מסע האופניים האתגרי מדרום  לצפון הסתיים (18-21 בנובמבר) בפעם השנייה ברציפות ובעיניי הוכתר כהצלחה גדולה. תחילתה של מסורת. טרם עלות השחר התקבצו להם אט אט רוכבי S2N 2015 בשדה דב בבוקר של יום רביעי, כולם רוכבים מנוסים, כולם רוכבים נחושים – כולם רוכבים חוששים. בפני 30 הרוכבים אשר החליטו לחצות את מדינת ישראל מאילת לפסגת הר החרמון עמדו 640 ק"מ, 8,000 מטר טיפוס ורוח צפונית אחת עיקשת ונחושה.

משתתפי המסע באילת | צילום: ניר עמוס

רמות של אדרנלין

טרם הספיקו הרוכבים לעלעל בחוברות הדיוטי פרי חרקו גלגלי טיסת ארקיע IZ801 על מסלול הנחיתה בעיר השמש הנצחית ובישרו על תחילתו הרשמית של המסע. נסיעה קצרצרה בליווית נהגי המוניות המקומיים אל מקום הכינוס (מלון רימונים) רק העלתה את רף ההתרגשות (ואני מצטט את ישראל ישראלי, נהג המונית המקומי – השתגעתם? אני אקח אתכם עד לחרמון במונית שלי! גם יותר מהר וגם פחות סבל). האחרון שכח לציין את רמות האדרנלין, ההתרגשות וההגשמה העצמית אבל נסלח לו הפעם. אולי עוד יתרצה ויחבור אלינו בשנה הבאה.

עם בואם למלון רימונים נפגשו הרוכבים עם יקירם האהוב, האופניים, אשר נאספו טרם המסע על ידי הצוות הלוגיסטי של המסע וזאת על מנת למנוע בעיות לוגיסטיקה (תקלות באופניים) ובזבוז זמן יקר (הרכבת האופניים ממזוודות). התארגנות קצרה, פריסה קלילה, עלייה על מדי ב' (חולצות הרכיבה הבולטות של המסע), תדריך בטיחות ותדריך מקצועי ע"י ליאור כהן, מפיק ויזם המסע והיי צפונה לחרמון.

תדריך בטיחות ותדריך מקצועי של ליאור כהן שיזם את המסע | צילום: ניר עמוס

רוכבי המסע נחלקו ל-3 דבוקות רכיבה על פי רמתם המקצועית וזאת על מנת לאפשר לרוכב לרכב בבטחה ובנוחות בסביבת רוכבים ורוכבות התואמים את יכולתו. העובדה כי השנה שולבו קטעים תחרותיים ומדידת זמנים בסופו של כל מקטע יומי משכה רוכבים מהשורה הראשונה בסצנת האופניים (דוד רזניק, מרים בר- און) והטריאתלון (רועי זוארץ, רון לוינסון, אביטל גז, ויטלי לייקין) בישראל. רוכבים נוצצים אלה נלחמו מדי יום על ההובלה בטור הכללי, החולצה הורודה והפרס הכספי למנצחים – חולקו סה"כ 4,500 שקל במזומן.

הרוכבים דוד רזניק ומרים בר-און מובילים את הדבוקה | צילום: ניר עמוס

יום 1 – המסלול: אילת-מצפה רמון

מרחק: 150 ק"מ
טיפוס מצטבר: 1,850 מטר
מקטע תחרותי: צומת ציחור – מצפה רמון (60 ק"מ, 1,200 מטר טיפוס)

מזג אוויר נפלא וקריר לצד רוח פונית קלה בצורה חריגה קבלה את פני הרוכבים אשר החלו את דרכם צפונה ע"פ כביש הערבה בואך צומת קטורה. לאחר פריסה קלה ומרעננת החלו הרוכבים לדווש למרגלות הר עיט ובדיוק בשלב זה החלה לחלחל התובנה כי מסע זה לא יהיה פיקניק של אחה"צ. שעה נוספת של רכיבה באזור נאות סמדר והרוכבים כולם (3 הדבוקות) נפגשו בצומת ציחור.

לאחר הפוגה קצרה הוזנקו הרוכבים לקטע התחרותי אשר כלל הרבה מאוד גבעות וטיפוסים וקינוח חמוץ מתוק בעלייה למצפה רמון. היו אלה דווקא הטריאתלטים אשר לקחו את ההובלה מהשלב הראשון. לאחר קרב צמוד בטיפוס למצפה רמון היה זה רון לוינסון אשר השכיל לחצות את קו הסיום ב-25 שניות לפני חברו לנבחרת החנית של ישראל בטריאתלון. בקרב הנשים הפליאה אביטל גז ברכיבה מצויינת לצד ויטלי לייקין וליאור כהן ולהבטיח לעצמה רכיבה בורוד ביום השני.

מקטעים תחרותיים במסע היה חידוש | השנה צילום: ניר עמוס

מלון פונדק רמון המפנק היווה פיצוי הולם ליום קשה במיוחד במשרד. טרם ארוחת הערב העשירה וקבלת הכביסה (בסיום כל יום רכיבה נאספו בגדי הרכיבה מהמשתתפים והוחזרו נקיים ומבושמים כעבור שעתיים) בחרו רבים מהמשתתפים להתרענן במתחם הספא והבריכה של המלון. לאחר ארוחת הערב ושיחות ערניות בין המשתתפים התפנו הרוכבים לתחקיר לגבי היום החולף, תדריך לקראת יום 2 וטקס חלוקת פרסים למנצחים. השנה הוחלט כי הרוכבים המובילים בנשים ובגברים יזנקו ליום הבא עם החולצה הורודה הנחשבת.

רון לבינסון (מימין) ואביטל גז מנצחי הקטע היומי | צילום: ניר עמוס

יום 2 – המסלול: מצפה רמון-ערד

מרחק: 158 ק"מ
טיפוס מצטבר: 1,815 מטר
מקטע תחרותי: צומת הערבה-ערד (47 ק"מ, 1,270 מטר טיפוס)

כבר לארוחת הבוקר ירדו הרוכבים ובגדי הטור לגופם. לוח הזמנים הקפדני חייב השכמה מוקדמת, אריזת הציוד והפקדתו ויציאה בזמן בדבוקה הנכונה. המסלול היום עשוי לבלבל את הרוכבים ועל כך נתן את הדעת ליאור כהן בתדריכים השונים. אופי המסלול עד למקצה התחרותי שונה בתכלית השינוי מאופי המסלול במקצה התחרותי. ממצפה רמון, בואך ירוחם והמכתש הקטן הצבעוני, חלוף בעיר בה פרץ לתודעה העולמית מרדכי ואננו ועד לצומת הערבה המגמה הכללית היא ירידה ואדרנלין גבוהה במיוחד. מהר מאוד הגיעו הרוכבים לצומת הערבה הכ"כ מוכרת מהנסיעות המשפחתיות לאילת ופחות מוכרת לרוכבי הכביש אל עבר ערד.

המקטע התחרותי החל במישור מוחלט בחלקו הדרומי של ים המוות לצד מפעלי ים המלח. אופי המסלול הביא לדבוקה אחת גדולה של כלל הרוכבים עד לעין בוקק – הנקודה בה אופי המסלול משתנה לחלוטין. 24 ק"מ עם 1,270 מטר טיפוס. מהשנייה הראשונה הייתה זו חבורת הטריאתלון הצעירה, רון (בורוד), רועי וויטלי אשר לקחו את ההובלה. בסיום מאבק צמוד במיוחד היה זה ויטלי לייקין אשר הקדים בחצי גלגל את רון ורועי. אביטל המשיכה במגמה ונצמדה לרוכב המנוסה דוד רזניק אל עבר מקום משכנם של חולי האסטמה בישראל – ערד.

חבורת החוד נותנת עבודה כל הדרך לעיר ערד | צילום: ניר עמוס

מלון ענבר בעיר קבל את פני הרוכבים. עובדי הלוגיסטיקה של הטור (בניצוחו של עמיחי לנדסברג) עשו כל שביכולתם למזהר כל מאמץ מיותר מהרוכבים שעה שלכולם המתינו המפתחות לחדרים בכניסה למלון, המזוודות האישיות בלובי המלון ועמדת איסוף הכביסה נקבעה בכניסה למתחם הספא.

בארוחת הערב ניתן כבר היה לראות באופן ברור את העייפות על פני הרוכבים. שיחות רבות נסובו סביב העליה האכזרית המקום הכי נמוך בעולם למקום שלעיתים נראה כמקום הכי גבוה בעולם. טיפוס מסוג זה לאחר 275 ק"מ (מצטבר ביומיים עד לנקודת הטיפוס) אינו טיול כלל וכלל גם לרוכבים המנוסים ביותר.

במקצה התחרותי היו אלה רון ואביטל שהמשיכו להוביל את הטור ונראה כי החברים יצרו קשרי חיבה חזקים לחולצה הורודה.

לאחר סיור לקחים על היום שחלף ותדריך מקצועי ליום השלישי המשיך ליאור כהן בתדריך בטיחות חשוב במיוחד. בשעה שחלפו הרוכבים ע"פ היפים שבכבשי ישראל בוצעו שני פיגועי טרור קטלניים ברחבי המדינה, האחד במרכז העיר תל- אביב והשני בסמוך לאלון שבות וגבו את חייהם של 5 אזרחים. הדבר חייב קבלת החלטות בזמן אמת ושימת דגש מיוחדת לרכיבה בבקעה ביום השלישי לרכיבה. לאור המצב ודרישת החטיבה המרחבית כי רוכבי המסע ירכבו בדבוקה אחת מאובטחת מלפנים ומאחור מצומת לידו ועד לישוב מחולה בבקעה. למשמע הידיעה הבאה היו הרבה פנים מופתעות – ביום הבא יסיימו הרוכבים את המקטע בקטע של 23 נגד שעון אישי. דבר אשר עשוי לשנות לחלוטין את הדירוגים במקצה התחרותי.

יום 3 – המסלול: ערד-בית אלפא

מרחק: 200 ק"מ
גובה מצטבר: 1,500 מטר
מקטע תחרותי: נגד שעון אישי – 23.1 ק"מ ממחולה לבית אלפא

לאחר ירידה מנהלתית ורגועה ולנגד עיני הרוכבים הנוף הקסום של הזריחה על ים המלח נתקלו הרוכבים לראשונה בטור S2N 2015 ברוח הצפונית הטורדנית. אופי המסלול המישורי יחסית לא שקף נכונה את דרגת הקושי של יום זה. מרחק גדול, בשילוב עייפות גופנית לאחר יומיים אינטנסיביים ורוח נגדית הקשו מאוד על הרוכבים.

תמונה רון לוינסון ואביטל גז החלו את היום בורוד – בהמשך היום דברים צפויים להשתנות בדירוג הכללי לנוכח מקטע הנג"ש האישי (5734). צילום: ניר עמוס

בנקודת המפגש בצומת לידו התפנקו הרוכבים על קרטיבים לפי בקשתם והיו קשובים בשנית לתדריך הבטיחותי של ליאור – כולם כולל כולם רוכבי יחדיו כאשר שני רכבים בקדמת הדבוקה ו- 2 רכבים מאחורי הדבוקה כולל המאבטח של הטור. נקבע כי רק הדבוקה השלישית והחזקה ביותר תיקח חלק בהובלה בעוד יתר הדבוקות תשבנה בנוחות יחסית (כמה נוח יכול להיות כסא צר מקרבון לאחר שעות רבות של רכיבה?) ותהנה מהנוף של הבקעה לאחר גשמי הברכה.

דבוקה ארוכה חוצה את הבקעה ביום ה-3 והארוך במסע | צילום: ניר עמוס

החשש הביטחוני התפוגג אט אט שעה שמרבית התושבים המקומיים נופפו לשלום לרוכבים החוצים במהרה את הנוף הפרעי ואף הציעו לארח ולפנק את הדבוקה באוכל מקומי. העובדה שפרופיל הרכיבה היומי היה מישורי ביחס לימים הקודמים לא שקפה נכונה את הקושי אותו חשו הרוכבים – כל עליה קטנה נראתה כנטפים הידועה לשמצה לפחות. לאחר 6 שעות רכיבה הגיעו הרוכבים לנקודת הזינוק לנג"ש.

הרוכבים הוזנקו בהפרשים של חצי דקה האחת וזאת ע"פ סדר הדירוגים הכולל עד כה. מסלול מקסים בעמק המעיינות הוציא מהרוכבים את טיפת חומצת החלב האחרונה. רועי זוארץ הוכיח את כוונתו לנצח את הטור והציג רכיבת נגד שעון מצויינת (37:01 שניות ל-23.1 ק"מ) ולקח את ההובלה הכללית בטור. אביטל גז נלחמה חזק במרים בר- און והשכילה גם הפעם לחצות את קו הסיום ראשונה בגזרת הנשים.

רועי זוארץ שזינק בחולצה כחולה בחולצה הכחולה יסיים אותו בורוד | צילום: ניר עמוס

את השבת קבלו הרוכבים בחדר האוכל של קיבוץ בית אלפא. השקט והשלווה בקיבוץ פסטורלי זה היוו מקום אכסניה נפלא לרוכבים לפני הפינלה – טיפוס לבובה הכי מפורסמת במדינה על פסגת העיניים של ארץ זבת חלב. 25 רוכבים נוספים חברו לדבוקות הרוכבים ליום האחרון של המסע וההתרגשות הייתה בשיאה.

יום 4 – המסלול: בית אלפא – הר חרמון

מרחק: 131 ק"מ
גובה מצטבר: 2,450 מטר
מקטע תחרותי: צומת עין זיון – הר חרמון (38 ק"מ, 1,050 מטר טיפוס)

בבוקר סתיוי וקרני שמש מלטפות על עמק המעיינות התקבצו להן אט אט הדבוקות מתוגברות בכוח אש חזק אשר הגיע לקחת חלק בחגיגה והחליט להשתתף במסלול החד יומי. משתתפי המסע המלא שתפו את החברים החדשים בחוויות רבות מהמסע והעלו זיכרונות היכן היו לפני פחות מ-72 שעות. איך הזמן רץ שנהנים! המסלול ליום האחרון של המסע החל ברכיבה מישורית ע"ג כביש 90 בואך צומת ארומה – צמח (עצירת תדלוק לקפה מפנק הייתה מתבקשת ואכן נעשתה) ולאורך הגדה המזרחית של ימת הכנרת.

עצירת התדלוק לאחר 52 ק"מ בשרה את אשר צפוי להיות מכאן ועד לנשיקה הנחשקת לבובה בראש ההר הלבן (כמעט) כל ימות השנה – את מדליית המסיים (Finisher) של טור S2N לא קונים במכולת. יש לעבוד קשה. והרבה.

דבוקות הטור מטפסת לרמת הגולן דרך העלייה הארוכה של היהודיה | צילום: ניר עמוס

מארגני הטור בחרו בעליה הפחות מוכרת, היותר מתונה אך הארוכה ביותר כדרך הגישה לרמת הגולן – העלייה דרך צומת יהודיה. עלייה מתונה של 19 ק"מ אשר חשופה במרביתה לרוח מזרחית אופיינית לעונה זו של השנה באזור זה. כבר במהלך העלייה החלו הרוכבים לחוש במזג האוויר המשתנה – קרירות אופיינית החלה לנשב והרוכבים החלו ללבוש שכבות מגן.

לאחר השלמת העלייה ורכיבה קצרה בין מטעי הרמה וטרם ההזנקה התחרותית, התפנקו הרוכבים על מרקים חמים ופינוקים מתוקים מעשי המקצוענים ממג'דל שאמס אשר נבחרו לסעוד את הרוכבים. מרק העדשים מעולם לא היה טעים יותר ובקלאוות הפיסטוק עולם לא נבחנה עד דק בערך התזונתי שלה טרם הטיפוס האחרון לחרמון. ההזנקה לחרמון החלה במתקפה אגרסיבית של שבעה רוכבים תוך קביעת קצב גבוה במיוחד עד לשיפולי החרמון. השיפועים הקשים והעייפות המצטברת עשו את שלהם ומהר מאוד העלייה עשתה את שלה. היה זה שוב רועי זוארץ, בעל החולצה הורודה, שהצליח לתקוף לפני סיום העלייה ולהבטיח את הניצחון הכללי בטור. כוחה של חולצה ורודה.

בפרקי זמן שונים החלו להגיע יתר הרוכבים לנקודה הגבוהה בישראל תוך שאגות שמחה ועם תחושת הגשמה עצמית גדולה. במקום המתינו לרוכבים אוטובוסים חזרה למרכז ופריסה מפנקת וחמימה. טקס חלוקת הגביעים למנצחים, חלוקת הפרסים הכספיים ומדליות המסיימים נעשה במקום. הרוכבים חזרו עמוסי חוויות למקומות הכינוס ועם ידיעה שגם בשנה הבאה יירשמו לחגיגה המפוקפקת הזו.

לסיכום, טור S2N כאן להישאר וההרשמה לטור S2N 2016 (מסלולים טרם פורסמו אך צפויים להיות מאתגרים במיוחד) תחל ב-1 לינואר 2016 באתר שוונג ותהיה מוגבלת ל-30 רוכבים בלבד לטור המלא. בחודש מרץ תפתח ההרשמה לכלל המשתתפים ולמרחקים השונים.

משפחות הרוכבים המתינו בציפייה למסיימי הטור | צילום: ניר עמוס

תודות על חסויות להפקת הטור נתונות ליבואני Garmin בישראל, יבואני משקפי Bolle, חברת Rock N Road יבואנית המותג Ridley, חברת מריו סנטר יצרית מדרסים חכמים, יבואני תוספי התזונה High5 ו- 32gi וכן יבואני מותג הרכיבה Craft.

ליאור כהן | מאמן קבוצת Xtrim ויזם מסע האופניים S2N