זו הייתה במובנים רבים אליפות שונה מאד מקודמתה. בכתבת הפתיחה שלי כאן באתר "שוונג" הצבתי מספר שאלות. לרובן יש תשובות ברורות
מאת:דר' בוקי צ'יש
– הנבחרת האמריקאית לא הושפעה משינוי תיזמון המבחנים. העובדה שהנבחרת נקבעה שנה מראש לא שינתה לאמריקאים דבר. הם עדין המעצמה היחידה והחזקה בשחייה העולמית והזכיה ב- 16 מדליות רק מחזקת את הידוע…..לא משנה איך תיבחר הנבחרת היא נשארת זה עשרות שנים כקבוצה החזקה ביותר בבריכה.
– המאבק בין מייקל פלפס לראיין לוכטה הוכרע הפעם בבירור לזכתו של ראיין לוכטה. שני ניצחונות בקרבות ראש בראש נגד פלפס וקביעת שיא עולמי ב- 200 מטרים מעורב אישי מציבים את ראיין לוכטה מעל פלפס במועד הנוכחי. מה יהיה בלונדון כלל לא ברור. ההפסדים של פלפס היו מינימאליים והכל יכולל להתהפך בשנה הבאה. כעת ברור שלוכטה למד את "סוד" התנועה התת מימית והוא מבצע אותה לא פחות טוב מפלפס. זו הסיבה העיקרית מדוע הוא ניצח את פלפס ומדוע גילה עליונות כה ברורה במשחה הגב וב- 400 מעורב אישי.
– הנבחרת המקומית הוכיחה שוב את ערכה של הביתיות ואת ערכו של הקהל התומך והאווירה האוהדת. 5 מדליות זהב מציבות את סין במקום השני מבין הזוכות בזהב. לסין 4 אלופי עולם, שחיינים רבים שזכו במקומות 2 ו- 3 וכוכב אחד בשם סאן יאנג צעיר בן פחות מ- 20 שזכה בשתי מדליות זהב, אחת מכסף ואחת מארד. לראשונה בהיסטוריה של אליפיות העולם זכתה סין במדליה במשחה שליחים לגברים.
– 2 מתוך 3 האסייתים הקטנים לא צלחו בראש מורם את התחרות. מבין אירי וקיטג'ימה היפניים והקוראני פארק טיי הון הצליח רק הקוראני לזכות בזהב. כומו במאבק מול גדולי הקומה, והאמינו לי מדובר בגדולי קומה מאד כמעט בכל המשחים, הייתה ידם של האסיאתים הקטנים על התחתונה.
הבריכה בשנחאי
במשחה של האליפות, בין הגברים, אני בוחר במאבק בין ראיין לוכטה למייקל פלפס ב- 200 מטרים מעורב אישי שהוכרע על חודן של 0.11 שניות והניב את אחד משני השיאים העולמיים. לוכטה- ניצח בסגנונות הגב והחזה ב- 0.35 שניות. פלפס ניצח בפרפר והחתירה ב- 0.19 שניות. בסיכום זכה לוכטה בפער מזערי של 0.16 שניות.
ראיין לוכטה שובר את שיא העולם ב- 200 מטרים מעורב
במשחה האליפות, בין הנשים, זוכה אצלי משחה הגב ל- 200 מטרים בו ניצחה הכוכבת החדשה של השחייה העולמית. השחיינית בת ה- 16 מיסי פרנקלין האמריקאית. זמנה 2:05.10 דקות היה קרוב כדי 0.29 מאיות משיא העולם של קירסטי קובנטרי שנקבע בבגד השחייה האלסטי. זהו הישג מדהים לנערה גבוהת הקומה, 1.85 מטר, אבל הצעירה מאד. הישגיה, כפותחת לנבחרת ארה"ב במשחה השליחות 4 כפול 200 מטרים וכסוגרת ב- 4 כפול 100 מטרים, רק מרמזים על הפוטציאל האדיר הטמון בילדה/נערה זו!!
גמר 200 מטרים נשים – הניצחון של מיסי פרנקלין
תגלית האליפות- ג'ימס מגנוסון האוסטרלי. האוסטראלים מכנים את ה- 100 מטרים חתירה כמשחה של הלוך ושוב. ה-"שוב" של מגנוסן היה באליפות זו מדהים:
– במשחה השליחים בו קבע את התוצאה הטובה בכל הזמנים לבגדי שחייה רגילים הוא קבע בהלוך 23.10 שניות ובחזור 24.39 שניות = 47.49 שניות. בניצחון האישי הוא יצא ב- 22.94 שניות ושב ב- 24.69 שניות = 47.63 שניות. זו חלוקת זמנים מדהימה למאיץ הצעיר (20). אם יצליח לשמור על בריאות גופנית, בשנה הקרובה, הוא יגיע ללונדון כמועמד ברור לנצחון במשחה הקלאסי ל- 100 מטרים חתירה.
המשחה המפתיע של האליפות היה ניצחונה של אוסטרליה במשחה השילחים 400 חתירה. ההפתעה הייתה התוצאה שקבע מגנוסון כפותח שטרפה את הקלפים, איפשרה לחבריו לשחות במים שקטים בקידמת מקצה הגמר ולנצח את הצרפתים והאמריקאים. לצרפתים שוב הפסיד את המשחה האלוף האולימפי, ברנארד, ששחה בבוקר 48.37 שניות ובגמר רק 48.75 שניות. זה הספיק לאוסטרלים כדי לנצח.
מנצחי המשחים הבינוניים והארוכים בין הנשים ובין הגברים מלמדים אותנו כי כדי לנצח יש לחלק את הזמנים, בין החלק הראשון לחצי השני, באופן שווה ולא להיגרר לשחייה מהירה מדי כפי שעשו מספר שחיינים. אלו מצאו עצמם נאבקים בחלק השני וכך מובסים. למשל:
400 מטרים חתירה גברים פארק טיי הון – 1:51.02 דקה בחצי ראשון 1:51.02 דקה בחצי שני.
400 מטרים חתירה נשים פדריקה פלגריני – 2:02.30 דקות בחצי ראשון 1:59.67 דקה בחצי שני.
800 חתירה גברים סאן יאנג – 3:51.36 דקות בחצי ראשון 3:47.21 דקות בחצי שני.
1500 חתירה גברים יאנג סאן – 7:18.24 דקות בחצי ראשון 7:15.90 דקות בחצי שני.
ללמדך – מי שרוצה לשחות נכון מרחקים מ- 400 ומעלה חייב לחלק את כוחותיו במידה שווה בין שני חצאי המרחק!!
יש לציין את כשלונם של קיטג'ימה, האלוף האולימפי הכפול שלא זכה בזהב בשנחאי, של סזאר סיילו הברזילאי – אלוף העולם ושיאן העולם שלא עלה לדוכן המנצחים במשחה ל- 100 מטרים חתירה, כשלונו של לאזלו צ'ה לעלות לגמר ב- 400 מטרים מעורב אישי וכשלונה של האלופה האולימפית ושיאנית העולם קירסטי קובנטרי מלעלות לגמר ב- 200 מטרים גב.
שיאים, באליפות שהסתימה הערב, היו מעט – רק שנים. עובדה הפוגמת באיכות התחרות ובהתלהבות סביב ההישגים. אבל היו בבריכה קרבות שהוכרעו על חודה של מאית ולראשונה באליפות העולם הסתיימו שני משחיים בשיוויון בין המנצחים, 100 מטרים גב שני צרפתים, ו- 100 מטרים חתירה נשים בין בילורוסית ודנית.
שיאים היו מעט אבל איכות ותחרות היו נפלאות. הסינים הוכיחו, כפי שעשו בבייג'ין, כי בארגון הם אלופי האלופים. התחרות דפקה כמו שעון שוויצרי. בכל התחרות היו רק שני זינוקים פסולים. הפירוטכניקה הוסיפה המון. הצלילים נתנו צבע והקהל היה נלהב בדרך כלל. בפרט כששחיין סיני היה בקדמת השוחים או התקרב לעמדה של זכייה במדליה.
הפירוטכניקה הוסיפה המון
הישראלים שנסעו לשנחאי, כדי להגיע לחצי הגמר ולהבטיח מקום במשלחת ללונדון 2012, הצליחו בחלקם. 3 עשו זאת כבר באליפות זו, שנים נוספים יעשו זאת כמעט בוודאות לדעתי אך במועדים אחרים ויגיעו גם הם ללונדון בשנה הבאה.
דר' בוקי צ'יש, בדרך הביתה משנחאי.
דר' בוקי צ'יש-דר' בחינוך גופני וספורט מאוניברסיטת אוהיו סטייט, ארה"ב. שיאן ישראל בעבר
ב- 100 מטרים חתירה, מאמן שחייה בכיר שאימן מספר שחיינים אולימפיים
ישראלים, אימן שחיינים בכירים מארה"ב, קנדה ומבלגיה, רכז קורסי מאמני
שחייה, מרצה בנושאי מינהל הספורט והמשחקים האולימפים במכללת וינגייט, פרשן
שחייה בעיתונות ובטלביזיה- במשחקי אטלנטה, סידני וביג'ינג.
