אלינה דרוזדוב, 23, רצה 100 מ' משוכות, זכתה במלגה תלת-שנתית ממפעל הפיס ללימודים אקדמאים

"לפני כל ריצה הלב שלי דפק" | צילום: טיבור יגר

איך נכנסת לראשונה לספורט?

"עליתי לארץ בגיל 8 ואימי רשמה אותי לחוגי ספורט: בלט, שחייה וכדומה. באותו זמן שמעתי מחברים על בית ספר שמשלב ספורט ולימודים כמגמה. בגיל 12 החלטתי ללמוד בקרית שרת בחולון בהנהלת רפי גרודיצקי במגמת אתלטיקה קלה. משם האהבה החלה".

למה בחרת דווקא בספורט הזה?

"בחרתי בריצה כי הרגשתי מאוד משוחררת, אהבתי להתחרות מול בנים בכיתתי וכאשר למדנו במגמה את ריצת המשוכות שהיא מאתגרת ומפחידה, הבנתי שזה בשבילי. אני אוהבת אתגרים. לפני כל ריצה הלב שלי דפק, פחדתי לפגוע במשוכה וליפול, ואחרי כל סיום ריצה הרגשתי ניצחון קטן וחיוך נמרח לי על הפרצוף".

מה ענף הספורט האהוב עלייך?

"כמובן אתלטיקה קלה. ריצת 100 מטר משוכות, אבל אני גם מאוד אוהבת החלקה על קרח".

"פחדתי לפגוע במשוכה וליפול" | צילום: טיבור יגר

היכן את מתאמנת?

"אני מתאמנת באצטדיון חולון וגם באצטדיון ראשון לציון עם קבוצת הפועל חולון בהנהלת רפי גרודצקי".

כמה אימונים שבועיים את מקדישה לספורט?

"כסטודנטית, מאוד קשה להקפיד למצוא זמן לעצמך, בייחוד לספורט, אבל אני מצליחה לשלב בין 7-10 יחידות אימון במהלך השבוע".

ספרי על תחרויות שהשתתפת בהם?

"הריצה הכי מרגשת שהיתה לי התקיימה בירושלים כאשר השתתפתי בתחרות המכביה 2017. שם קבעתי קריטריון לאליפות אירופה עד גיל 23 ולקחתי מדלית זהב .לאחר שכל השנה רדפתי אחרי הקריטריון ולא הצלחתי, הרגשתי תחושת אופוריה".

"את חייבת שיהיה בך רצון עז לנסות להשתפר" | צילום: טיבור יגר

מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
״מי שיש לו מה בשבילו לחיות, ימצא כבר איך״

האם את מקפידה על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?

"כאתלטית אני חייבת להקפיד על תזונה נכונה בשילוב בדיקות דם כל חצי שנה. אני חייבת לשים לב לחוסרים במאגרי הוויטמינים שלי, לא לשכוח לשתות הרבה מים, לאכול בשעות קבועות וללכת לישון בשעות שרוב האנשים לא הולכים בעשר".

מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?

"אני מאמינה שהדבר הכי חשוב הוא האהבה והתשוקה לכך. את חייבת שיהיה בך רצון עז לנסות להשתפר, רצון להתפתח. כמו שאמרו לי שני אנשים מאוד מוכשרים, אחת מהן היא ריטה פוגרלוב שהיא אחת הנשים הכי מהירות שהיו באתלטיקה הישראלית והיא אמרה לי 'בכל תחרות את חייבת ליהנות, מכל אימון את צריכה לחזור עם חיוך, את עושה את זה מאהבה'. האדם השני הוא כמובן רוגל נחום, שיאן ישראל בקפיצה משולשת, הוא היה המארגן באתלטיקה הישראלית וכעת המאמן של חנה קניזנייבה שגם היא שיאנית ישראל במקצוע זה והוא אמר לי 'כשאתה לא מצליח לישון מרוב התרגשות ומחשבה שמחר אתה מתחרה, כשאתה מגיע לאצטדיון ואתה מתרגש מעצם המחשבה שהיום זה היום שאתה הולך לתת בראש, רק אז אתה יודע שאתה במקצוע הנכון. כשהפסקתי להתרגש, זו התקופה שהחלטתי לפרוש גם'.

"הדבר השני הלא פחות חשוב, הוא תמיכה של האנשים הכי קרובים אלי ובלעדיהם זה פשוט לא אפשרי. בן הזוג שלי, עמית כהן, היה אלוף ישראל ב-200 מ' ב-2012, הוא בא מעולם הספורט ולפני מספר שנים הוא פרש. הוא מקשיב לי, מייעץ ויודע לנחם כשאני צריכה להרים את עצמי באימון רע לקום ליום חדש. בנוסף, בכל התהליך שאני עוברת, יש לי מאמן שעובר את התהליך יחד איתי. המאמן שלי הוא אדם עם אידאולוגיה מאוד פשוטה, הוא מאמין שעבודה קשה משתלמת וחשובה הסבלנות בתהליך. יש המון מאמנים שרוצים שהאתלטים יממשו את הפוטנציאל כאן ועכשיו, וכך הרבה אתלטים נפצעים. המאמן שלי בונה תכנית ארוכת טווח, כדי שאני אגיע לקצה בתקופה הכי חשובה שזו תקופת התחרויות, ביניהן אליפות ישראל, תחרויות בחו״לֹ ועוד. הוא מלמד אותי לדעת לקבל תקופות טובות ופחות טובות, אחרי פציעות לדעת לקום ולנסות שוב".

"דמות לחיקוי היא כמובן אסתר רוט שחמורוב" | צילום: טיבור יגר

על מה היית מוותרת בספורט שלך?

"הלוואי והיה ניתן לוותר על כל אימוני ההפוגות. אימונים אלה בונים לנו את הסבולת וכל שנה לאחר שאנחנו חוזרים מתקופה של כמה שבועות פגרה, מתחילים לחזור לכושר. הפוגות הכוללות 400 מ' כפול שש פעמים עם דקה מנוחה ביניהם. ריצת מאה מטר כפול 30 חזרות ביניהם 30 שניות מנוח. אף פעם לא הצטיינתי באימונים אלה, אבל אני חושבת שיש סיבה שאסור לוותר עליהם, הם בונים לך אופי. המאמן שלי תמיד אומר שאלו אימונים שהכי חשוב לא לעצור בהם ורק אז לעמוד בזמנים. אלו אימונים שבונים לך ביטחון לאחר שאתה מצליח לסיים אותם. הרבה פעמים אני רוצה לעצור לנוח קצת. הגוף אומר די והמוח יודע שיש מטרה ואסור לעצור".

מי המודל לחיקוי שלך?

"דמות לחיקוי היא כמובן אסתר רוט שחמורוב, שהיא אגדה באתלטיקה הישראלית, מקצוע העיקרי שלה היה 100 מטר משוכות. במשחקים האולימפיים של מינכן 1972 היה מאמנה נרצח ולמרות הכל היא החליטה להתייצב למחרת לריצת המשוכות ולכבד את מדינתה ולייצג אותה בכבוד".

תני טיפ לספורטאים שקוראים אותך עכשיו?

"אני חושבת שהטיפ שלי צריך לפנות דווקא לספורטאים יותר צעירים בני 12-13. בגילי ספורט נחשב למשהו נחמד, בתור תחביב ולא מקצועי מספיק, הייתי ילדה שרירית וזה היה משהו מאוד שונה וצחקו עליי הרבה. היום לעסוק בספורט מאוד נחשב וישנה מודעות. גם אם אתם לא תרצו להגיע לאולימפיאדה, תמשיכו בספורט, תראו איך נבנה לכם אופי של מנצחים, אנשים חזקים שלא נשברים, תלמדו מהי השקעה וויתור, על הדרך תשמרו על בריאותכם ומי מכם שימשיך יקטוף פירות העבודה הקשה".

מה המטרה הבאה בלוח המטרות?

"המטרה הבאה היא לעשות שיא אישי בתחרות שתתקיים ביולי בבולגריה, סופיה. זו תחרות מדינות הבלקן ואת הקריטריון קבעתי כבר שנה שעברה, אך אני חייבת להראות תוצאת יכולת ומכוונת שם לרוץ הכי מהר שאפשר".

לכל ספורטאי השבוע לחצו כאן

אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע.