אני שואל את עצמי עכשיו את אותה השאלה ששאלתי לפני 5 שנים, כשהבטתי במפה של העולם. "מאיפה להתחיל???" אלו היו שבועיים מדהימים ומיוחדים שאני יודע שאזכור אותם למשך זמן רב
מאת:רועי "ג'ינג'" סדן
לי ולאורלי (הרוכבת העיוורת שהצטרפה אליי) נשארו עוד 500 קילומטרים יחד לפני שנסיים את המסע המשותף שלנו במלבורן והגיע הזמן באמת שנפגוש את דרך האוקיינוס הגדולה. הדרך הזו נמצאת באזור חוף ויקטוריה והיא מהמפורסמות בדרום אוסטרליה. לאורכה נופים מדהימים וצוקים שמשקיפים על האוקיינוס. במילה אחת – מדהים.
דרך האוקיינוס הגדולה
עם הזמן הבנו, אורלי ואני, אחד את השנייה טוב יותר. לרכב יחד עם מישהו אחר, למשך כל היום, זה אתגר גדול מאוד בשבילי. עד עכשיו הייתי רגיל לרכב לבד, בלי אף אחד לחלוק איתו את החוויות והנופים המדהימים.
לאורך הדרך היה קר וגם קצת רטוב לפעמים אבל זה החורף ולכן זה בסדר
בזמן שרכבנו אורלי סיפרה לי שהיא מאוד אוהבת להקשיב לשירה של התוכים בדרך, את ההרגשה של האוקיינוס והתחושה של ההרים הירוקים שטיפסנו עליהם.
מראות מדרך האוקיינוס הגדולה
אחרי שבועיים יחד ידענו להכיר זה את זו טוב יותר. שנינו ידענו איזה מוזיקה כל אחד אוהב ולמדנו את חוכמת הרחוב של הרוכבים אחד מהשנייה. אורלי כמעט ולא רואה כלום, פרט לכמה הבדלי תאורה, אבל אני יכול לומר לכם שהיא ראתה על הכוכב הזה יותר מאשר רוב האנשים שאני מכיר שיש להם שני עיניים שעובדות נפלא.
"וכאן מימיננו יש לנו פרה"
אני אוהב לראות שאפילו אם היא עיוורת, היא לא רואה את המכשולים שעומדים לפניה בחיים וממשיכה להתקדם קדימה. הרכיבה עם אורלי לימדה אותי הרבה דברים על עצמי שלא ידעתי קודם לכן. זאת הייתה ממש תקופת למידה בשבילי.
"עם החלומות מתחילה גם אחריות גדולה". כל הזמן בדקתי שהכול בסדר ולא רק מבחינתי אלא לגבי מישהו אחר הפעם. אני רוכב כבר ארבע שנים, לבד על אופניים, ועדיין יש לי כל כך הרבה ללמוד לגבי העתיד.
נוגעת בים
אסף ליווה אותנו עם הוואן במשך הרכיבה. הוא עשה את הכול קל יותר בשביל שנינו ויותר נוח. אסף גם בישל בשבילנו והיה נחמד לדעת שיש מישהו שתמיד יחכה לך עם כוס חמה של תה או קפה… הוא עשה עבודה ממש טובה ועזר לאורלי עם כל מה שהיא צריכה בזמנים שלא היינו על האופניים. זאת לא עבודה קלה, תאמינו לי, אבל אסף עשה את זה עם המון אהבה וכשהוא היה צריך לנוח קצת אז הוא תמיד קיבל את הזמן שלו, יחד עם הסיגריה שלו והנוף המדהים אל האוקיינוס הגדול.
אסף הגדול
אורלי היא אישה חזקה ולרגע לא חשבתי שאני עושה את כל העבודה לבד על האופניים. דחפנו יחד אחד את השנייה בזמן שאני מספר לה סיפורים מהדרכים שלי והיא מספרת לי סיפורים על ישראל שעוזרים לי מאוד לקראת החזרה הצפויה שלי בסוף המסע.
יום אחד שיתפתי את אורלי בתמונות הנוף שראיתי בדרך שעברנו יחד. כשעצרנו לקחת קצת תמונות ראיתי שזולגות לה דמעות מהעניים ללחיים. לא ידעתי למה היא בוכה וגם הרגשתי שזה לא הזמן לדבר על זה אז רק חיבקתי אותה והמשכנו לרכב. רק אחרי כמה ימים היא הסבירה לי למה היא בכתה. "זה מאוד מתסכל לראות כל כך קצת ועכשיו אני כבר לא יכולה לראות כמעט כלום ואתה כל כך מתרגש מנופים שאני לעולם לא אוכל לראות. זה היה רגע עצוב בשבילי".
הגענו אל העיר ג'ילונג בפרברים של העיר מלבורן וזה היה בעצם סוף המסע שלנו. השבועיים הללו היו יותר מאתגרים ממה שחשבתי. יותר מאתגרים מאשר כל מדבר שחציתי. עם המון רגשות, חלקם טובים וחלקים קשים ועם רגעים שלעולם לא חשבתי שיהיו לי במסע הזה. אולי בגלל שהייתי "זאב בודד" באופן קיצוני וכשאורלי הגיעה הייתי צריך מהר מאוד להתאים את עצמי לרכיבת זוגות, גם היא קיצונית באופן שלה, יחד עם רוכבת עיוורת שלא הכרתי קודם לכן. זה היה יותר מרק פגישה עיוורת.
התחבקנו וחגגנו יחד את ההישג הגדול הזה וידענו שיהיו לנו עוד רכיבות משותפות בעתיד. למדתי המון מהשבועיים הללו, כאדם וכהרפתקן, שרוצה לדחוף גם אחרים אל האתגרים בחיים שלהם. למדתי שאני לפעמים יכול לראות טוב יותר כשיש אדם עיוור לצידי.
אני רוצה להודות לכל אחד שעזר לאורלי ולי במסע ובמסר שרצינו להעביר. אני מקווה שיום אחד אצליח לשתף את כולכם במחשבות שלי והרגעים שהיו לי בספר שלי שאני מקווה לכתוב.
אורלי חזרה לישראל ואני בקרוב גם אכתוב על הזמן שלי כאן, במלבורן.
רועי ג'ינג'י סדן
מלבורן
ויקטוריה
אוסטרליה
כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן
רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com
