זה נראה כאילו היא היתה כאן תמיד, אך התחרות הראשונה בטריאתלון למרחק ארוך מה שקרוי "איירונמן" (Ironman) נולדה רק בשנת 1978. ההיריון שלה התחיל שנה קודם, במהלך טקס הענקת פרסים ב-Oahu Perimeter Relay (מרוץ ריצה בו משתתפות קבוצות של חמישה אנשים). בין המשתתפים היו נציגים רבים גם Mid-Pacific Road Runners וגם the Waikiki Swim Club, שחבריהם התווכחו מזה זמן רב בקשר לשאלה איזה אתלט הוא בעל כושר רב יותר, רצים או שחיינים. ג'ון קולינס, שהיה קצין בצי האמריקני היה גם הוא בסביבה כשנשאלה השאלה באוויר והוא היה זה שהזכיר מאמר בכתב העת ספורטס אילוסטרייטד, שהכריז שרוכב האופניים הבלגי, אדי מרקס, הוא בעל היכולת הגבוהה ביותר של צריכת חמצן (oxygen uptake) מכל אתלט אחר שנמדד אי-פעם, כך שייתכן שרוכבי אופניים הם בעלי כושר טוב יותר מספורטאים בענפים אחרים. קולינס וג'ודי אשתו שהיו חובבי טריאתלון חשבו שעל מנת למצוא תשובה מוכחת לשאלה, צריך לקיים תחרות שתשלב בין שלושת הענפים: שחייה, אופניים וריצה. מכיוון ששלושת התחרויות כבר היו קיימות באופן מופרד על האי היה צריך כעת רק לשלב ביניהם: משחה Waikiki Roughwater ‏(3.86 ק"מ), מרוץ אופניים מסביב ל-Oahu‏ (187.07 ק"מ שנמשך יומיים) ומרתון הונולולו (42.2 ק"מ). קולינס אף הוסיף חידוד ואמר כי מי שיסיים את התחרות יקבל את הכינוי "איש ברזל".

אל התחרות שהתקיימה ב-18 בפברואר 1978, נרשמו 15 גברים בלבד ולמרבה הפלא סיימו אותו לא פחות מ-12. המנצח היה גורדון האלר (Gordon Haller), גם הוא חייל בצי האמריקני שהשלים את המסע האתגרי בזמן של 11:46:58 שע'. שני הגיע לוחם יחידת אריות הים, ג'ון דנבר.כל המסיימים זכו לתואר "איירונמן" ולסיסמה שנחרטה מאז: "שחה 2.4 מייל! רכב 112 מייל! רוץ 26.2 מייל! תתרברב לשארית חייך".

הידיעה בעיתון המקומי על התחרות והניצחון של גורדון האלר