בראג הבריטי יצא בדצמבר למסע מאתגר של 3,054 ק"מ בנופים עוצרי נשימה בניו זילנד, אותם הוא יעבור בריצה. אנחנו בשוונג עוקבים אחרי ההתקדמות שלו
מאת:אביטל הירש
ביום החמישי של הריצה, בראג רץ 51 ק"מ. לדבריו, זו הייתה ריצה קשה: מזג האוויר היה לח וחם והוא לא ישן מספיק שעות בלילה, מכיוון שבאתר הקמפינג שבו הוא לן התקיימה חתונה. לדבריו, ההופעה החיה של הלהקה הייתה מעולה, אבל זה היה בסדר מבחינתו אם היא הייתה נגמרת לפני אחת בלילה.
הריצה לכיוון דרום הביאה איתה שינוי בנוף, באקלים ובגיאוגרפיה של המסלול. בצפון, היערות היו צפופים יותר ומזג האוויר היה לח וגשום. עם ההתקדמות דרומה, הדרכים הפכו פחות בוציות ויותר חוליות, וקל יותר לרוץ בהן.
מעדיף אוכל אמיתי
בראג כותב שאוכל אמיתי, חם ועתיר קלוריות הוא הטוב ביותר. חמאה, ביצים, גבינה, בייקון, לחם – לא בדיוק התזונה שהוא צורך בדרך כלל. לדבריו, התזונה הרגילה של רצים – ג'לים, כריכים עם ריבה וחטיפים, מספיקה רק עד נקודה מסוימת ולא מתאימה לריצות כל כך ארוכות.
|
איך הגוף מחזיק מעמד אחרי שבוע של ריצה
כל כך אינטנסיבית? בראג מספר בהקלה שאף אחד מהכאבים והמיחושים שהוא חשש מהם, לא התממש. למעט מספר שלפוחיות וכאבי רגליים בעקבות הריצה בנעליים רטובות, הוא מרגיש מצוין. היום התשיעי שלו התחיל במעבר מים ברוחב 3
ק"מ אותו הוא היה צריך לחצות. גובה המים היה באיזור הירכיים שלו, כך שהוא חצה את המעבר ברגל. בדיעבד, הוא אומר, היה עדיף לשחות. לאחר שיצא מהמים היה לו קשה להתחיל לרוץ. קל לו יותר להתמודד עם הפסקות בריצה כשהן מופיעות במשך היום ולא בתחילתו. מעבר מים כזה בתחילת היום גורם לו להרגיש שכל התזמונים שלו עומדים להשתבש, למרות שהוא לקח טווחי ביטחון נדיבים. הריצה לאחר מכן הייתה עירונית בחלקה, על
מדרכות. "מוזר לראות כל כך הרבה אנשים אחרי כל הימים שבהם רצתי באיזורים מבודדים", הוא אומר. "מוזר – אבל אני נהנה לספוג לתוכי את כל מה שאני עובר בדרך". |
|
מרחק מצטבר עד סוף היום התשיעי: 607 ק"מ
הבלוג של ג'ז בראג – כאן
5.1.2013
אביטל הירש
שוחה, רוכבת ורצה, לא בו זמנית. עורכת משנה בשוונג.
שוחה, רוכבת ורצה, לא בו זמנית. עורכת משנה בשוונג.
