רועי פלג, 32, נשוי +1, גר במושב גת רימון, מייסד ומנהל המסלול – הדרך שלך לשירות משמעותי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"מגיל קטן אני משתתף בתחומי ספורט שונים, בתור ילד שיחקתי תשע שנים כדורגל בתור שוער".
למה בחרת דווקא בספורט זה?
"בצבא עברתי פציעה קשה ובסיום השיקום ממנה גיליתי את עולם הטריאתלון, השילוב של המקצועות קסם לי כי נהניתי מכל עולמות הסבולת".
מהו ענף הספורט האהוב עלייך?
"ריצה ושחייה, כדורסל, כדורגל, קרב מגע".
היכן אתה מתאמן?
"כמעט כל חיי אני מתאמן גם במסגרות של קבוצות וגם לבד. כשנכנסתי לעולם הטריאתלון התאמנתי לבד, אך כשבחרתי להתקדם לעולם איש הברזל הצטרפתי לקבוצת הטריאתלון אקסטרים של ליאור כהן, ולקבוצת הרכיבה פוקוס שכבר לא קיימת. התאמנתי באוניברסיטת תל אביב ועכשיו בעיקר במרחב הפתוח. לתחרות האולטרה צ'אלנג' התאמנתי יחד עם אייל פרל מייסד התחרות וקבוצת הטריאתלון my way של אריאל הלר".
כמה שעות שבועיות ומספר אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"לתחרות האולטרה צ'אלנג' אליה התכוננתי בשנה האחרונה, התאמנתי כמעט 20-25 שעות בשבוע, כאשר רוב השעות מרוכזות בסוף השבוע. השעות מחולקות על פני 6 אימונים בשבוע".
ספר על תחרויות שהשתתפת בהן?
"תחרות ה'אולטרה צ'אלנג' רימונים' היתה ראשונה מסוגה בארץ עם מדידת זמנים ותקנון חוקים נוקשה. זכיתי להיות חלק מקבוצה של 12 מתחרים שיצאו לבצע את תחרות הטריאתלון הארוכה והקשה ביותר בעולם הכוללת שלושה ימים שבהם המתחרה נדרש לבצע ביום הראשון: 10 ק"מ שחיה ו-145 ק"מ רכיבת אופניים. ביום השני 275 ק"מ רכיבת אופניים וביום השלישי ריצה של 84.4 ק"מ שזה מרחק של שני מרתונים רצופים. לפני התחרות לקחתי חלק בשלל תחרויות טריאתלון בארץ כולל איש ברזל באוסטריה 2012 (בוגר תחרות 2012 האגדית), סובב עמק למרחק של 100 ק"מ, חציתי את ארצות הברית על אופניים למרחק של 5,000 ק"מ ממערב למזרח ושחיתי 17 ק"מ בים התיכון".
תוצאה או הישג מיוחד?
"ההישג הגדול ביותר שלי הוא המקום הראשון בתחרות האולטרה צ'אלנג'. את הדירוג הכללי ניצחתי בזמן של 27:22 שע' לאחר שביום הראשון ניצחתי (8:15 שע'), ביום השני סיימתי במקום השלישי (10:22 שע') וביום השלישי והאחרון במקום השני (8:47 שע'). ההישג הוא ענק מבחינתי מכיוון שכל מה שחלמתי עליו זה לסיים את האתגר. התוצאה שלי שווה מקום גבוה בין 10 ראשונים בתחרות האולטרה מן פלורידה 2015 מתוך 40 משתתפים, רק לשם השוואה".
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"יש לי מוטיבציה כשיש לי מטרה מול העיניים ומה שמניע אותי הוא המחויבות שלקחתי על עצמי והקבוצה אליה הצטרפתי".
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"אני משתדל להקפיד על תזונה נכונה אבל בעיקר מקפיד על איזון. אינני אדם של כללים ברורים ונהלים וחוקים, אני מאמין כי איזון ושילוב נכון בין תזונה 'לא נכונה' לתזונה 'נכונה' עוזרים לי לשמור על שפיות".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"הסוד הוא תקשורת טובה עם בת הזוג ובת זוג מפרגנת, לדעת להפריד עיקר מתפל, לדעת שאני אצטרך לוותר לא פעם ולא פעמיים וזה בסדר לא ללכת בדיוק לפי התכנית, לדעת לעשות סדרי עדיפויות בחיים ולחיות עם סדר העדיפויות שבחרת ולא לזגזג. לא לצפות שמגיע לך הקלות כי אתה מתאמן, אלא להבין שאם אתה מתאמן זה אומר שאתה צריך לעבוד קשה יותר כדי לשמור על יישור קו עם העולם כולו".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"הייתי מוותר על השעות הארוכות שאתה 'נאלץ' לבלות באימון כדי להגיע לסרגל המאמצים הרצוי. ימים שלמים נעלמו לי מבלי לשים לב ברכיבות וריצות ארוכות".
סיפור בלתי נשכח?
"ריצת ה-100 ק"מ שלי בסובב עמק האחרון היא אירוע שלא אשכח כל החיים בגלל הקושי הפיזי והנפשי הגדול שעברתי. עקב חוסר ניסיון מספק ולמרות עשרות ריצות למרחקים גדולים שעשיתי כהכנה, נתקלתי לאחר שני סיבובים בכאבים קשים מאוד שלא אפשרו לי לרוץ. עברתי לא פעם ולא פעמיים להליכות ואף עצרתי להרגיע את הכאב. זו היתה ההתמודדות הקשה ביותר בחיי עם קושי פיזי ונפשי. רק 20 ק"מ לסיום קיבלתי כדור אדוויל שאפשר לי לסיים את הריצה וזה לאחר אין ספור שכנועים עצמיים לא להפסיק ולהמשיך עד קו הסיום. בגלל האופי התחרותי שלי היה לי קשה מאוד לראות שאני בין האחרונים שמסיימים וזה השליך גם על איך חשבתי שתראה תחרות האולטרה צ'אלנג'. הלקח המרכזי שלי היה ריסון עצמי ותמיד לקחת עליי אמצעים לשיכוך כאבים".
טיפ שלך לספורטאים אחרים.
"אין אמת אחת, אין דרך מסוימת לעשות אתגר כלשהו. עליכם למצוא את הדרך, את הציוד, את התזונה, את הטקטיקה שמתאימה לכם. אני שומע יותר מדיי מסביב 'אתה חייב לעשות ככה, ואתה צריך לעשות ככה, אם לא יהיה אופניים כאלה וכאלה לא תצליח ככה וככה'. הכל בולשיט, אתם צריכים להיות מספיק חזקים נפשית ובטוחים בעצמכם לגלות מה מתאים לכם, מה נוח לכם ומה עוזר לכם. כל אחד בנוי אחרת ואין אמת אחת של הצלחה בתחרות".
מה המטרה הבאה?
"בזמן הקרוב לנוח ולהתאושש, בטווח הרחוק תחרות אימתנית באירלנד הכוללת 5 ימים מטורפים של מרחקים בלתי הגיוניים אך באמצעים מגניבים ומגוונים, או לחלופין אתגר ה-epic5 challenge , שזה למעשה 5 תחרויות איש ברזל רצופות. אבל מי יודע…".
רוצים גם אתם להתארח במדור ספורטאי השבוע? אתם מוזמנים לכתוב לנו דוא"ל ל[email protected] ואולי גם אתם תופיעו במדור