האבולוציה "הבינה" את הצורך בבלימת זעזועים מליוני שנים לפני תעשיית הרכב ופיתחה את המניסקוסים, שני סהרונים הממוקמים בכל ברך שתפקידם לשאת בעומסים על המפרק ולפזר אותם. האבולוציה גם "המציאה" את הסנסורים מאות מליוני שנה לפני תעשיית ההי-טק ומיקמה במניסקוסים מליוני סנסורים התורמים למערכת העצבית-שרירית מידע בזמן אמת על חלוקת העומסים בברך ועל זווית ותנועת המפרק

מאת:ד"ר עמית מור, ד"ר אבי אלבז ואורן ניסן

עד שנות השבעים חשבה הרפואה ששני הסהרונים המצויים בכל ברך הינם שריד אבולוציוני ישן ומיותר (בדיוק כמו התוספתן במערכת העיכול) והקפידה להסיר אותם בכל מקרה של קרע או פציעה – דבר שהביא לדלדול שרירים ולשחיקה מואצת מאוד של הברך. כיום מבינים את חשיבותם האדירה של המנסיקוסים הן כבולמי זעזועים מכניים והן כ"משדרי" מידע תחושתי-פרופריוצפטיבי למערכת העצבית שרירית המייצבת את הברך.

המניסקוסים (או בעברית: הסהרונים) הינם שתי רקמות בצורת חצי ירח אשר ממקומות במפרק הברך בין עצם השוק (טיביה) לעצם הירך (הפמור). המניסקוסים מחוברים ישירות לטיביה אשר עליה הם יושבים ובעצם מרחיבים את שטח המגע של הטיביה כך שהפמור תוכל להתגלגל על גביהם. ישנם 2 מניסקוסים בכל ברך הקרויים לפי מיקומם: הפנימי, נמצא בצד הפנימי של הברך, צורתו כמו האות C באנגלית, וחלקו האחורי רחב יותר מהקדמי. המניסקוס החיצוני הינו בעל צורה מעוגלת ומכסה חלק גדול יותר של המשטח הטיביאלי.

המבנה המולקולרי של שני המניסקוסים מאפשר ספיגה של לחצים ומניעה של קרעים לאורך המניסקוס. עובדה זו חשובה מכיוון שהמניסקוסים נושאים עומס רב, כפי שיפורט בהמשך.

תפקידי המניסקוסים:
1. נשיאת משקל
2. חלוקת כוחות במפרק הברך- המניסקוסים מפחיתים מגע של לחץ מקומי בין עצמות השוק והירך ובכך מפחיתים עומס מקומי. בברכיים בהן הוציאו בניתוח אפילו חלקים קטנים של המניסקוס (בין 15% ל- 34%) , הלחץ במגע גדל פי 3.5.
3. יציבות המפרק- צורת המניסקוסים שיוצרת שיפוע מסוים מאפשרת התאמה טובה יותר בין עצם הירך לעצם השוק ובכך תורמת לפעולה פונקציונלית תקינה של הברך.
4. סיכוך המפרק- המניסיקוסים עוזרים בהפרשה של נוזלי סיכה המאפשרים תנועה חלקה במפרק הברך.
5. מידע תחושתי – החיישנים הנמצאים במניסקוסים משדרים מידע בזמן אמת למערכת העצבית-שרירית על הלחצים והתנועות בתוך הברך ומאפשרים בכך למערכת לייצב את הברך טוב יותר.

ניתן לחלק את קרעי המניסקוס לקרעים טראומטיים, כאלו הנגרמים בשל טראומה/פציעה וקרעים דגנרטיביים – כאלו הנגרמים בשל ה"גיל" (בדרך כלל אופיינים מגיל 35). בקרב צעירים המניסקוס הינו רקמה קשיחה וגמישה. ככל שהולך ועולה הגיל המניסקוס הופך דק יותר, חלש יותר ופחות עמיד. תהליך זה מביא לכך שבגילאי העשרה והעשרים קרעי המניסקוס נוצרים כתוצאה מטראומה, בדרך כלל סיבובית בעצימות גבוהה, בעוד שבברך של בני 35 ומעלה נגרמים קרעים אף מתנועה בעצימות נמוכה בהרבה. מחקרים הראו כי בבני השישים ומעלה ל- 50% ישנם קרעי מניסקוס ואצל אלו הסובלים משחיקת ברכיים לכ- 91% (!!) יש קרעי מניסקוס. היינו, במרבית המקרים ניתן להתייחס לקרע המניסקוס כתהליך טבעי ונפוץ שהינו חלק בלתי נפרד, כמעט, מהעליה בגיל, "הזדקנות" הברך ושחיקת הסחוס.
.

פציעת המניסקוס מתאפיינת במקרים רבים בכאב חד, הגבלה בתפקוד ולעיתים אף נפיחות. הפציעה מפחידה ומטרידה בשל חדות המעבר מאתלט פעיל לאדם כאוב ומוגבל. במרבית המקרים – השד אינו נורא כל כך. למעט קרע טראומטי מסוג "ידית דלי" בו חלק מהמניסקוס עולה כידית של דלי ו"מתלבש" על קצה עצם הירך (מתאפיין בנעילה וחוסר יכולת ליישר את הברך), בדרך כלל לא מדובר בפגיעה המצריכה התערבות מהירה. מעבר לסימפטומים שצויינו לעיל יופיעו לעיתים "קליקים", כאבים על הסדק המפרקי כמו גם דלדול של חלק מהשריר הארבע ראשי ו"בריחה" של הברך עקב אבדן השליטה העצבית שרירית.

הטיפול השמרני מתחלק לטיפול במצב האקוטי ולשיקום. הטיפול האקוטי כולל קירור הברך ע"י קרח, מנוחה ולקיחת נגדי כאב ודלקת. השיקום כולל פיזיותרפיה על מנת להחזיר טווחי תנועה, להפחית נפיחות ולהחזיר שליטה וכח בשריר. ניתן ומומלץ לטפל גם באמצעות אפוסתרפיה. האפוסתרפיה מאפשרת הבאה של המפרק למצב בו העומסים בתוך המפרק ובשרירים מאוזנים – דבר המביא לירידה מהירה של הכאב בהליכה, כמו כן מתרגלת האפוסתרפיה את השליטה העצבית שרירית במפרק ומאפשרת לשרירים המייצבים חזרה מהירה לתפקוד ולאתלט חזרה לפעילות.

טיפול ניתוחי: הטיפול הניתוחי תלוי בגיל המטופל, רמת פעילות וסוג הקרע יחד עם פגיעות נוספות ברצועות הברך. אם הקרע הינו מעל גילאי ה- 35 ואינו מערב נעילה וחוזר אפשרות ליישר את הברך ההמלצות בספרות הרפואית הן לבצע קודם כל טיפול שמרני.

אם מדובר בסימפטומים המערבים נעילות של ברך כתוצאה מקרע "ידית דלי", ניתוח הוא האופציה המתאימה. הניתוח שמתבצע הוא ארתרוסקופיה, כאשר בדרך כלל מבוצעת כריתה חלקית של המניסקוס אם הקרע באיזור ללא אספקת דם טובה, או תפירה אם הקרע הינו באיזור עם אספקת דם טובה. חשוב לציין שלאחר טיפול ניתוחי יש צורך בשיקום הברך לפי אותם כללים של הטיפול השמרני, תוך התייחסות לסוג הניתוח (תפירה או כריתה חלקית).

• התוכן המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. התכנים באתר נועדו לספק מידע כללי ואינם מהווים בשום אופן ייעוץ רפואי או בריאותי ואין בהם משום מתן עצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה. מטרת התכנים שבאתר לסייע להרחבת הידע.

מקורות:

כל המאמרים של אפוסתרפיה בשוונג – כאן

אתר אפוסתרפיה – apostherapy

מפתחי שיטת האפוסתרפיה, רופאים וחוקרים בתחום הביומכניקה ורפואת הספורט

דר' עמית מור

דר' אבי אלבז