מי שעוקב אחרי ההישגים של ספורטאים חובבנים בארץ לא יכל שלא להתרשם מהעונה האחרונה של ברוך גבריאלי. בגיל 45 הוא הצליח לשבור שיא אישי בחצי מרתון בעגור (1:19:57 שע'), בתחילת ינואר הוא שבר שיא אישי גם במרתון בטבריה (2:55:40 שע') ושבועיים וחצי לאחר מכן סיים חמישי בקטגוריית הגיל שלו בחצי ישראמן בזמן של 5:38 שע'. וכל זה היה בכלל הכנה לתחרות אולטרה צ'לנג' רימונים אותה ניצח בסוף השבוע בזמן כולל של 28 שעות ו-14 דקות. 

"הפתעתי את עצמי בכל פעם מחדש". ברוך גבריאלי | צילום: באדיבות ברוך גבריאלי

עוד כתבות בנושא
ברוך גבריאלי ניצח באולטרה צ'לנג' רימונים ישראל
לעשות איירונמן כפול או משולש זה בריא?
האיש שעשה 50 איירונמנים ב-50 ימים ונשאר בחיים

תחרות האולטרה צ'לנג' נמשכת שלושה ימים. ביום הראשון שוחים 10 ק"מ בכנרת ורוכבים 144.4 ק"מ, ביום השני רוכבים 275 ק"מ, וביום השלישי רצים 84.4 ק"מ (מרתון כפול). בסוף השבוע התקיימה התחרות הזאת בפעם השנייה, וגבריאלי שהגוף שלו שרד בהצלחה הכנה מפרכת של חודשים, אפילו שנה, הצליח למשוך את הגוף עד הסוף בדרך לניצחון משכנע. הוא שחה 10 ק"מ בזמן של 3:34 שע', רכב 144.4 ק"מ ביום הראשון ב-4:39 שע', רכב 275 ק"מ ביום השני ב-10:39 שע' ורץ 84.4 ק"מ ביום האחרון ב-9:24 שע'.

נמצא בטריאתלון רק 4 שנים

גם למי שמכיר את ספורט הסבולת ואת עולם תחרויות הסבולת למרחקים ארוכים, יהיה קשה להבין איך אפשר לשלב את כל זה עם קריירה, משפחה וגידול ילדים. "זה בגלל שאני כל כך אוהב את הספורט, ומתאמן בכל יום 4 שעות ומשלב את זה עם העבודה והמשפחה", אומר גבריאלי ומסביר: "כל התחרויות שעשיתי בדרך נועדו רק כדי להכין אותי לאולטרה צ'לנג', אבל כשאני מתייצב לתחרות אני מתייחס אליה הכי טוב שיש ותמיד שואף לפודיום. זה אומר שלא מימשתי בהן את הפוטנציאל שלי כי באתי עם עומס על הרגליים, אבל העומס היה כדי להתרגל לתחרות היעד. בסופו של דבר הפתעתי את עצמי בכל פעם מחדש, כי גם עניין הגיל הוא לא פשוט וככל שאתה מתגבר אתה אמור להיות איטי יותר".

"המשפחה תומכת". ברוך גבריאלי | צילום: באדיבות ליאור כהן

גבריאלי הוא אחד הספורטאים הבכירים בקבוצת אקסטרים, אבל יחסית למתחרים אחרים שלו בקטגוריית הגיל הוא נחשב לטריאתלט חדש יחסית. "מאז שאני זוכר את עצמי לא היה לי יום בלי ספורט. הייתי כדורגלן בהפועל תל אביב עד הצבא, לקחתי דאבל עם הנוער ועוד הספקתי להתאמן עם הבוגרים. לאחר מכן התאמנתי בחדרי כושר, הייתי 15 ק"ג יותר מהיום בשרירים, אבל תמיד שמרתי על הריצה. המרוץ הראשון שלי היה ב-2011 בבת ים ושם רצתי 11 קילומטר ב-45 דקות. לענף הטריאתלון נכנסתי ברצינות רק ב-2014, וכבר בתחרות הראשונה סיימתי שלישי בקטגוריית הגיל בטריאתלון תל אביב, אף אחד לא הבין מי אני".

בשנים הבאות הוא כבר הספיק להתחרות פעמיים בישראמן המלא, לסיים את צ'לנג' רות בגרמניה בקיץ שעבר בזמן של 10:18 שע', אבל האתגר שכל הזמן היה לו בראש היה האולטרה צ'לנג', ולזה הוא התאמן יחד עם אחיו אורן. "אחרי ההחלטה קיבלנו ממארגן התחרות אייל פרל מספר משימות. הוא אמר לנו שכדי להתמודד עם תחרות כזאת צריך לעשות חצי ישראמן באילת, לרכוב 200 ק"מ רצוף על אופניים, לרוץ 50 ק"מ בתנ"ך תש"ח, ו-80 ק"מ בהיירוס אולטרה מרתון, ושם אחי נפצע. עשיתי את כל הדרך הזאת ותוך כדי גם קטפתי תארים. עשיתי גם מסע אופניים ממטולה לאילת ביום אחד בזמן של 16:40 שעות התאמנתי 22 שעות בשבוע עד 28 שעות בתקופת השיא. ככה זה, לכל תחרות אני מקדיש 200 אחוז מעצמי".

הגיע ל-28 שעות אימון בשבוע. ברוך גבריאלי | צילום: באדיבות ברוך גבריאלי

"המשפחה שלי תומכת בי"

בתחרות עצמה הוא התמודד נגד שישה טריאתלטים נוספים ועוד 4 זוגות שהתחלקו במרחק המפרך – בסך הכל 15 משתתפים. "בשחייה יצאתי מקום רביעי בין משתתפי המרחק המלא בפיגור של שעה מעדי הלר. ברכיבה של 145 ק"מ אחרי השחייה הייתי ראשון בין כולם וצמצמתי את הפער מעדי הלר שסיים את השחייה בזמן של 2:39 שע', ל-8 דקות בלבד.

"ביום השני היתה רכיבה של 275 ק"מ מצומת לידו לאילת. לאורך כל הרכיבה המלווה שלי משה כהן היה צמוד אליי. אחרי 140 ק"מ קשים קיוויתי לחלק שני פחות קשה כי אני מכיר את הקטע הזה ובדרך כלל יש שם רוח גבית. בסוף קיבלנו רוח פנים ורוח צד, ועם אותם הוואטים שגרמו לי פעם לסיים את אותם 135 קילומטרים בדיוק ב-4 שעות, נזקקתי ל-6 שעות וכל זה בטמפרטורה של 37 מעלות. ברכיבה הזאת אכלתי 7 סנדוויצ'ים עם חזה עוף, 5 סנדוויצ'ים עם חלווה ושוקולד, 3 פאוור בר, 10 תמרים, 4 בננות, 17 ליטר מים, 4 ליטר איזוטון ו-15 כדורי מלח. עצרתי רק פעם אחת כדי לקרר את הגב עם קרח, עקפתי את כולם כולל כל הזוגות.

"למחרת זינקנו לריצה של 84.4 קילומטר, ממלון רימונים באילת דרך החולות לכיוון יטבתה וחזרה. יצא לי קצב ריצה של 6:40 דק' לקילומטר שזה נחשב איטי בשבילי. יכולתי לדבר בריצה, אבל הרגליים לא סחבו. עברנו גם את זה בהצלחה, הגענו לקו הסיום וכל השאר היסטוריה. ההרגשה בימים שאחרי היא כמו אחרי מרתון, קצת לוחץ ולא היסטרי".

כמו כל ספורטאי סבולת קלסי, גם ברוך גבריאלי כבר חושב על הדברים הבאים ומאמין שהוא יחזור גם על האתגר המטורף הזה: "אני מאמין שאני אעשה את זה שוב כי מאוד נהניתי מזה וגם המשפחה שלי תומכת בי. המטרות לשנה הבאה הן ישראמן מלא ותחרות איש ברזל באוסטריה".

"כל אדם בריא יכול לעשות כל דבר" | צילום: באדיבות ברוך גבריאלי

על התגובות מהסביבה והניסיונות להסביר לאנשים מה גורם לו להאמין שאפשר לעמוד בכאלה מרחקים הוא אומר: "רק לשחות 10 קילומטר זה בלי נתפס, אז עוד לרכוב אחרי זה מעל 140 ק"מ? אבל עובדה שזה קורה כשאתה נמצא במקום הנכון ויש בך את הרצון ואתה לא מחמיץ אימונים. אני אומר שכל אדם בריא יכול לעשות כל דבר על ידי אימונים, תזונה נכונה והתמדה. זה לא שקמתי בבוקר והחלטתי לעשות את זה, אני מקדיש לזה 3-4 שעות ביום ובסופי שבוע 6 שעות. אני יוצא לרוץ בגשם אם צריך, וכשהתאמנתי להיירוס אולטרה מרתון יצאתי לרוץ בחצות וב-7 בבוקר כבר התחלתי לעבוד. אני מוותר על בילויים, אני נרדם כל יום ב-10 בלילה, אני לא שותה ולא מרשה לעצמי כלום. אני מתנהג כמו מקצוען בכל פרמטר".