מאת:אלכס וולפסון
ה-13 ביולי יכול היה להצטייר כיום נפלא לנפוש עם המשפחה בשוויץ הפסטורלית, אך לשוויץ היו תוכניות קצת אחרות שכללו 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים, 42.2 ק"מ ריצה על מסלול שנחשב בדרגת קושי גבוהה מהממוצע האירופאי ומזג אוויר שהתהפך בין לילה
זינוק מקצה המקצוענים – אירונמן ציריך 2008
56 מדינות לקחו חלק במרוץ, אך רוב המשתתפים הגיעו משוויץ, גרמניה ואנגליה. התחרות נערכה בציריך. מקצה השחייה התקיים באגם היפיפה של העיר ומסלול האופניים האתגרי כלל שלוש שתי הקפות עם טיפוס מצטבר של 1440 מטר הכולל שלוש עליות רציניות היכולות להכריע את התחרות,. וביניהם התחרות הקטלנית "Heartbreak Hill". בכל עלייה קיימת גם ירידה טכנית לא פשוטה וחזרה למישור, מי שהתכוון להוביל היה צריך להצטיין במגוון תחומים ברכיבה. מסלול הריצה היה לאורך גדות הנהר ונחשב למסלול שטוח ומהיר.
בשוויץ השתתפו הרבה פחות ישראלים, כנראה בגלל מסלול האופניים הקשה. תחרות איש הברזל בשוויץ נחשבת למתקדמים ולא לאלו שמעונינים להתחיל להתחרות. לא שהעניין מוריד את הביקוש לתחרות, בסופו של דבר התייצבו על קו הזינוק כ- 2000 איש מכל רחבי העולם. מה שכן אפשר להגיד בוודאות, שלמשתתפים התחרות בשוויץ היא לא תחרות איש הברזל הראשונה שלהם.
המקצוענים
המשתתפים באיש הברזל שוויץ הם קצת פחות מוכרים לנו, לרב הם מתחרים בתחרויות קצת פחות ידועות, שחלקם גם לא שייכות למותג תחרויות ה"איירונמן" אבל עדיין חלקם הגיעו להישגים אדירים.
בגברים
רוני שילדנכט Ronnie Schildknecht – מנצח התחרות בשנה שעברה, שוויצרי שהגיע להגן
על תוארו. במבט על שאר המתחרים נראה שלרוני הסיכויים יותר גבוהים לנצח את התחרות.
מתיאס הכט Mathias Hecht – האיום הרציני היחידי על רוני. בשנתיים האחרונות ניסה להשיג אותו והגיע מאד קרוב, אך נכשל בסיום.
סטפן ריסן Stefan Riesen – מנצח התחרות בשנת 2006, שוויצרי, חזק מאד באופניים ובריצה אבל ספק אם הוא איום ממשי על רוני.
צופים מקבלים את רוני שילדנכט
בנשים
רבקה פרסטון Rebecca Preston – אלופת השנתיים האחרונות חוזרת להגן על התואר בפעם השלישית.
סיביל מטר Sibylle Matter- מגיעה תמיד צמוד מאד לרבקה אבל עדיין לא הצליחה לחטוף לה את הניצחון, אולי השנה זה יקרה.
יריית הפתיחה
יום לפני התחרות, מזג האוויר היה מושלם, המים היו צלולים בטמפ' של 22 מעלות, רק ציפורים נשמעו מצייצות ברקע. הרבה מאד אתלטים עשו את האימון האחרון באגם בלי חליפות. אבל ביום התחרות, כבר בשעות הלילה אפשר היה לשמוע את הרעמים והברקים מתקרבים לאזור. בבוקר התחרות הכל היה אפל סביב, מזג האוויר הפך קודר והשמיים האפורים המטירו גשם שהפסיק מפעם לפעם. שטח החלפה לאופניים הוכן לילה לפני, ונשאר פתוח תחת כיפת השמיים. כל ציודם של המשתתפים נרטב, וכך ציפה להם יום רטוב מאוד.
בגברים, רוני לא הצליח לצאת ראשון בשחייה אבל מהר מאד צמצם פערים והראה שליטה מוחלטת במסלול האופניים. הוא עבר להיות מוביל התחרות וירד מהאופניים בפער מאד משמעותי, שלא השאיר שום ספק לגבי הניצחון שלו בתחרות. האיום היחיד שהיה לו הגיע מצדו של מטיאס הכט, אבל האיום הוסר ברגע שהחליט לפרוש במסלול האופניים עקב התקררות שסבל ממנה. התנאים המסלול עם הגשם השוטף לבטח לא שיפרו לו את ההרגשה.
התמונה הפכה ליותר ברורה והניצחון השוויצרי היה צפוי מראש, המאבק בין שני השוויצרים רוני וסטפן, הסתיים בניצחון די צפוי של רוני, והוא סיים את התחרות בזמן של 8:16:05, רק 16 דקות אחריו הגיע סטפן. במהלך די מפתיע הגיע אחריהם פרנק וטריסל שפרש רק לפני שבוע באמצע התחרות בפרנקפורט ונכנס ברגע האחרון לתחרות בשוויץ.
בנשים, סיביל מט'ר שבאה לחטוף השנה את הניצחון הנכסף פותחת בשחייה מדהימה של כ- 52 דקות וממשיכה לפתוח את הפער באופניים. מזג האוויר המשיך להחמיר ורק הקשה על כולן. רבקה פרסטון שבאה להגן על התואר נאלצת לפרוש בסיבוב הרכיבה השני עקב התכווצויות שרירים שכנראה נבעו ממזג האוויר.
בזמן שהניצחון של סיביל מט'ר היה כל כך קרוב, קתרין פטזולד, מתמודדת אחרת, הצליחה לבצע ריצה מרשימה ולצמצם את הפער, אך לצערה זה לא הספיק, מטר ניצחה בפער של 5 דקות ובזמן של 9:30:12. המתחרים מהארץ הראו רמה מכובדת ובראשם עמדו זיו רובין, ניר רובין ותום מרמרלי.
אלכס וולפסון, טריאתלט פעיל מקבוצת CANNONDALE ENDURE
