מקסים קוגן, 31, חולון, רץ מרתון וישתתף בקרוב במרוץ אייל
סיים את מרתון ברלין בתוצאה 2:32:33 שע' | צילום: אלבום פרטי
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"נולדתי באוקראינה ועליתי לישראל בשנת 2001 בגיל 14 עם אמי. את דרכנו כעולים חדשים התחלנו בעפולה. אחד החברים שהיה גם שכן, הזמין אותי להתנסות באימון אתלטיקה קלה בעיר. בתום האימון הראשון פנה אלי המאמן, סימיון, והציע לי להצטרף לפרויקט אתלטיקה במסגרת הפנימייה של הדסה-נעורים בהנהלת ארקדי סקלאר. החלטתי להיבחן ואכן נקלטתי לפנימייה עוד באותה שנה. השנה הראשונה היוותה שנת הסתגלות מורכבת מבחינתי, הן לחיים בארץ, הן לשהייה בפנימייה ובוודאי במסגרת קבוצת ספורט. בשנה זו התאמנתי ללא תחרויות ובתומה פניתי למאמנת אולגה צ'רמסקי, שלקחה חלק בפרויקט זה בפנימייה. ביקשתי להתאמן באופן רציני יותר תחת הדרכתה בריצות ארוכות יותר. כאן התחיל הכל".
למה בחרת דווקא בספורט זה?
"קיבלתי הזדמנות ולקחתי אותה. אני מניח שהיתה השפעה לכך שזו שנתי הראשונה בישראל, שלב שבו חיפשתי את עצמי במסגרת שתתאים לי ותסייע לי להשתלב בחברה הישראלית. חשוב לציין כי אני זוכר היטב את ההתרגשות שלי בריצה הראשונה שהתבקשתי לרוץ בעפולה, למרחק 60 מטר".
ענף הספורט האהוב עלייך.
"אתלטיקה קלה, כולל ריצות ארוכות ומרוצי כביש ושדה וכדורגל".
היכן מתאמן?
"למרות היותי במעמד ספורטאי פעיל החלטתי לעצור ולהתגייס לשרות קרבי משמעותי בצה"ל. את שירותי ביצעתי כלוחם בגולני. במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' ב-2009, שבועיים טרם שחרורי המתוכנן מצה"ל, לקחתי חלק במסגרת מבצע לכיבוש ג'בליה. שעות ספורות אחרי כניסתנו ספגנו התקפת אויב מאסיבית של פצצות מרגמה. במהלך הפגזה זו נפצעתי ביד ימין, כולל רסיסים שחדרו לגופי. לאחר שחרורי הקמתי משפחה, התחתנתי עם מרינה ונולד בני תומר. לצערי, אירועי 'עופרת יצוקה' לא הסתיימו לאור האבחנה כי אני סובל מפוסט-טראומה ומוכר כך היום ע"י משרד הביטחון. שנה לאחר הולדת בני, וכחלק מהתמודדותי עם הפוסט-טראומה החלטתי לחזור לרוץ. גיליתי את תשוקתי לריצה ובאביב 2015 השלמתי את המרתון הראשון שלי בתל אביב, בו קבעתי 2:54 שעות.
השתלבתי במסגרת העמותה 'אחים לחיים', המסייעת לנפגעי פעילות מבצעית בצה"ל. מעבר לסיוע הנהדר והחשוב שקיבלתי מהעמותה בתחומים שונים, הכרתי דרכה את זהבה שמואלי, שאת שמה שמעתי לראשונה עוד בילדותי. זהבה, מאמנת קבוצת 'רצי רמת השרון', רצה אולימפית בעברה, באולימפיאדת לוס אנג'לס ובעלת שיא של 2:40 במרתון, הציעה לי להשתלב בקבוצה במסגרת ההכנות למרתון ברלין שעתיד היה להתקיים בספטמבר 2015. הסכמתי מיידית ומאז אני מתאמן וחבר קבוע ב'להקת האריות' של 'רצי רמת השרון' בהדרכתה. זהבה התגלתה כאמא שנייה שלי והשראתה האינסופית מקדמת אותי אף מעבר לחיי הספורטיביים. להקת האריות מהווה כיום את קבוצת הרצים הלא מקצוענים המובילה בארץ וכוללת בין היתר את חבריי היקרים לריצה שלומי לאון, מושיקו ישרים, גדעון תמר, דרור מנור, בועז אורן, גלעד שטיין וחברים נוספים שהצטרפו בהמשך. אגב, את המרתון בברלין באותה שנה סיימתי בשיא אישי של 2:44 שעות".
"הריצה מרגיעה אותי ומעניקה לי אנרגיות חיוביות לכל היום" | צילום: אלבום פרטי
כמה אימונים שבועיים אתה מקדיש לספורט?
"בשנה האחרונה אני מתאמן כ- 8 עד 11 אימוני ריצה בשבוע,עד 4 ימים בהם אני מתאמן פעמיים ביום, המצטברים לכ- 20 שעות אימון שבועיות נטו".
תחרויות שהשתתפת?
"השתתפתי מאז 2015 במרוצים רבים. בין הבולטים אציין את המרתונים בברלין 2015, מרתון טבריה 2016 עם שיא אישי – 2:41, מרתון ברלין 2016 בתוצאה 2:36:11, מרתון טבריה 2017 2:37:40 ומרתון ברלין 2017 עם השיא הנוכחי שלי – 2:32:33. בין המרתונים לקחתי חלק בחצאי מרתון כמו בתל אביב, בבית שאן ובברלין, בריצות כביש דוגמת מרוצי לילה, הרצליה, כפר סבא ורבים אחרים ובתחרויות באצטדיון הדר יוסף.
שיא אישי.
"בשנה האחרונה הצלחתי לשפר את הישגיי בכל המרחקים מה- 5 ק"מ ועד המרתון. לראשונה ירדתי מתחום 16 הדקות ב-5 ק"מ באצטדיון, 15:56 דקות, ומתחום 33 הדקות ב- 10 ק"מ, 32:59 דקות. את ההישג האיכותי ביותר ע"פ הניקוד הבינלאומי, השגתי בחצי מרתון ברלין 2017, בריצה משותפת עם חברי גדעון תמר, בו קבעתי 1:12:35 שעות 3:26 דק' לק"מ. ההישג המיוחד האחרון מבחינתי אירע במסגרת הצטרפותי לעמותת 'תקוות' – 'TIKVOT' , אשר סייעה לי באופן מהותי לצאת למרתון ברלין 2017 כדי לנסות ולכבוש את היעד סאב 2:30 . אני שמח כי הצלחתי בשלב זה להתקרב משמעותית להשגת יעד זה בתוצאה 2:32:33, ולעמותת 'תקוות' המלווה אותי יש חלק חשוב בתהליך זה גם בהמשך דרכי".
"הריצה מאפשרת לי לחיות חיים טובים יותר ולהעניק את אשר נדרש ממני גם למשפחה ולסביבתי" | צילום: אלבום פרטי
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"פוסט-טראומה. הריצה מרגיעה אותי ומעניקה לי אנרגיות חיוביות לכל היום. הריצה מאפשרת לי לחיות חיים טובים יותר ולהעניק את אשר נדרש ממני גם למשפחה ולסביבתי. מעבר לזה, יש בי מוטיבציה רבה לשפר את יכולותיי בריצה עצמה. קבעתי לעצמי אתגרים ושיאים חדשים שאני רוצה להשיג".
האם אתה מקפיד על תזונה נכונה? ואם כן, מהי התזונה שלך?
"כמי שמתאמן שעות רבות יחסית בשבוע ממוצע, כולל מרחק מצטבר לא-קטן, אני נדרש לאכול, והרבה. אני משתדל לאזן בין סוגי המזון השונים אך דווקא נהנה מהעובדה שאני אוכל כמעט מהכול, אך במידה. אין לי תוכנית דיאטה ספציפית אך אני בהחלט משתדל לשמור על האיזונים הנדרשים ובוודאי על עקרונות מרכזיים הקשורים לתזונה נכונה לפני ואחרי אימון".
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"התמודדותי עם הפוסט-טראומה ועצם היותי בעל משפחה יצרו מרקם מיוחד אשר לא רק מאפשר לי לרוץ, אלא משלב את הריצה כחלק מהותי ומנטאלי בחיי ובחיי משפחתי בכלל. המשפחה מבינה ומקבלת את זה כחלק אינטגראלי בצרכיי האישיים".
על מה היית מוותר בספורט שלך?
"הלוואי ולא היינו נפצעים. אבל ברור שזה חלק 'מהעסק'. אני משתדל ללמוד מכל פציעה, ואני לומד להתמודד עם הכאבים שצצים מעת לעת באזורים שונים בגוף".
"מי שרוצה להשתפר בריצה צריך בראש ובראשונה לרוץ" צילום: אלבום פרטי
סיפור בלתי נשכח?
"חצי מרתון ברלין 2017, אני בכושר טוב, אבל עד כמה טוב גיליתי רק בדרך. פתחתי עם גדעון בקצב מהיר יותר ממה שחשבתי שאנחנו מסוגלים. ניסיתי במהלך 9 הק"מ הראשונים לרמוז לגדעון בקול שאנחנו 'מהירים מדי ושיוריד רגל מהגז'. ואז בק"מ התשיעי גדעון הסתובב אלי וצעק לי 'לשתוק' ולהמשיך הלאה. הסוף כבר ידוע. קבענו בדרך שיפור משמעותי לשיא לא-רשמי ב- 15 ק"מ – 51:53 דקות, ובקילומטרים האחרונים עוד מצאתי רזרבות מהשד יודע איפה והגברתי לקצב 'מטורף' מבחינתי של 3:15-3:18 דק' לק"מ עד לקו הסיום בזמן של 1:12:35. ועוד לחשוב שהשיא הרשמי קודם לכן היה 1:18:00".
מודל לחיקוי.
"אליוד קיפצ'וגה. צניעות, נחישות, עבודה קשה, יציבות, רצון מתמיד לקבוע גבולות חדשים. מעבר לזה, האיכות של הרץ הזה. מודל למקצוען".
טיפ לספורטאים אחרים?
"ראש חזק ואמונה עצמית. מעבר לזה, מי שרוצה להשתפר בריצה צריך בראש ובראשונה לרוץ. אחר כך כל שאר אמצעי העזר. תתמקדו בריצה איכותית, בתוכנית מקצועית, בסרגל מאמצים מאתגר ובמטרות טובות. מעבר לזה, לרוץ בקבוצת ריצה שתאתגר אותך קדימה".
מה המטרה הבאה? תחרות או אירוע ספורט קרוב בו אתה מתכנן להשתתף?
"אחרי הגשמת המטרה העיקרית לשנת 2017, חצי מרתון ומרתון ברלין, נותרו לי 3 משימות לעונה זו והן: 'מרוץ הלילה' בתל אביב, 'מרוץ אייל' ברמת השרון, שמהווה משימה מרכזית במסלול הבית שלי ואליפות ישראל בחצי מרתון המעיינות בבית שאן בדצמבר. לאחר מכן, אצא לפגרה קצרה בארה"ב ואתחיל להתכונן ליעדים חדשים ב-2018. בהזדמנות זו אני מבקש להודות למספר גופים נוספים, מעבר לעמותת 'תקוות' ולקבוצת רצי רמת השרון, על הסיוע והליווי שמעניקים לי בחיי הריצה שלי: בראש ובראשונה לאדידס ישראל וכן לחברת גרמין ישראל, טליה אופטיק משקפי אוקלי, פאואר-בר ומדרסי Pitspro".
אם גם אתם ספורטאים ורוצים לקחת חלק במדור, פנו במייל [email protected] לדגנית לקבלת שאלון ואולי גם אתם תופיעו במדור ספורטאי השבוע
מקסים אתה אדם מקסים…. ורץ נהדר. מעריך מאד את הדרך שלך עד כאן, שמהווה מודל לחיקוי עבור רבים מאיתנו. אני מחזק אותך ומאחל לך הצלחה רבה בהמשך הדרך. אלוף.
כל הכבוד, בהצלחה
כל הכבוד והמשך לרוץ, מעורר השראה!
אנחנו לא מכירים. אבל נראה לי שאתה בנוי מחומר טוב. הרבה הצלחה ואתגרים שיעיפו אותך