בשבוע שעבר התחלנו בסדרה של שלושה חלקים על האישה האתלטית וכיסינו כמה הבדלים פיזיים ופיזיולוגיים בין אתלטים ואתלטיות. דנו גם בדפוסי פציעה והתרומה של אסטרוגן ורפיון גידים. השבוע נדבר על השילוש האתלטי הנשי: הפרעות אכילה, אל-וסת ואוסטואפורוזיס
מאת:ד"ר ג'ון פוסט; תרגום: תומר גמינדר
• כתבה מתורגמת מהבלוג של ג'ון פוסט: johnpostmdsblog.blogspot.com
• החלק הראשון – גברים למול נשים ודפוסי פציעות
השבוע יוקדש למה שנהוג לקרוא השילוש הנשי, שכולל הפרעות אכילה (eating disorders), העדר וסת (amenorrhea), ואוסטיאופורוזיס (osteoporosis). העליתי לראשונה את הנושא של הפרעות אכילה אצל נשים טריאתלטיות בבלוג שכתבתי לכבוד יום האם 21/5/2011 והפך להיות הפוסט הנקרא ביותר בבלוג שלי. יש מישהו או מישהי שחושבים שזה חשוב.
השילוש האתלטי הנשי
אל-וסת, אוסטיאופורוזיס והפרעות אכילה הן שלוש הבעיות האופייניות לאתלטיות. למרות שניתן לגלות את השילוש הנשי בכל הרמות ובכל פעילויות הספורט, השילוש האתלטי הנשי שכיח יותר בספורט אשר שם דגש על מבנה גוף של טרום גיל הבגרות המינית, שלמות, רזון, בגדים חושפניים ושיפוט סובייקטיבי. ענפי ספורט אלה כוללים ריקודים, מעודדות, התעמלות, החלקה על קרח וריצה למרחקים. נשים אלה נוטות להיות בסביבה לחוצה שנוצרת על ידי מאמנים והורים. הן נוטות להיות בעלות אישיות הישגית (driven personality). הידע שלהן על תזונה לקוי, והן נוטות להיות ממשפחות עם היסטוריה של הפרעות אכילה והתעללות. ככל שנעשה אבחון מוקדם יותר, כך הסבירות להצלחה של הטיפול עולה. לכל אתלטית אשר מראה רכיב אחד של השילוש יש לבצע הערכה לשני החלקים האחרים באופן מיידי. השכיחות האמיתית של השילוש האתלטי הנשי אינה ידועה.
הפרעות אכילה (Disordered Eating)
המונח הפרעות אכילה מתייחס למגוון רחב של התנהגויות אכילה לא יעילות המשמשות להורדת במשקל או להשגת מראה רזה. הפרעות אכילה לכשעצמן מהוות בעיה מרובת סיבות המבוססת על מגוון גורמים, החל בדרישות הספציפיות של הספורט ועד להפרעה בדימוי העצמי. אצל מי שאינן אתלטיות הפרוגנוזה לטיפול בהפרעות אכילה היא רעה, עם 50% שמסתדרות, 30% שסובלות מחזרה של התופעה, ושיעור תמותה של 10-20%. אין מחקרים ספציפיים על נשים אתלטיות.
התנהגויות אכילה מגבילות כגון הרעבה מרצון, התנהגויות אכילה-הקאה (binging-purging) הן רק חלק מהבעיה הזאת. אתלטיות רבות פשוט אינן אוכלות מספיק בכדי להתמודד עם דרישות האנרגיה לפעילות ספורטיבית. הגבלה קלורית חמורה מפחיתה את קצב חילוף החומרים וגורמת לשינויים בכל מערכות האיברים. אנורקסיה נרבוזה היא האבחנה כאשר המטופלת רואה את עצמה כסובלת מעודף משקל ומגביל את האכילה למרות שהמשקל שלה נמצא 15% מתחת למשקל גוף אידיאלי. אמנוריאה (אל-וסת) היא אחד הקריטריונים של מדריך הפרעות הנפש האמריקאי (DSM-IV) לאבחנה זו. בולימיה היא מחזור של הגבלת מזון ואחריו אכילת יתר ואז הקאה.
באופן כללי יש להסתכל על הפרעות אכילה כעל מחלה כרונית עם תוצאות רפואיות ופסיכולוגיות חמורות. הטיפול מחייב גישה רב תחומית המערבת רופא, מטפל בבריאות הנפש ותזונאי.
העדר וסת (Amenorrhea)
הפסקת המחזור עם אימון גופני מוכרת מזה זמן רב, וההרגשה הייתה שהיא מבוססת על משקל גוף נמוך ואחוזי שומן גוף נמוכים. היום אנו יודעים שהרגשה זו הייתה מוטעה. מחקרים עדכניים יותר הראו כי עומס אימונים וזמינות אנרגיה יכולים לשבש את יצירת הפולסים של ההורמון משחרר גונדוטרופינים (Gonadotropin Releasing Hormone או בקיצור GnRH) וכתוצאה מכך ירידה ב-LH (הורמון הצהבה – LH – Luteinizing Hormone, הוא גונדוטרופין) כמקור סביר יותר עבור אל-וסת. ההשערה על עומס אימונים מבוססת על רמות מנוחה גבוהות של קורטיזול ותגובת קורטיזול איטית יותר לאימון אצל אתלטיות הסובלות מאל-וסת. ההשערה לגבי זמינות אנרגיה נמוכה נובעת ממחקרים בהם נשים מאומנות עם מחזור הראו פולסיות חלשה יותר של LH לאחר 3 ימים של אימונים תוך הגבלת צריכת המזון, אבל לא הראו ירידה בפולסיות כאשר השלימו את התזונה. מספר מחקרים אחרים תמכו בממצאים אלה.
אל-וסת היא הסימפטום הקל ביותר לזיהוי בשילוש האתלטי הנשי. אל-וסת הקשורה לאימון (Exercise associated amenorrhea) היא אבחנה מבדלת. הפיכה של אל-וסת היא כל כך בלתי צפויה שכל הנשים צריכות להיבדק להריון כחלק מהבדיקות שלהן. ישנה ירידה הניתנת לצפייה בצפיפות העצם אצל אתלטיות שאין להן מחזור אשר חושפת אותן לסיכון מוגבר לשברי מאמץ ואוסטאופורוזיס בשלב מאוחר יותר בחיים. יש לעודד תוספת סידן של לפחות 1500 מ"ג ביום לנשים הסובלות מאל-וסת. יש להתחיל טיפול באל-וסת של אתלטיות אחרי שמחסירים 3 מחזורי וסת רצופים. אם האתלטית היא בתווך של 3 שנים מהווסת הראשונה, הטיפול צריך לכלול ירידה באימון הגופני והשלמת תזונה. אם האתלטית נמצאת 3 שנים או יותר לאחר הווסת הראשונה, יש לשקול גלולות במינון נמוך דרך הפה.
אוסטיאופורוזיס/דלדול עצם (Osteoporosis)
אוסטאופורוזיס מאופיין בצפיפות עצם נמוכה (BMD) והתדרדרות המיקרוארכיטקטורה של רקמת העצם. מחקרים מאשרים שיעור מקרים גבוה יותר של פציעות ושברי מאמץ אצל נשים הסובלות מאל-וסת או ומיעוט וסת(oligomenorrheic) לעומת אתלטיות עם וסת. מאחר שהשילוש האתלטי הנשי מתרחש בשנים החשובות ביותר לנשים לבניית צפיפות העצם המקסימאלית שלהן, השאלה הופכת להיות האם זה מצב הפיך. מספר מחקרים מדווחים על עלייה בצפיפות העצם של אתלטיות באל-וסת שחידשו את המחזור הנורמאלי, אבל עלייה זו עלולה להיות מוגבלת. אתלטיות עם אל-וסת שטופלו באמצעות טיפול הורמונאלי במינונים המשמשים נשים בגיל הבלות הראו שימור של צפיפות העצם, אך לא שיפור. לפעילות גופנית נושאת משקל יש השפעה חיובית על צפיפות העצם, אבל לא עלייה גדולה. ההשפעות החיוביות של פעילות גופנית נושאת משקל אצל אתלטיות עם אל-וסת מתבטלות. אתלטיות החשודות כסובלות מהשילוש האתלטי הנשי צריכות לעבור סריקת DEXA (בדיקות לזיהוי צפיפות עצם -Dual-emission X-ray absorptiometry) כדי לוודא את צפיפות העצם.
צילומי אילוסטרציה: Thinkstock
19.2.2013
ד"ר ג'ון פוסטמנהל רפואי של Training Bible Coaching ו- Rock Star Triathlete Academy.
סיים 6 פעמים בקונה.
תומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
