מאת:נתי ים
שנה לאחר זכייתו באליפות ישראל לבוגרים באופני הרים התייצב
אייל שטייניץ להגן על תואר האלוף.
כחודש לפני האליפות התקיימה תחרות בגבעת המורה במהלכה בקשתי מ-אייל לפרוש, בעקבות שורה של תקלות טכניות באופניו כבר בתחילת ההקפה הראשונה.
מייד עם סיום התחרות שאל אותי דורון אמיץ (מנצח התחרות) מה יהיה באליפות ישראל, תשובתי הייתה חד-משמעית "גם ב-2004 אייל ינצח את התחרות".
אייל הגיע לאחר שנה אשר הייתה רחוקה מלהיות אידיאלית בחייו.
הוא ניצח בכל תחרות אותה סיים השנה והוכיח כי הוא נמצא בליגה משלו מול הרוכבים האחרים בישראל, אך סיום שרותו הצבאי והיציאה לחיים האזרחיים, יחד עם משבר משפחתי שעבר בחודש יוני, עת איבד את דודו האהוב בנסיבות טרגיות ביותר, הביאו ללבטים לגבי המשך פעילותו.
הבהרתי לאייל כי הקו האדום הולך וקרב ועליו להחליט סופית האם יגן על תוארו מהשנה שעברה או לא יגיע כלל לתחרות. אייל קיבל החלטה משמעותית והתחייב לתוכנית אימונים התואמת את כושרו באותה עת.
שבוע לפני האליפות ניצל אייל הזדמנות ונסע למחנה אימון בכבישי ספרד בו גמע מעל 600 ק"מ והפרשי גובה של 4,500 מטר. המחנה תרם רבות לשקט הנפשי הדרוש לאליפות ישראל.
מחמאות רבות יש לנו על מתחם יער עופר, אשר בעזרת כושר הארגון של "צימוק" הציב סטנדרטים גבוהים יותר להגדרות של שטח ההערכות, והעניק אווירה תחרותית נעימה למשתתפים לצד תפאורה הולמת לאליפות ישראל.
מערך השיפוט אשר סופק על ידי איגוד האופניים הישראלי, תוך עמידה נחרצת בזמנים, הראו כי ניסיון ונכונות של אנשים יכול להביא איכות לא מוכרת בארץ, לדברים מובנים בתחרויות בחו"ל.
המסלול אשר נבנה על ידי "עז הרים" הוגדר על ידי אייל כקשה מאוד טכנית ומחייב ריכוז ברמה גבוהה מאוד.
ההכנות לתחרות החלו בהחלטה מנטאלית לא לזנק עם הספרה 1, לאחר שבתחרויות קודמות בהם זינק אייל עם סיפרה זו, הוא סבל מתקלות רבות אשר החמורה בהן הייתה נפילה קשה ביותר במרוץ אותו ניצח בבית-היערן כק"מ לסיום, אשר התקיים כשבועיים לפני אליפות ישראל ואיים לעצור את אייל בשלב הקריטי של ההכנות לאליפות ישראל.
השנה בחרנו לא לרכב ולהתאמן על המסלול, בעיקר משיקולי התאוששות והטמפרטורות הגבוהות אשר היו בשעות האימון האפשריות, למעשה אייל נח ב-72 השעות קודם התחרות, ורק בשישי עלה להקפה על מסלול התחרות לבחירת קווי המסלול.
הכנת האופניים הסופית נעשתה הפעם לא על ידי אייל אישית, אלא על ידי "רוזן ומינץ" בקרית מוצקין, כאשר על האופניים הותקנו צמיגים חדשים, שרשרת, ומערכות הכבלים הורכבו מחדש על ידי העובדים המקצועיים בחנות.
המשקף שנבחר היה כמובן של חברת "אוקלי" התומכת באייל זו שנה שנייה ברציפות ומצליחה להוכיח כי ללא ספק הם מנותני החסות המשמעותיים ביותר אשר יש לאייל.
גם בנושא התזונה לא הקלנו ראש ולאחר מס' ניסיונות בחרנו במשקה אשר יספק את המינרלים והסוכרים לאורך התחרות וכמובן טעים לחיכו של האלוף דאשתקד.
בדיון הטקטי לקראת התחרות – דרך הפעולה אשר נשקלה התבססה על שתי הקפות ראשונות "רגועות" ואז יציאה להתקפת ניסיון בנקודה נבחרת על גבי המסלול על מנת לראות מי יישאר איתו, כאשר לאחר יצירת הפער הראשוני הורדת קצב לרמות נסבלות על ידי הליווי, והתקפה החלטית נוספת בנקודה אחרת בהקפה האחרונה.
הידע על המתחרים האפשריים נצבר במרוצים המקדימים לתחרות כאשר נראה כי בעצם נשארו רק נייל אובריין ודורון אמיץ כבעלי סיכוי לסיום העונה וגם הם הראו סימני עייפות בתחרויות האחרונות.
מהלך התחרות קיבל מפנה כאשר אייל זיהה את חולשת המתחרים האחרים מוקדם מהצפוי והחליט להעלות את המהירות כבר בהקפה הראשונה תוך שהוא מסמן שהכול בשליטה. בהקפה זו הדופק הממוצע היה 181 בעיקר עקב מעבר המסלול בפעם הראשונה בקצב תחרותי והרצון לבצע מיון בין המתחרים.
הדגל הוכן מראש
שלוש ההקפות הבאות היו בסימן של קצב בינוני-גבוה (דופק ממוצע 170 עד 173) כאשר אייל בוחן לפרק זמן קצר את נחישותו של דורון אמיץ לרדוף אחריו ואת משך הכוח העומד לרשותו.
להקפה האחרונה (דופק ממוצע 176) יצא אייל משוכנע בניצחונו והכין את תפאורת הדגל מראש.
מבחינת זמני הקפה הממוצע של אייל היה 24:30 אך בהקפה האחרונה הוא היה מתחת ל-24 דקות.
בסיום התחרות אייל היה מאושש יותר מהתחרות של שנה שעברה.
שיחת הסיכום הארוכה עם אייל בערב שלאחר המרוץ היתה בסימן של סיפוק אדיר ושבירת מתח אשר נבנה לאורך השנה.
המשפט הראשון היה "אני בעננים, היה לי מדהים ההישגיות היא ללא ספק מחלה, אבל אני אוהב אותה ומוכן להקריב למענה".
כמאמן אשר מכיר את אייל מגיל 15, למדתי לאורך השנים כי המחוייבות של אייל לספורט בנויה על יחסי כבוד, גם כאשר היו תחרויות בהן אייל היה רחוק מאוד מהפודיום, כתוצאה מנפילות ותקלות, אייל נהנה לרכב גם לאות הערכה למארגנים ולצופים.
כמאמן, אני רוצה להודות לתמיכה של "משקפי אוקלי", "רוזן ומינץ", "אגנטק", "צ'מפיון נוטרישן", משפחת שטייניץ, שעזרו לנו לעבור את השנה ולנצח את אליפות ישראל.
