רגע לפני עונת התחרויות ובדיוק באמצע החורף הישראלי שתמיד מפתיע יש את הדזרט צ'אלנג' (Veridis Desert Challenge). כל רוכב שטח "רציני" מכיר את האירוע והשתתף בו בעבר או לפחות תכנן להירשם ולא בכדי. כאחד שכבר מגיע לפה בפעם החמישית (וממשיך לספור…) האירוע משתנה קצת משנה לשנה, אך תמיד שומר על לב העניין: חיבור לטבע בעזרת הספורט והאופניים. לדעתי זאת חוויה מדברית כמעט מושלמת.

צילום: יואב לביא

הדזרט צ'אלנג' השנה היה לא רק תחרות מרתון אופני הרים הוותיקה בארץ, אלא גם תחרות ריצת שטח בלילה עם מסורת והשנה גם אירח לראשונה ולשנתיים הקרובות את אליפות ישראל במרתון אופני הרים XCM. יש בו גם טיולים מודרכים והפנינג שלם לילדים במתחם. כל אלה ביחד הופכים אותו לאחד מהאירועים הגדולים בשנה לחובבי הספורט והאופניים בפרט, כמעט 3 ימים של חוויה מדברית לכל המשפחה.

ב-2014 האירוע סבל ממה שקרוי "כוח עליון" – מזג אוויר קיצוני שנחת על האזור, גשם שהציף את כל המתחם ואילץ את המארגנים לבטל חלק מהתחרות. הדבר עמד ברקע של קיום האירוע גם השנה, עם תחזית פסימית יחסית וגשם במרכז בחמישי ושישי בבוקר, אבל ככל שהתקדמנו דרומה גילינו שדי יבש ואפילו חמים ונעים. לשמחת כולם השנה היה מזג אוויר מושלם שאפשר אירוע מוצלח.

צילום: יואב לביא

אליפות ישראל במרתון אופני הרים XCM

מפרט: 70 ק"מ, 920 מטרים טיפוס
ביום שישי יצאו מתחרי האליפות, הדו-יומי באופניים והתחרות המשולבת של רכיבה-ריצה-רכיבה לרכיבה עם טיפוס מצטבר מכובד ותוואיי שטח לא פשוט. התחרות ביום הראשון לא כללה את "המסוע" הידוע לשמצה, זו שנה שנייה ברצף (כנראה עליית השטח הקשה בארץ) וזאת בשל זיהום שלא מאפשר רכיבה באזור. במקום זאת "תפרו" הקפה מעניינת שכללה את נחל פרצים עליון ואפילו מקטע קצר על כביש 90.

הבוקר נפתח בתדריך והסימון והשילוט של המסלול היה ברור. כל חריץ או מקטע משובש ומסוכן סומן בצורה ברורה, וכל פנייה סומנה במספר חצים. מיקום תחנת ההזנה היה טוב, התחנות כללו כל מה שמתחרה צריך (איזוטון, מים, בננות ותמרים, וג'ל לתחרותיים יותר), בזינוק/סיום עמדו תומכים מהבית וחילקו לרייסרים בקבוק נוסף ללא צורך לעצור, כל זה אפשר רכיבה עם 2 בקבוקים בלבד ומעט אוכל בכיסים.

צילום: יואב לביא

תחרות דו-יומית כזו היא הכנה טובה למרתון אופני הרים רב-יומי ארוך יותר כמו ה"סמרתון" שיתקיים בפברואר או אפיק ישראל. הפתיחה בחבורת החוד היתה כמובן חזקה מאוד, ונוצר פלוטון קדמי שהכתיב קצב גבוה מאוד, מי שרכב על הקצה בפתיחה שילם בהמשך. ההמשך כלל רכיבה מישורית באזור נידח ויפה ברמת המדבר שמאתגר את בעלי ההארד טייל וממנו ירידות מסוכנות למדי חזרה לבקע הסורי-אפריקני שכללו דרדרת משמעותית וגבעות שמתגלגלות ביחד איתך. נצפו מספר מתחרים בצידי הדרך עם פאנצ'רים, תקלות טכניות ואפילו נפילות לא נעימות. זה מסלול שמוכרע בעלייה, אבל צריך גם יכולת טכנית טובה בשביל לזרום את הדאבלים חסרי האחיזה ומלאי הפודרה. מסלול מהנה ומאתגר מאוד ובסה"כ החזרה המקסימה בנחל פרצים משככת קצת את הכאב.

אלופת ישראל בנשים: נעמה נוימן מטימשגב, הישראלית הראשונה על הקו ושנייה כללי אחרי המקצוענית של קבוצת BWR יובנה קונגורק, שלישית כללית סיימה עידית שוב מCCC.

פודיום נשים | צילום: יואב לביא

אלוף ישראל בגברים: גיא זסלר מקבוצת BWR, בייקוואיי רייסינג זאת הקבוצה המקצוענית הישראלית הראשונה באופני הרים בניהול זיו ענפי. אחרי זסלר בעמדות 2 ו-3 על הפודיום מסיימים אורי לאונציני וגיא לשם. בלט בחסרונו בתחרות שלומי חיימי שחבר בשבת לכל חברי נבחרת ישראל באופני הרים למחנה אימונים בדרום. הפודיומים התקיימו בסמוך לסיום התחרות כפי שהובטח וזה שיפר את התחושה של המתחרים כך שניתן להמשיך הלאה להתארגנות והתאוששות.

פודיום גברים | צילום: יואב לביא

תחרות היום השני- 48 ק"מ, 544 מטרים של טיפוס מצטבר

מפרט: 48 ק"מ, 544 מטרים טיפוס
ההקפה הקלסית והמהירה של הדזרט צ'אלנג' עם טוויסט – הפוך מהכיוון הרגיל של שנים קודמות. הרוכבים זכו למזג אוויר מצוין ואפילו חמים. היתה הרבה רוח במישורים למעלה ואיבדת זמן יקר אם נשארת חשוף בלי מישהו לעבוד איתו. אחר כך הכניסה לנחל היתה לא מאוד טכנית, אבל דרשה זרימה במהירות גבוה ושליטה טובה בסיבובים. יש ברמים טבעיים- קירות נחל סדום שחוגגים עליהם במהירות. כרגיל בהקפה השנייה בדזרט צ'אלנג' יש אלמנט נוסף של עקיפת רוכבים רבים שנמצאים על המסלול. זה לא תמיד חיכוך נעים אבל זה השוני פה בתחרות ואני מאמין שאם כל אחד יעשה מאמץ מצידו יהיה בסדר- הנעקפים מפנים דרך, והעוקפים לא צועקים אלא מבקשים בנימוס לעבור. התוצאות עלו לאפליקציית Mobii ולא עוד דפים שכולם מתגודדים סביבם ומנסים לצלם לחבר'ה, אלא כל אחד בודק במכשיר האישי שלו ויכול לראות התוצאה האישית והכללית מספר דקות לאחר סיום המקצה.

"במקצי האליפות השתתפו כ-200 רוכבים", מספר לשוונג נמרוד ״נימי״ כהן מעז הרים, המנהל המקצועי של האירוע, "במקצים שאינם אליפות ישראל היו עוד כ-350 רוכבים. חלק מהפואנטה היתה לחבר גם רוכבים לא תחרותיים בהכרח לאליפות ישראל. בגלל הכותרת אליפות ישראל ובגלל המסלול השונה מתמיד עם שתי עליות סלקטיביות עם מקום לטקטיקה והתקפות הגיעו קרוב ל-600 איש למסלולי ה-35 או ה-70, וזה אחלה הישג, השתתפות שיא ביום שישי מאז שהאירוע הפך לדו-יומי, ודוגמה למה ששיווק טוב וסיפור טוב יכולים עדיין לעשות. קח בחשבון שזה מרתון 'אמיתי', מגיל 18 ומעלה (למעט קדטים חברי איגוד), קרי לא היו כלל מסלולי ילדים, שלרוב מביאים לאירועים בין שליש למחצית המשתתפים, אז זה עוד יותר מרשים. מה שכן רכיבת השבת היתה חלשה מתמיד, כלומר הקהל התפצל. הטייק שלי לאליפות הזו היא שהמיקום והמסלול ממש לא הרתיעו אנשים – לתל אביבי צומת זוהר זהה קרובה יותר מהגלבוע, אבל התאריך מעבר לפיק להרבה רוכבים שאחרי 'אפיק ישראל', רוצים מנוחה לגוף ולמשפחה. לכן באו חדשים אבל לא הגיעו ותיקים. מהעיניים שלי המוצר הופך טוב יותר משנה לשנה, מי שבא ומשלם מקבל יותר תמורת השקל, אירוע יותר מהוקצע ומתוקתק".

כפר התחרות ממבט על | צילום: יואב לביא

מה לגבי הלוגיסטיקה והוצאות?
"ההוצאות היו עצומות השנה וכללו לוגיסטיקה גדולה, כמו: 20 מרשלים, ארבעה אלונקאים במקטע שחסום לכלי רכב בפרצים, שני אמבולנסים 'ארבע על ארבע', פלוס אמבולנס טיפול נמרץ בזינוק/סיום. פרמדיק טרקטורון אחד, שלושה חובשים, אחד רופא תחרות.
350 חיצים ושלטים ועשרות גדרות, חסימה הרמטית של מקטע כביש 90 כולל שתי ניידות בצמתי הגישה (הערבה ונווה זוהר). סלילת מקטע חדש לפיניש עקב הצפת הפיניש הקלסי, עשרה טלפונים לווייניים, שלושה רכבי ניהול ואחד רייזר מנהל. שלא יגידו לי שפסק דין חץ הצפון לא משפיע (ערכאה שנידונה בבית משפט עליון כעת א.ד). ברור שבטיחותית זה לטובה, אבל הטירוף הזה על 35 ק״מ לא ממש טכניים או מסוכנים (לא מסלול עם תהום בצד אחד כמו בשחרות או מעלה עזגד), על ״רק״ 600 משתתפים, הוא הוצאה שמעט מאוד אירועים וגופים יוכלו לממן".

אליפות ישראל תתארח גם ב-2019 אצלכם לאחר שנים שבילתה בגלבוע.
"ביקשנו לארח את האליפות לשנתיים, כי לא רציתי את כל המאמץ לשנה אחת זבנג וגמרנו. מאידך, עבור הדזרט צ'אלנג׳ זה מהלך שיווקי להגעה לקהלים אחרים ואני מאמין שאחרי שנתיים הוא ימוצה. מרוכבים חזקים שמעתי שהמסלול הפתיע לטובה בקושי ובסלקטיביות שלו. ציפו למרוץ מישורי המתאים 'לסוסים' חזקים וכבדים ועל ההתחלה התבדו כי כמעט ללא יוצא מן הכלל, כל מי שלא החזיק את החוד בעלייה הראשונה כבר לא חזר לעניינים. לשנה הבאה לא צפוי שום שינוי במסלול למעט השאיפה לסיים בפיניש הרגיל שהיה ביצתי השנה".

התאכזבתם שלא נשארו רוכבים רבים מהאליפות לרכיבה בשבת?
"צפינו את זה, כי קשה להפוך קהל תחרותי קפוץ לחובב פסטיבלים ושינה באוהל. באים, מתחרים, אולי זוכים, חוזרים הביתה, זה אחלה. זה חלק גדול מהאירוע וחשבנו עליהם ועל המשפחות והאיזון בבית גם כשהזנקנו בתשע. בשבת יש מלא זוגות על המסלול וזה קצר יותר ותחרותי פחות ובתכל׳ס שיא הפסטיבל והכיף וגם קיבלו מזג אוויר טוב יותר".

תוצאות אליפות ישראל במרתון אופני הרים (יום שישי)

אלוף ישראל גברים עלית – גיא זסלר מקבוצת Bike Way Racing Team – BWR

אלופת ישראל נשים עלית – נעמה נוימן מקבוצת Teamisgav

אלוף ישראל ג'וניורס – עדו גולדשטיין מקבוצת מועדון 500 וואט

אלוף ישראל 40-49 – שביט כוכבי מקבוצת Dynamo Racing

אלוף ישראל 30-39 – רפי שטרית מקבוצת NCC

אלוף ישראל 17-29 – רועי מילמן מקבוצת Zone 3 – Long Distance Endurance Training&racing

אלוף ישראל 50-59 – עמוס גרי מקבוצת City Cycling Club

אלוף ישראל 60+ – גיל אולשנסקי מקבוצת בשביל האופניים בגליל

אלופת ישראל נשים 40-49 – הדס ווייס מקבוצת City Cycling Club

אלופת ישראל נשים 17-29 גיל כהן מקבוצת מאסטרס חיפה

אלופת ישראל 30-39 – עדי אייל מקבוצת HR TEAM

אלופת ישראל נשים 50-59 – סופי פרלמן מקבוצת Nitro – הבית של הספורטאים

אלוף ישראל קדטים – יותם דשא מקבוצת City Cycling Club

אלופת ישראל קדטיות – נעמי לוריא מקבוצת מאסטרס חיפה

אלופת ישראל ג'וניורס נשים – גלי וואלך מקבוצת City Cycling Club