מה ההבדל בין אסיר לבין עובד היי טק? שניהם מבלים יומם ולילם בתוך חללים סגורים. האסיר נמצא 24 שעות ביממה, בכמה חללים סגורים במתקני הכלא וגם עובד ההיי טק מחליף כמה חללים סגורים ביום: 12 שעות בחדר בעבודה מול מחשב, שעתיים בקופסת מתכת שנקראת מכונית, הלוך ושוב לעבודה, 4 שעות רביצה מול הטלוויזיה בסלון ואז ישן 6 שעות בחדר שינה
מאת:רן אפק
הספורט מאפשר לנו לצאת מהחללים הסגורים הללו ולשייט לנו במרחב הפתוח. אימון בחוץ הוא קשה יותר בהתחלה כי יש לנו פחות אמצעי שליטה על התנאים לאימון: חשופים למזג האויר – שמש או גשם, קור וחום, לאוויר, לויטמין די, וגם הסכנה לפציעות גדולה יותר. מצד שני אימון בחדר כושר או בריכה עולה אמנם יותר כסף, אבל מקבלים מזגן, אפשרות לאימון שיכול להיות מדויק ומדעי יותר ואופציה טובה לאימוני כוח (משקולות) וחוגים. אך כמו כל דבר שמדמה את "הדבר האמיתי", חדר הכושר מוגבל בספורט האירובי.
הקריטריון המשמעותי וכמעט היחידי בבחירת חדר הכושר הוא הקרבה לבית או למקום העבודה. אם חדר הכושר לא יהיה זמין ומיידי, מעטים הם אלה שיתמידו ללכת אליו. במקרה זה המחיר למנוי, רמת המכשור, המדריכים ומגוון החוגים הם זניחים. הקריטריון היחידי שיכול להעיב על קריטריון המרחק מהבית או מהעבודה, הוא קיומה של בריכת שחיה, אך הדבר רלוונטי רק למתאמנים בשחייה.
בשיעורי ספינינג מתאמנים ונהנים ממזגן, מוזיקה טובה, הנחיות המאמן ברורות, מגבת ומים צמודים, מקלחת קרובה ורמת מאמץ אישית, בהתאם לפעמים שבאמת מסובבים את כפתור דרגת הקושי ימינה ולא רק עושים ב"כאילו". בסוף האימון יוצאים אדומים ממאמץ, בבגדים ספוגי זיעה וחושבים שהנה, עשינו אימון יעיל. אולם, אדמומיות בפנים והזעה אינה אף פעם מדד לאימון יעיל, אלא רק לאטימות החדר וחוסר יכולתו לנדף נוזלים. המזגן אינו מצליח לספוג את כל הנוזלים והחום שמצטבר בחדר, מהגוף ומחיכוך גלגל האופניים. המדד היחידי האמין והקל לבדיקה של עוצמת האימון, אמור להיות הזמן שהדופק עלה בעת פעילות גופנית. אך בחדר סגור, הדופק יעלה הרבה יותר מהר, עם עליית חום הגוף, מבלי שיתאר נכונה את המאמץ שנעשה.
בריצה על מסוע, ניתן לשלוט מבחינה פיזיולוגית בצורה מיטבית בעוצמת האימון, בגובה השיפוע, בזמן ובמהירות הריצה. מה יצא מזה? לא ברור. כאשר מתאמן יוצא לרוץ בחוץ, הוא מגלה כי ריצה על קרקע מוצקה ובאוויר החופשי, שונה לגמרי וכל המדדים וההישגים שלו לא דומים למה שעשה על המסוע. המסוע מהווה משטח שיכוך מעולה למניעת פציעות, אבל התנועה בו אינה מדמה משטח אמיתי להרמה ודחיפה של הרגלים כמו בריצה רגילה, אלא יותר הרמת רגלים והמתנה באוויר שהמסוע יעשה גם הוא חלק מעבודת הריצה. יש מחקרים הטוענים כי מי שהתאמן על מסוע ירוץ בחוץ יותר מהר, אך רבים מהמתאמנים טוענים שיותר קשה בהתחלה לרוץ בחוץ. לסיכום, מי שרגיל לרוץ בחוץ, יתקשה לרוץ על מסוע ולהיפך.
המסוע מהווה משטח שיכוך מעולה למניעת פציעות, אבל התנועה בו אינה מדמה משטח אמיתי (צילום:Brandon.wiggins)
לא כולם גרים במרחק המאפשר להם לקפוץ לים, לכנרת או לנחל הקרוב לביתם. מקורות המים הפתוחים הללו, לא מספקים סביבת אימון סטרילית ומושלמת. מלבד פגעי מזג האוויר, מייצרים מקורות המים הללו גלים וזרמים המקשים על השחייה. מעבר לכך, הם גם מכילים יצורים חיים אחרים, שבמקרה הטוב אינם מרוצים מנוכחות המתאמן, ובמקרה הרע גם חומדים את בשרו. גם כאן המתאמן נוטה להעדיף את הסביבה אליה הוא התרגל. למשל בחורף, כאשר סגרו את בריכת גורדון (22 מעלות) לשיפוצים, באו לבריכת האוניברסיטה. ה"גורדוניסטים" התלוננו כי לשחות בבריכה האולימפית הפתוחה והקפואה של האוניברסיטה (24 מעלות), זה כמו לשחות במרק חם. אימוני אינטרוולים יעילים, ניתן לעשות רק בבריכה, אבל מדי פעם רצוי ואף מומלץ לשחות גם במקור מים טבעי.
טוב שיש התפתחות טכנולוגית, אבל גם אין תחליף לטבע.
רן אפקרן אפק הוא מאמן סיבולת מוסמך מטעם איגוד מאמני הספורט האמריקאי וטריאתלט מזה 10 שנים. התחרה במאות אירועי ספורט בארץ וב-4 יבשות שונות. במסגרת השעות הרבות שצבר לאורך 10 שנים של עיסוק בספורט, התאמן והכיר מתאמנים ומאמנים מקצועיים רבים, ראה, חווה ושמע את הסיפורים שלהם, הקשיים, הפציעות ושיטות האימון, עד שהבין מה ניתן לשפר בשיטות האימון ובתזונה, בכדי להתמיד באימונים בהנאה וללא פציעות לאורך זמן.
[email protected]
