כתבנו טס לאתונה, להשתתף בהשקת סדרת נעלי ה-FREE החדשה מבית נייקי. מה הציגו בפניהם, איפה הם בחנו את הנעליים ומה ענת הראל וחברותיה עשו שם?
מאת:דני בורשבסקי; צילומים: רונית כהן
כעיתונאי אני תמיד משתדל להיות שם כשהגדולים ביותר קוראים לי. במקרה הזה, מדובר ביצרנית נעלי הספורט הגדולה ביותר נייקי, שמצד אחד חוגגת 10 שנים לסדרת נעלי ה-FREE שלה ומצד שני מנסה להחדיר לקהל הרחב את הרעיון שעומד מאחורי הנעליים האלה, שאומר שכדאי לדמות ריצה יחפה כדי לחזק את הרגליים ולמנוע פציעות.
מדמות ריצה יחפה ומחזקות את הרגליים
אז כדי לגרום לכתב ריצה ישראלי להבין יותר לעומק מה עומד מאחורי הרעיון של דגמי ה-FREE, נייקי הטיסו אותי לאתונה, כדי לקדם בפני ובפניהם של 29 עיתונאים נוספים מאירופה והמזרח התיכון, את הליין החדש של הנעליים. המסע הזה יכלול הרצאות על קדמה טכנולוגית וביו-מכניקה, ריצות ניסיון במקומות האטרקטיביים ביותר של בירת יוון, ואפילו גאווה ישראלית שהרשימה את סוללת הכתבים הזרים, אבל הכל התחיל בנעליים עצמן.
Nike Free 3.0 Flyknit
גאווה ישראלית
ביום הגעתי לאתונה קיבלתי הודעה שהדבר הראשון שאעשה ככתב שהגיע לסקר נעליים יהיה לרוץ איתן. ביקשו ממני לרדת ללובי המלון בשעה שנקבעה אחר הצהריים, אחרי שקיבלתי את ה-NIKE FREE 5. בלובי אני פוגש את מאמני קבוצת הריצה של נייקי באתונה שיקחו אותנו לסיור תיירים בדרך הטובה ביותר שהיא לא בנסיעה ולא בהליכה. בין המשתתפים אני מזהה פנים מוכרות ופוגש את חבורת "רוקו ראנז" שכוללת את מגישת הטלוויזיה ענת הראל ושלוש חברותיה: האחיות רונית ואפרת כהן ורעות ראובני. בארץ הן נשים שמחזיקות בעמוד אינסטגרם מצליח שליווה את ההכנות שלהן למרתון פריס, ומסתבר שבאירוע של נייקי הן נשים שהחדירו לא מעט מוטיבציה בקרב עיתונאיות זרות, בעיקר עיתונאיות אופנה, שהתרשמו מאוד מהדרך שלהן לגרום לאנשים הרגילים ובעיקר לנשים, להבין שהכל אפשרי.
בנות רוקו ראנז – גאווה ישראלית
גם אליהן נחזור מאוחר יותר וכעת נצא לריצה הראשונה שלי עם NIKE FREE ברחבי אתונה, ולא סתם ברחובות אלא מסביב לאתר האקרופוליס, שבסמוך לו רצים על דרכי עפר עם לא מעט אבנים. האמת היא שזו היתה הריצה הראשונה שלי עם נעלי NIKE מאז שהתחלתי לרוץ למרחקים ארוכים באמת, וזה לא קרה לפני הרבה זמן. מצד שני, כשרכשתי לעצמי נעליי ריצה של NIKE בעבר היותר רחוק זה היה מהסיבה שהן היו מספיק רחבות בהתאם לדרישות שלי. מאותה סיבה בדיוק חששתי מדגם ה-FREE שלא מתאים לכל אחד ולא ממש נותן תמיכה, אלא "מלמד" את כף הרגל להתנהג קצת אחרת. שיהיה ברור, הנעליים האלה לא מתאימות למי שזקוק לחצי תמיכה וליותר מזה, אבל אני באופן אישי רץ עם נעליים נייטראליות, וזקוק פשוט למידות רחבות.
מסתבר כי הגפה האולטרה-קלה בנעלי Nike Free 3.0 Flyknit ו- Nike Free 4.0 Flyknit מספקת אחיזה תומכת המותאמת לקווי המתאר של כף הרגל הודות לטכנולוגיית Flyknit. הגפה, המקבעת את כף הרגל אל הסוליה הדקה, משלימה את חוויית הגמישות של Nike Free ומאפשרת לכף הרגל לנוע בחופשיות רבה בכל הכיוונים. טכנולוגיית Nike Flyknit מאפשרת למעצבי הנעליים ליצור אזורים נקודתיים של מתיחה, תמיכה ואוורור, ולשלב באופן אינטגרלי את התמיכה של Nike Flywire באזורים הנדרשים.
רצים ברחובות אתונה
עיצוב ללא תחרות
ה-FREE 5 הפתיעו אותי לטובה. גם כשירדתי מהמדרכה הנוחה לטובת דרכי העפר המאובנות והעליות של האקרופוליס, החלק הדומיננטי של החוויה שלי היה תחושת הנעל שהתלבשה לי על הרגל כמו כפפה. ציפיתי שהתחושה הזאת תשתנה ושבשלב מסוים אתחיל להרגיש בחוסר נוחות, אבל זה לא קרה. בשלב הזה אני נותן לנעל ציון טוב מאוד במבחן הראשון שלה, שכלל בסך הכל כ-6 קילומטרים וללא ספק יזדקק לעוד קצת קילומטראז'. במקביל, אני פוזל לצדדי ומעבר לעיתונאיות אופנה ולייפסטייל אני פוגש את ואסיליוס פפאיואנו, שהיה בעבר אלוף יוון ב-1,500 מטר וכיום כותב למגזין RUNNER בגרסה היוונית שלו. הוא אומר לי שגם הוא מופתע לטובה ומרגיש מצוין, אבל מרגיש שהוא צריך לתת לנעל עוד זמן. ואם כבר הזכרנו את עיתונאיות האופנה שנכחו שם, להן לא צריכה להיות שום התלבטות. אם כתבי הריצה צריכים לתת את ההסברים מדוע בשווקים שלנו רצי המרתון ובכלל רצים רבים נוטים לרכוש נעליים של חברות אחרות, הרי שבכל מה שקשור לעיצוב הנעל נדמה שלנייקי אין תחרות.
קבוצת העיתונאים אחרי הריצה
נושא העיצוב מוביל אותנו ליום השני של הביקור ביוון ומפגיש אותנו עם שון מקדוול, שהגיע לאתונה היישר מהמטה הראשי של נייקי בפורטלנד, שם הוא משמש כמעצב נעלי הריצה הראשי של החברה. הוא חתום על דגמים מובילים כמו "מקס" ו"פגסוס". עוד לפני שהוא מדבר על היתרונות של NIKE FREE הוא מודה שהנעל הזאת לא מיועדת למי שרץ עם נעליים תומכות ושמבחינת נייקי אין כזה דבר סוף, שזה אומר שהוא וצוותו המורחב ימשיכו לעמול עד שימצאו את נעל הריצה המושלמת כי זה משהו שכנראה עוד לא קרה מבחינתו.
מדמה ריצה יחפה
מקדוול מספר לנו שגם הוא רץ למרחקים ארוכים בדיוק כמו מייסד נייקי ביל באוורמן, ושהכוונה שלו היא באמת לייצר נעל איכותית עבור כאלה שרצים הרבה. הוא טוען שבעוד שברוב נעלי הריצה הרגילות הזעזוע מורגש בחלקים מסויימים של כף הרגל, הטכנולוגיה החדישה של FREE מחלקת את העומס על כל כף הרגל. זה קורה בזכות סוליה קלה וגמישה במיוחד, שממורכבת ברובה ממשושים שהופכים את תנועת כף הרגל שלנו לטבעית יותר וזה בעצם מה שמדמה את הריצה היחפה. מקדוול מוסיף ואומר שהרעיון לייצר את הנעל עלה אחרי שבנייקי הבינו שרצים רבים נוהגים לערוך אימונים מסויימים כשהם יחפים על הדשא כדי לחזק שרירים שאי אפשר לעבוד עליהם בריצה "רגילה".
מאז חשבו בנייקי איך ליישם את היתרונות של האימונים היחפים בנעלי ריצה וכך למעשה המציאו את ה-FREE, המשלבת בחלק מהדגמים את טכנולוגיית הגפה הסרוגה FLYKNIT: נעלי Nike Free 4.0 Flyknit, Nike Free 3.0 Flyknit ו-Nike Free 5.0 .
דגם 3 נראה יותר כמו גרב על סוליה שמתלבשת על כף הרגל, והסוליה עצמה מאוד נמוכה ובקושי מרימה את העקב מעל לקרקע. בדגם 5 הסוליה גבוהה ב-8 מילימטרים, ובשפה הפשוטה "מרגישים יותר נעל" ודגם 4 מייצג את האמצע. ככל שהמספר נמוך יותר, כך כף הרגל מתקרבת יותר לטבע ולריצה היחפה, אם כי בנייקי מבינים שכנראה שאי אפשר להתקרב יותר מדי ומקדוול מודה: "בליינים הבאים שלנו ככל הנראה כבר לא נראה את דגם ה-3, אלא רק 4 ומעלה".
בנות רוקו ראנז מתכוננות לריצה
בנייקי דואגים לנו לא רק להסברים, אלא גם לביצועים. אחרי הפגישה עם מקדוול וסדנת עבודה בוילה אתונאית עם מעצבות שעובדות עם נייקי, יוצאים לריצה נוספת והפעם בצפון העיר שם ממוקם הפארק האולימפי שאירח את משחקי אתונה 2004. כאן אני מקבל למבחן את
Nike Free 4.0 Flyknit ובאמת מרגיש קצת יותר את הקרקע. בריצה הזאת אני כבר מתחבר יותר לדברים שאמר המעצב הבכיר על המטרות של הדגם הזה ומבין עד כמה חכמים הם אנשי נייקי. הם הרי אומרים מראש ש-NIKE FREE הם נעליים שצריך להתרגל אליהם ואם יש תחושות חוסר נוחות מקורן בשרירים שלא עובדים קשה בדרך כלל. אחרי מסלול של 5 קילומטרים הזוג הזה מקבל אצלי ציון טוב, וכאן אני מבטיח לעצמי בדיקה לעומק עם החזרה למסלולים שאני מכיר כל כך טוב בארץ, מסלולים שבהם אני אוכל להיות מרוכז ואובייקטיבי.
Nike Free 4.0 Flyknit ובאמת מרגיש קצת יותר את הקרקע. בריצה הזאת אני כבר מתחבר יותר לדברים שאמר המעצב הבכיר על המטרות של הדגם הזה ומבין עד כמה חכמים הם אנשי נייקי. הם הרי אומרים מראש ש-NIKE FREE הם נעליים שצריך להתרגל אליהם ואם יש תחושות חוסר נוחות מקורן בשרירים שלא עובדים קשה בדרך כלל. אחרי מסלול של 5 קילומטרים הזוג הזה מקבל אצלי ציון טוב, וכאן אני מבטיח לעצמי בדיקה לעומק עם החזרה למסלולים שאני מכיר כל כך טוב בארץ, מסלולים שבהם אני אוכל להיות מרוכז ואובייקטיבי.
השראה מהנשים הישראליות
הביקור באתונה מסתיים באירוע רב משתתפים ובעיקר משתתפות, ובהרצאה לעיתונאים של ענת הראל ו"רוקו ראנז" שבאה אחרי סרטון של נייקי על נשים וריצות למרחקים ארוכים. אם מישהו חשב שהטרנד הזה עוד לא תפס מספיק תאוצה בארץ, אז מסתבר שבחלק ממדינות אירופה זה אפילו חזק פחות. לא סתם עיתונאיות מפולין, צ'כיה, טורקיה, יוון ואפילו לבנון התרשמו מאוד מהסיפור של הישראליות על איך זה להיות אמא שמשאירה את הילדים בשבת ויוצאת לריצה ארוכה ועל איך חברות נשית יכולה לעזור בדרך למשימה כל כך קשה. גם המעצבות הבריטיות שהיו שם כדי ללמד אותנו בכלל על דברים אחרים מתרגשות מאוד ומספרות לי שהן קיבלו השראה מהנשים הישראליות שהיו שם, מהסיבה שבנוסף הן גם פרזנטוריות של נייקי. אז אפשר לפרגן ולומר שגם היתה גאווה ישראלית בכל הסיפור הזה. אפרופו ישראל, צריך לחזור ולנסות את הנעליים בשטח של ארץ הקודש.
נעלי אימון למרחקים ארוכים
אז אחרי 10 קילומטרים נוספים בכל אחד מהדגמים, אני משאיר את הציונים שחילקתי להן כשבאופן אישי אני מעדיף את דגם ה-5 על ה-4 בגלל כף רגל רחבה מהממוצע. אני לא אורטופד ולא ביומכנאי, כך שאני לא יכול לדעת באמת מהי התרומה של הנעל הזאת לכף הרגל שלי. אני כן יודע שנוח לי ושממליצים להתאמן עם הנעליים האלה פעם-פעמיים בשבוע. חשבתי לעצמי שאולי זה מיותר לרכוש נעל ריצה שאי אפשר להשתמש בה בכל אימון, אבל אז יצאתי לאימון עם נעלי הריצה הרגילות שלי, שפתאום הרגישו לי כמו סירה על כל אחת מכפות הרגליים, ומדובר בנעליים שאני מאוד אוהב.
אז לי יש כרגע את הפריבילגיה ליהנות מזוג נעלי אימון שאני מגדיר כאיכותיות במיוחד. השאלה היא כמה מהאנשים יהיו מוכנים לרכוש נעלי אימון מהסוג הזה? מה שכן, בנוסף להיותן של NIKE FREE נעלי אימון לרצים למרחקים ארוכים, הן גם יכולות להפוך בקלות לנעלי ריצה סטייליסטיות לכל מי שמגיע פעם-פעמיים בשבוע לפארק, לאימונים שהם לא הכי מחייבים אבל רוצה שישימו אליו או אליה לב. מסתבר ש-NIKE FREE תפסו חזק מאוד באירופה דווקא בקטע האופנתי ואת זה הסבירו לי כמובן עיתונאיות האופנה. ניסיתי גם את זה, ואפילו קיבלתי מחמאות, אבל את זה אשאיר כבר לכתבים או כתבות מסוג אחר. בכל מה שקשור לריצה – מומלץ מאוד, אבל למטרות מסוימות ולאנשים מסוימים.
16.4.2014
דני בורשבסקיעיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
