מה קורה כשהספורט הופך להיות יותר מסתם תחביב של פעם בשבוע, כשאתם כבר רוצים להגיע לתוצאות והישגים ואולי אפילו לדרוך על הפודיום הנכסף. אז רצוי שיכנס לתמונה איש מקצועי בדמות מאמן, או אולי לא, אולי עדיף לעשות זאת דווקא לבד וללמוד מהניסיון של עצמכם.
"אם הייתי הולך למרתון, אז כנראה שכן הייתי הולך למאמן", צויגהפט | צילום: באדיבות זיו צויגהפט
יצאנו לבדוק את הנושא עם שני רצים שבעצמם מאמני ריצה, שניהם רצים בעלי ניסיון אך לכל אחד מהם גישה מעט שונה בעניין הצורך במאמן.
"פתאום בגיל 40 אנשים מתנהלים כמו ספורטאים לכל דבר"
מישאל דגן, המנהל המקצועי של קבוצת "תל אביב 100" ומרכז קורס מדריכי ריצה במכללת וינגייט, מסביר שכיום ישנה מגמה שאנשים מן המניין, בעלי משפחה וקריירה מתאמנים כמו ספורטאים מקצוענים לכל דבר. "מצד אחד זה משמח אבל זה גם אבסורד מאוד גדול. אנחנו הרי לא חיים כמו ספורטאים ולא גדלנו כמו ספורטאים, ופתאום בגיל 40 או 50 אנשים מתחילים להתנהל כמו ספורטאים לכל דבר". כאן לדעתו נכנס התפקיד של המאמן. תפקידו לעשות את ההתאמות הנדרשות בשילוב הרקע ממנו מגיע הספורטאי, חייו האישיים והזמן שיש לו להשקיע אל מול תוכנית האימונים ולבצע הכל ברמה גבוה עם כמה שפחות נזק.
זיו צויגהפט, אולטרה מרתוניסט מתאמן ללא מאמן ולדעתו אין דבר כזה נכון או לא נכון בכל הקשור לצורך של ספורטאי במאמן. צויגהפט שמכוון בשנים האחרונות גבוה אל צמרת האולטרה ואל המרוצים הגדולים והקשים, אינו חושב שיש הרבה אנשים שמבינים מה המשמעות של ריצת אולטרה מרתון בתנאי השטח בהם הוא רץ. מעטים הוא אומר הם אלו שבאמת מבינים מה המשמעות של ריצה במשך 30 שעות. "גם אם אני רץ 200 ק"מ", הוא מסביר, "זה לא אומר שזה מרתון כפול חמש והתוכנית בהכרח צריכה להיות כך, זה ממש לא אותו הדבר". צויגהפט שמגיע מהעולם המדעי, מאמין גם כאן, באימון למרחקים ארוכים, כי על המאמן להכיר ולדעת לעומק כיצד גופו של האדם עובד "הידע שאני מביא הוא ידע שאין לרוב המאמנים בארץ. הרבה מאמנים לא ניסו לרוץ אולטרה מרתון והם כבר הופכים למומחים גדולים בתחום ומאמנים אנשים".
צויגהפט לא חושב שיש כל כך הרבה אנשים בישראל שבאמת מבינים לעומק מה זה אומר לרוץ אולטרה מרתון ולאמן אולטרה "אם הייתי הולך למרתון, אז כנראה שכן הייתי הולך למאמן".
למה לא פנית למאמן בחו"ל?
"אני לא מאמין בשלט רחוק, יש דברים אולי שיכולים לעבוד, אימון לא. אני צריך שמדי פעם הוא יראה אותי, שאני מבצע את התרגילים בצורה נכונה, שיתן חוות דעת על טכניקת הריצה שלי. אולי זה אני שמעדיף את הקירבה והחום האנושי מאשר מייל פעם בשבוע למישהו".
"כשאני מתאמן למרתון חזק או לשפר תוצאה אני הולך למאמן בלי להתבייש". דגן (משמאל) | צילום: הנס אנגלסמן
גם דגן פחות אוהב את שיטת האימון מרחוק, הוא מעדיף לראות את המתאמנים שלו לפחות פעם בשבוע ואם יש צורך לתקן אותם תוך כדי האימון.
מקום ביטוי נוסף שיש למאמן הוא העיסוק בפן המנטלי "בשונה מספורטאים מקצוענים ששם אופן האימון נראה בצורה מסוימת" אומר דגן "בעולם שנוצר היום, המאמן הוא לא רק מאמן בפועל אלא מתעסק גם ברמת האישיות עם המתאמן והחיבור איתו וכדומה. למה אתה הולך למאמן? אתה צריך מישהו עם כריזמה נכונה שיוכל להוציא ממך את ה-200 אחוז שלא היית מוציא מעצמך ובמציאות של היום מישהו שידע למשוך במושכות ולעצור אותך כשאתה מגזים”.
עוד כתבות ריצה
מרתון להמונים: האם כל אחד באמת יכול לעשות מרתון?
למה כל כך הרבה מתאמנים עוזבים את המאמנים האישיים שלהם?
5 טכניקות אימונים לשיפור מהירות הריצה
מאמן זו מסגרת ומחוייבות
לוח הזמנים של צויגהפט עמוס ולפעמים עמוס מאוד ולכן הוא צריך להתאים את האימונים וגם לדעת מתי לוותר לטובת העבודה "היתרון הכי גדול במאמן שיש איזושהי מסגרת ויש מחויבות. לא תמיד אני יכול לעמוד במסגרת או במחויבות ואני לא רוצה ליצור איזו שהיא אכזבה בצד השני. אני מספיק בוגר ומנוסה לדעת מה אני צריך לעשות. אם אני לא יכול עכשיו להתאמן בגלל עבודה או לחץ בבית או דברים אחרים אז אני אדון לעצמי ואני לא צריך לנפק תשובות ולנסות לשכנע אדם שלישי. לוח הזמנים שלי הוא בעייתי ולהכניס עוד אדם למשוואה הזו זה יכול להיות יותר מדי".
גם דגן בעצמו מתאמן אצל מאמן "תמיד יש מה ללמוד" הוא מסביר "כשמישהו מסתכל עליך מזוית חיצונית הוא יכול לשפר אותך. לא כולם יודעים הכל ואתה הולך למישהו שאתה מאוד מתחבר אליו, גם ברמה האישית, מישהו שאתה יודע שתצטרך לתת לו דין וחשבון, להיות מחוייב אליו. אם יש לך תוכנית אימונים שמישהו כתב לך, יש לך כל הזמן קוף על הכתף שאומר לך 'אתה חייב לעשות את זה, כי אם לא אתה חייב לדווח לי'. זו הסיבה שאנשים כיום הולכים למאמן, כי הם צריכים מסגרת שתחייב אותם ותשאל אותם אחרי יומיים או שלושה שהם לא התאמנו מה קורה. לכן, גם אני, כשאני מתאמן למרתון חזק או לשפר תוצאה אני הולך למאמן בלי להתבייש".
"יש בזה משהו מאוד אמיתי אם אתה קם ולא מוותר לעצמך כי האולטרה צריכה לבוא מתוך עצמך", צויגהפט | צילום: Josiah Mackenzi
החסרונות הכי גדולים של מתאמן ללא מאמן מבחינת צויגהפט הן שאם אתה לא קם בבוקר להתאמן, אף אחד לא שואל אותך למה? "מצד שני יש בזה משהו מאוד אמיתי אם אתה קם ולא מוותר לעצמך כי האולטרה צריכה לבוא מתוך עצמך, אתה רוצה להביא את הגוף שלך לקצה, זה לא מרתון, זה הרבה מעבר".
"מבחינתי מאמן מושלם זה אחד שיש לו ניסיון" אומר צויגהפט "שיהיו לו לא מעט מרוצים תחתיו ושהוא עשה את זה על עצמו או לחילופין שהוא לקח מתאמנים והצליח להביא אותם ללא פציעה לרמת כושר כזו שהם יכולים לעשות אולטרה מרתון. דבר שני שתהיה לו הבנה עמוקה איך הגוף עובד. הייתי מצפה שהוא יהיה מספיק מנוסה לתת מענה לטעויות שקורות על הדרך. חס וחלילה השתן שלי הופך שחור אז צריך להגיד לי למה זה קורה ואיך לטפל בזה וזה ברמה של ידע ביולוגי, להבין את הגוף ומה קורה לו כשלוקחים אותו לקיצון. ודבר שלישי זו אמפטיה, להבין שאני לא מקצוען ואני לא מתפרנס מזה".
