האם יש באמת גידול במספר הרוכבים בתחרויות רכיבת אנדורו שטח, ואם כן איך זה משפיע על תרבות הצריכה של הרוכבים באופן כללי
מאת: Mike Kazimer; תרגום: אביטל הירש
• בעקבות שיתוף פעולה מערכתי עם האתר המוביל לרכיבה pinkbike, אנו מביאים לכם כתבה מתורגמת זו.
אם אתם מאמינים להייפ, זה נראה כאילו פתאום כולם הפכו למתחרי סיבולת, עם משקפי שמש וקסדות בצורת חצי צדף, עושים ספרינטים ביערות ומחפשים אחרי רוח האנדורו החמקמקה. מוצרים ייחודיים למרוצים משווקים על ידי כל החברות, בעודן מנסות להרוויח מהאופנה החולפת החדשה בתחום אופני השטח. אבל האם יש באמת גידול במספר הרוכבים ששמים מספר על האופניים ומתגלגלים לקו הזינוק? או שכל המוצרים האלה משווקים למשהו שלא קיים, לפחות לא במספרים המאסיביים שמחלקות השיווק גורמות לכם לחשוב?
גם בארץ זה קורה. על קו הזינוק של מרוץ אפיק ישראל צילום: יאיר בן עמי
תחרויות רכיבת שטח הן מחזוריות בטבען, הגודל של רכבי הקבוצה הנמצאים בנקודות העצירה בתחרויות גדל וקטן ביחס ישיר למצב הכלכלי של הענף. המחזור תלוי גם בסוג המרוץ שפופולרי באותו רגע: לקרוס קאנטרי היו את ימי השיא בלבוש הלייקרה הפלואורוסנטי בשנות ה-90 ולמרוצי דאונהיל היתה קפיצת גדילה מיד לאחר מכן, מתודלקים בתאבון של הציבור הכללי לכל דבר "אקסטרימי". מרוצים של 24 שעות השתלבו גם הם איפשהו על ציר הזמן, למרות שנראה שהזוהר של הפורמט הזה התעמעם משהו כיום, כשרוכבים הבינו שהם יכולים לרכוב במעגלים רק מספר שעות מסוים לפני שהמוח שלהם מתחיל לנזול. ועכשיו יש לנו אנדורו (הכוונה היא למרוצי סיבולת ארוכים, א.ה.), פורמט שהיה פופולרי באירופה במשך שנים, אבל רק לאחרונה עשה את הקפיצה מעבר לאוקיינוס האטלנטי לצפון אמריקה. זה חדש, שונה במידה מסויימת, קורץ למגוון רחב של רוכבים, והכי טוב, זה מאפשר לחברות לצאת עם Buzzwords חדשות ולמכור את הסחורה שלהן.
ועכשיו יש לנו אנדורו צילום: יאיר בן עמי
למה מרוצים מושכים כל כך הרבה תשומת לב מהתקשורת שמסקרת אופני שטח? ובכן, עבור יצרני אופניים וציוד, זו דרך לשפר את החשיבות של המוצר שלהם בפני אלפי מעריצים. ניצחון בגביע העולם או באירוע הסבב העולמי של אנדורו הוא דחיפה עצומה לכל חברה, ונותן להם את חותמת האמינות ששום כפולה מבריקה של עמודים במגזין לא תוכל לתת. כשאחד המעריצים ייכנס לחנות האופניים המקומית שלו, יש סיכוי גדול שהתוצאות של מותג מסוים על מסלול המרוץ ישפיעו על החלטות הרכישה שלו בדרך כלשהי, אפילו אם הוא לא תכנן לעשות שום דבר שהוא מעבר למרוץ לפאב הסמוך אחרי רכיבה.
האם יש מספיק מתחרים שיצרכו את המוצרים מוכווני התחרויות? צילום: יאיר בן עמי
אבל נחזור לשאלה המקורית ולנושא הסקר של השבוע. באיזו תדירות אתם מתחרים, אם בכלל? האם יש שם בחוץ מספיק מתחרים כדי לטרוף את היבול האחרון של מוצרים מוכווני תחרויות? למרות שמרוצים מקבלים הרבה מאוד סיקור, הם לא מיועדים לכולם. נדרשת מידה מסויימת של התמסרות לנושא כדי לשלם כסף על דמי רישום יקרים, להתעורר בשעה מטורפת כדי להגיע לאירוע בזמן, ולבסוף לסיים על קו הזינוק, תוך ציפייה עצבנית לסבל שיגיע בחיפוש אחרי התהילה שבקטגוריה 3 (הכוונה לקטגוריית המתחילים בתחרויות רכיבת שטח בארה"ב. א.ה.) או בחולצה. הרבה יותר קל לשבת בבית עם משקה קל ולצייץ בטוויטר בזעם את דעתך על למה רוכב X טוב יותר מרוכב Y, או להיות מאוד נחרצים לגבי שרשראות ויחסי הילוכים. או שאתם יכולים להיות עוורים לגמרי לכל הסצנה של מרוצים – אין שום דבר רע בהתעלמות מלאה ממרוצים, ואתם לא נחשבים פחות לרוכבי שטח אם שמות של רוכבי שטח מפורסמים לא גורמים לכם להזיל ריר.
צילום תמונת השער: רונן טופלברג
5.2.14