אור ברגר היה מטובי הטריאתלטים בישראל. הוא היה מבקר קבוע על דוכן המנצחים
של התחרויות. לקטגוריית הבוגרים הוא עבר כסגן אלוף ישראל לנוער ואת שנת
2006 הוא התחיל בצורה מעוררת תקוות לאחר ניצחון במרוץ המדרגות וניצחונות בטריאתלון תל אביב וחוף
הכרמל. גם בטריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת של אותה השנה הוא השתתףוגם
השיג תוצאה טובה לגמרי ביחס לעובדה כי הייתה זו שנה ראשונה בבוגרים עילית
של הרמה העולמית. בשנת 2007 רק האחים אלתרמן יכלו לו באליפות ישראל בספרינט
טריאתלון. בשנים 2008-09 כשהיה מועמד לסגל לאולימפיאדת לונדון 2012, משהו קרה. למרות שהתוצאות עדיין הראו שיפור, כמו
ריצה מהירה מ- 34 דקות ב- 10 ק"מ, ברגר הודיע על פרישה. חלפו כשנתיים והנה הוא מודיע על חזרתו לתחרויות בבלוג שכתב לאתר שוונג
מאת:אור ברגר, הקדמה: יאיר בן עמי
אני מניח שרובכם כבר יודעים אבל עדיין אני חש צורך להודיע רשמית- זנחתי את רעיון הפרישה וחזרתי להתאמן ואני מקווה שבקרוב מאוד גם להתחרות.
פרשתי לאחר טריאתלון כנרת 2009 והאמת, שבאותו רגע הייתי שלם עם ההחלטה ב100%. בחודשיים שלפני כן, איבדתי את ההנאה מהטריאתלון (מסיבות שונות ומגוונות) ובעקבות כך החלטתי להפסיק.
אך לאט לאט האחוזים החלו להתקזז מה- 100% שלמות של ההחלטה… ושלא תבינו לא נכון- המשכתי בחיי. התחלתי ללמוד, פיתחתי את קבוצתי TRIMORE , ביליתי וכו'… אבל עדיין, איפשהו בראש החל לחלחל לי רעיון החזרה, וככל שעבר הזמן, הפך הרעיון להחלטה.
בדרך להחלטה וגם אחריה, נתקלתי בקשיים לא פשוטים אך צפויים. כאמור, המשכתי הלאה בשנתיים שלא התאמנתי ובעצם הכרתי עולם אחר והמון חברים חדשים.
המבחן שלי, המבחן האמיתי שלי יהיה האם אדע לשים הכל בצד ולחזור לשגרת האימונים שכבר הוכחתי לעצמי בעבר שאני יכול לעמוד בה. האם אדע לשלב בין הכל? זאת השאלה…
אני אופטימי לגבי זה, מכוון שכרגע בוערת בי בפנים אש. יש בי רצון עז לחזור קודם כל לרמה שהייתי ומשם להמשיך להשתפר. הטריאתלון היה חלק מחיי במשך 16 שנה אך לצערי התקופה הזאת הסתיימה בטעם רע.
חזרתי בשביל לסיים את הפרק הזה של חיי בצורה הטובה ביותר!
לשם כך, אני כרגע נמצא על מטוס בדרך לפורטוגל למחנה אימונים של 5 שבועות. בסוף המחנה הזה אני אדע אם אני בכיוון הנכון להגשים את מה שאני חולם עליו ורשום למעלה…
