בהשוואה ל- Type I, מספר ההמוגלובין, המיטוכונדריה והנימים נמוך.
בעקבות כל אילה, קוטרם יהיה יותר גדול בשביל לספק כוח רב, אך יתעייפו מהר ולכן המתח השרירי יהיה רב. כלומר, יכולתם היא בעיקר אנאירובית לזמן קצר, אך בעלי יכולת אירובית מצומצמת.
3) Type IIb – Fast twitch fibers
– אילה סיבים לבנים "טהורים".
– מסלולי האנרגיה בהם, רק מגלוקוז.
– כמעט ואין כלי דם בסביבתם.
– דלים במיטוכונדריה. עובדה המעידה על פעילות אירובית מועטה ביותר.
בעקבות כל אילה, הם יספקו כוח רב ביותר וכתוצאה מתח שרירי רב, אך יתעייפו מהר מאוד.
האם הוריכם בחרו להוליד ספרינטרים או רצים למרחקים ארוכים
עפ"י כל האמור ניתן לראות, שהסיבים האדומים יאפיינו ספורטאי סבולת, כגון רצים/ רוכבים למרחקים ארוכים והסיבים הלבנים יתאימו לפעילויות הדורשות כוח רב לזמן קצר, כגון יידוי פטיש, זריקת דיסקוס, ספרינט…
מכאן, הסיבה שטים מונטגומרי ומוריס גרין מנופחים בשרירים לבנים הנראים לעין בנקל. זאת בעקבות חתך הרוחב העצום שלהם המספק כוח מירבי בזמן קצר. לעומתם, היילה גברסילאסי ופול טרגט צנומים מאוד ושריריהם בקושי נראים לעין, עקב חתך הרוחב הקטן שלהם שלא מספק כוח רב לזמן קצר, אך מאופיין במנגנון אירובי מפותח למדי.
מספר הסיבים בגוף, נקבע כבר בעוברות. בעקבות אימונים, לא ניתן לשנות את מספר הסיבים בגוף, אך נמצא שבעקבות אימונים רבים ניתן לשנות קצת את האופי של Type IIa לכיוון האדום או הלבן. כלומר, אימוני סבולת רבים, יגרמו לסיבים אילה להיות יותר אדומים באופיים, אך הסיבים הלבנים הטהורים או האדומים הטהורים לא ישנו את אופיים ע"י אימונים. זאת הסיבה שרצים רבים מתאמנים שנים לריצות ארוכות וקוטר רגלים ( וגם זרועותיהם) אינו מגיע לקוטר גפות האפריקנים- בעקבות מסת שרירים לבנים ש"מסרבת להיעלם".
לכן, לפני שאתם רצים אל גבול 32 הדקות ב- 10 ק"מ, או גבול ה- 2:30 במרתון, הסתכלו במראה והחליטו האם הוריכם בחרו להוליד ספרינטרים או רצים למרחקים ארוכים.
המאמר באדיבות איילות – מועדון ישראלי לרצים, מתוך את האינטרנט
http://www.ayalot.com
